"המכוערים של דניאל"

 מאת עפרה גלברט-אבני, איורים: שי צ'רקה. יצא בסדרת "קריאת עשרה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד 

"המכוערים של דניאל" מספר בגוף ראשון את סיפורו של דניאל, תלמיד כתה ו' שקט, נמוך וממושקף שיש לו חבר אחד בלבד. דניאל חי עם אמו ואינו מכיר את אביו שעזב את הבית לפני לידתו.
הספר מלווה את התמודדויותיו של דניאל במספר חזיתות מקבילות: בשאלת פענוח זהותו של אביו וההתלבטות האם להכניסו לחייו, בהתאהבות ראשונה בענבל- בת כתתו שאינה מעוניינת בו, ברכישת מקומו החברתי בכיתה ובהתמודדות עם נוכחותו של אביחי- החבר החדש של האם. בנוסף לכל אלה, ילד מכיתתו של דניאל נפצע בתאונת דרכים והכיתה כולה מתגייסת ללמוד על הנושא באמצעות יצירת קשרים אישיים בין ילדי הכיתה לבין נכים שנפגעו בתאונות דרכים. דניאל יוצר קשר מיוחד עם דוּדוּ, נכה בכסא גלגלים שאיבד את משפחתו בתאונה ושמסרב לשתף פעולה ולספר את סיפורו.
לדניאל יש כשרון ציור מיוחד שאיש אינו מודע לקיומו: הוא מצייר קריקטורות אותן הוא מתבייש להראות לאנשים מפני שכולם מוצגים בציוריו כ"מכוערים".

כפי שקורה בדרך כלל בספרים, כל הבעיות הללו וכל האלמנטים שלכאורה אינם קשורים זה לזה מתחברים ודניאל עובר במהלך הספר תהליך התבגרות משמעותי המביא אותו לקבלה עצמית ולעמידה חזקה ונחושה יותר בכל המישורים של חייו.
לכאורה, מדובר בסיפור דידקטי העוסק בנזקים החמורים של תאונות דרכים ובסיפור בו כל הקצוות מתחברים באופן מושלם מדי. המאפיינים האלה אכן קיימים ב"המכוערים של דניאל", אבל מעל הסיפור מרחפת רוח נדירה של כנות ורגישות, שמצליחה להתגבר על הפקפוקים המתבקשים. דמותו של דניאל היא דמות עגולה ומלאה של ילד ממשי עם התלבטויות, מחשבות, פחדים, כישרונות וחסרונות ואני כקוראת ליויתי אותו צעד אחר צעד בתהליכים שעבר, חששתי אתו, העזתי אתו והתרגשתי אתו.

כמו בספרה הוותיק "קירות שלא רואים", עפרה גלברט- אבני מצליחה לכתוב לילדים בגובה העיניים, בכבוד ובהבנה עמוקה לליבם. הילדים בספר הם ילדים שגדלים כאן ועכשיו, ילדים שמשחקים בקלפי "יוגי-הו" אופנתיים ומתכתבים באי-מייל, אבל כוחו הרגשי החזק של הספר והסיפור המסופר היטב עושים רושם שהספר יוכל למצוא לעצמו מקום של כבוד על מדף ספרי הנוער הישראליים גם בעתיד.
נושא הציור משחק תפקיד מרכזי בתהליך שעובר על דניאל ובמסע הפרטי שלו לקראת ניצחון והכרה חברתית, ולכן איוריו של שי צ'רקה ראויים לציון מיוחד. צ'רקה מצליח לשלב היטב בין ציור ריאליסטי של דניאל, חבריו ומשפחתו לבין ציור קריקטוריסטי ילדותי מעט המייצג את יצירותיו של דניאל עצמו ומעניק לספר עוד מימד מיוחד.

אני ממליצה על "המכוערים של דניאל" לילדים בכתות ה'-ו'-ז' בערך. ידוע שבנים מעדיפים לקרוא ספרים שגיבוריהם הם בנים ובנות מוכנות לקרוא על גיבורים וגיבורות משני המינים. זה לא "ספר בנים" סטריאוטיפי ונדמה לי שבנות ייהנו מהסיפור האישי המשפחתי ומסיפור האהבה הנכזבת המטופל בעדינות וברגישות, ובנים ייהנו מכל אלה וגם מההזדהות עם גיבור בן גילם.
והערה אחרונה- גם אמהות, אבות, דודים ואנשים אחרים שעברו מזמן את גיל 12 מוזמנים "לגנוב" את הספר מהילדים ולקרוא בעצמם, ההנאה מובטחת !

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 14.12.05.