מאת ג'ני ולנטיין, תרגמה מאנגלית מאירה פירון, יצא בסדרת פרוזה עשרה
בהוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד-טל מאי
מרק שבור. דימוי משונה, חזק, פיוטי ויצירתי, דימוי של ילדה בת שש שעומדת חסרת אונים מול המגש המרוסק שעליו היא ניסתה להכין ארוחת בוקר מפתיעה לאחותה, דימוי קולע שמתאר את החיים ששתיהן נאלצות לחיות, כבר הרבה יותר מדי זמן.
אחרי מותו של ג'ק, אחיה הבכור, אבא של רואן עוזב את הבית, אמא שלה נכנסת לדיכאון כבד והיא נאלצת לתפוס את מושכות החיים ולגדל את עצמה ואת אחותה הקטנה סטרומה.
לפני האסון משפחתה הלונדונית של רואן הייתה משפחה חמה, משקיעה, אינטליגנטית ונעימה ומכל זה נשארו בעיקר זיכרונות. מפגש מקרי עם בחור זר במעדנייה מכניס אל חייהן של רואן וסטרומה את הרפר – נער אמריקאי שמטייל באירופה בקרוואן, את בי, נערה מיוחדת שנכנסת לחייה והופכת לחברתה הטובה ביותר ואת משפחתה המצומצמת והחמה של בי.
כן, יש שם חברוּת, ואהבה ראשונה, והתמודדות עם שכול, והתבגרות, ואחריות, אבל לצידם יש הרבה יותר, ולמרות הכאבים והקשיים האיומים איתם גיבורי הספר נאלצים להתמודד, לפעמים קבלתי חשק להתארח בחיים המשוגעים והחמים שלהם.
כל האירועים הדרמטיים שעוברים על רואן, משפחתה וחבריה מתוארים בגובה העיניים, בסגנון שמשלב בין פשטות לבין עושר ספרותי, כשהחיים הבלתי שגרתיים של רואן מתוארים גם כפשוטם, כמציאות חיים אנושית שמתקיימת "כי ככה זה", וגם, בו זמנית, תוך שימוש בשלל דימויים ומטאפורות מקוריים ומעניינים מאוד.
בדרך כלל אני משתדלת להיזהר מקביעת גיל חד משמעי לגבי ספרים, בודאי כשמדובר בספרי נוער – מעבר לפרמטר הגיל יש עוד כל כך הרבה אלמנטים משמעותיים כמו בגרות, רגישוּת, רקע בקריאה, סוג הספרים שהילד/ה רגיל/ה לקרוא, ידע על העולם ועוד ועוד.
גם במקרה הזה אני לא יכולה להצביע על טווח גילאים ספציפי שיתאים לכולם, לתחושתי זה לא ספר לילדים מתחת לגיל תיכון, אבל זו לא יכולה להיות קביעה גורפת.
מצד שני, אני חוששת לגלות כאן מה הנושאים הדרמטיים וכבדי המשקל שבהם נוגע הספר, כדי לא לקלקל את חוויית הקריאה. ולכן, לצד המלצתי החמה על הספר, אני ממליצה להורים, מורים או כל מבוגר שמכיר מקרוב נער/ה שעשויים להתעניין בספר הזה – תעשו לעצמכם ולילדים טובה, ותקראו אותו קודם.
אם מתוך היכרותכם הקרובה תחשבו שהספר מתאים לאדם הצעיר המסוים שעומד מולכם – תנו לו/ה את הספר. אם לא – עדיף לחכות קצת.
ולמרות האזהרה הזאת, "מרק שבור" הוא ספר מרגש, איכותי, עוצמתי ומעורר השראה שמזמֵן התמודדויות עם צדדים קשים של החיים. אני נהניתי ממנו מאוד, חייכתי, התכווצתי, דאגתי ונחרדתי.
יצאתי מהקריאה אופטימית יותר, אחרי ששריר הלב שלי עבד שעות נוספות.
הפרק הראשון מהאתר של ידיעות ספרים
ביקורת נלהבת מהבלוג של נוריתהה (כולל ספויילרים)
ביקורת של חנה גולדברג ב ynet שלושה ספרי אובדן (כולל ספויילרים מסוימים)
עכשיו תורי 
תגובות
קראתי את הפרק באתר של ידיעות והוא כל כך עצוב, אני באמת לא בטוחה שזה לנוער, אבל את מכירה נוער יותר ממני אז…
הוא הזכיר לי ספר שקראתי לאחרונה:
יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה
של דייב אגרס, ספר שכשמו כן הוא, והלב באמת נקרע. שווה. אולי אני אבדוק את העניין על נועה אחייניתי, בת החמש עשרה וחצי? נראה.
זה באמת ספר עצוב עצוב, ומה שיש בפרק הראשון זו רק ההתחלה, אני מקמצת בספוילרים אבל יש שם חומרים מאוד קשים.
מצד שני, זה ספר כל כך אנושי ויפה ומרגש, ואפילו משמח, למרות כל הקושי.
לגבי נוער – כן, אבל מאוד בזהירות.
כלומר, אם את אכן מנסה לאחייניתך בת 15וחצי, תקראי את זה קודם ותחשבי עליה בזמן הקריאה. אם נראה לך מתאים – יופי. אם לא – שתחכה אפילו עוד.
הסיפור דומני הוא אמנם מסוג הדברים שטוב לקרוא
מצד שני, הוא, על פניו, נוגע גם לאיזו תקופה מהותית בחיי הנעריים שאני מנסה רוב הזמן לא לזכור וגם לא להזכיר.
זה אכן סיפור שטוב לקרוא (למרות שלא לדור הצעיר שלך, עם כל הכבוד הרב לבגרות והכל – עוד לא. לא בוער), ובמפתיע, למרות שהוא מלא וגדוש חומרי חיים קשים, יש בו משהו משובב נפש שגרם לי לחשוב, לא- להרגיש, דברים טובים על נפש האדם.
קשה לי להכניס ספרים חדשים למדף כי הוא עמוס
וכי אני קוראת לאט לאט
אבל משהו ממה שכתבת פה עושה את הדרך אלי, כנראה
איזה כיף לי…
כיף גם לי (-:
ספר מקסים אבל שובר לב – ראי הוזהרת!
טרקבאקים
[…] מרק שבור/ג'ני ולנטיין […]
[…] של מרית בן ישראל, "הלב הקבור" של שמעון אדף, "מרק שבור" של ג'ני ולנטיין, "הבריון של ארצ'ר" של דיאנה ויין […]