"הקוראת המלכותית"

 מאת אלן בנט, תרגם מאנגלית והוסיף מפתח מושגים – יואב כ"ץ, יצא בהוצאת ידיעות אחרונות 


 

למדתי לקרוא אי שם בכיתה א', ומאז אני נמצאת כמעט תמיד בעיצומה של קריאת ספר כלשהו. אני קוראת הרבה, וככל שאני קוראת יותר כך הולכים ומתרבים הספרים שלא קראתי…

גיבורת הספר הזה, בניגוד אליי, גילתה את ההנאה שבקריאה רק קרוב לגיל שמונים, ולכן היה לה הרבה מה להשלים. ההבדל הנוסף בינה לביני ולבין רובם המכריע של קוראי הספר הוא, שהיא מלכת אנגליה.

 המלכה נקלעת במקרה לספריה ניידת שחונה ליד הארמון, שואלת ספר מתוך נימוס וקוראת את כולו כחלק מהחינוך הבריטי הנוקשה שקיבלה, המחייב לגמור מהצלחת ולקרוא כל ספר עד הסוף. לאט לאט, מתמכרת המלכה לקסם הקריאה ומגלה בעצמה צדדים נסתרים.

דמותה של המלכה הנתקפת בבולמוס קריאה פתאומי אמנם בדויה, אבל היא נשענת על דמותה האמיתית של המלכה אליזבת המעוגנת בסביבת החיים האמיתית של המלכה, בסדר יומה הטקסי והמשמים וברקע המשפחתי והפוליטי שלה, המועתקים במדויק מהמציאות.

תהליך הגילוי של עולם הספרים כולל גם התבגרות, עצמאות ומרד כשבאמצעות הספרים, אחת הנשים החזקות בעולם מפתחת טעם אישי ולומדת לעמוד על שלה. בזכות הקריאה, ה"אנחנו" המלכותי מתחיל להכיר גם ברגשות הפרט, להבחין בפרטים ולהתחבר לעצמה.

בתוך כל זה משולבת ביקורת דקה ומושחזת כסכין מכתבים חד על השלטון הבריטי, יחסי המלוכה והממשל ועל פוליטיקה באשר היא, ומסתתרת העדפה של עולם הספרות והרגש על פני העולם הפוליטי.
רשימת הקריאה של המלכה מורכבת בעיקר מהספרות האנגלית לדורותיה, עם בסיס קלאסי חזק. לפעמים חשתי רגשי נחיתות לנוכח הספרים הרבים שהיא קראה ואני  לא, אבל התנחמתי בכך שגם אני קראתי ספרים רבים שמלכת אנגליה האמיתית, ואפילו בת דמותה הבדיונית, לא קראו ולא יקראו…

המתרגם, יואב כ"ץ, הצליח להעביר את האנדרסטייטמנט הבריטי לעברית וטרח על כתיבת מפתח מושגים מפורט הכולל סופרים, אירועים ודמויות מההיסטוריה האנגלית. ההסברים מאירי עיניים, אבל מיקומם ברצף בסוף הספר ללא סימון בגוף הטקסט הפך את השימוש במפתח למסורבל ומייגע.

לעתים נדירות מגיע ספר כזה, ספר לאוהבי ספרים, מין צל"ש קטן ונעים שכאילו טופח על כתפינו בעידוד ואומר: "כל הכבוד על ההתמדה, קבלו  את הספר הזה כאות הערכה ממסדר אוהבי הספרים הסודי!"
 
"הקוראת המלכותית" היא ספר קטן, מאופק ומענג, שחוט דקיק של הומור בריטי דק שזור לכל אורכו, ספר מרענן ומעודן כמו פטיפורים אלגנטיים וקנקן לימונדה ורודה. אני ממליצה!

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 22.9.08.

ראיון של יאיר קדר עם אלן בנט

ביקורת מהבלוג של Anne of green gables

מה שכתבתי על ספר אחר של אלן בנט, "כל כללי הטקס"
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Anne of green gables  ביום 23/09/2008 בשעה 19:51

    רק שבעיני זה ספר מרענן ומעודן כמו כריכי מלפפונים ותה בחלב (-:

  • טלי  ביום 23/09/2008 בשעה 20:07

    יודעת מה, אני מוכנה לתרום לך את כל התה בחלב וכריכי מלפפון שלי. בתיאבון! (-:

  • פנינה פלמן  ביום 27/09/2008 בשעה 18:59

    מודה שכל הזמן חשבתי שהספר הזה נכתב על ידי אשה, ורק עכשיו שמתי לב שמדובר במחבר ולא מחברת

  • טלי  ביום 28/09/2008 בשעה 22:13

    ואגב,בזמנו כתבתי גם ביקורת על ספר אחר שלו, "כל כללי הטקס"- http://www.notes.co.il/tali/38900.asp

    גם אני לא זוכרת כרגע מה היה הספר הראשון שהיא קראה אבל האמת היא שבמקרה הזה היא "נתפסה" על אהבת הקריאה למרות שלא ממש נהנתה מהספר הראשון אותו היא קראה כחלק מהחינוך שקבלה, כי צריך לקרוא ספר עד הסוף כמו שצריך לגמור מהצלחת…

כתיבת תגובה