"משפחת המומינים – הסיפור על מגבעת המכשף" מאת טובה ינסון, תרגמה משוודית: דנה כספי, יצא בהוצאת כתר

ההיכרות הראשונה שלי עם המומינים לא היתה אהבה ממבט ראשון. הייתי בכיתה א' או ב', קבלתי במתנה מסבתא שלי ספר שנקרא, אז, "משפחת החיות המוזרות",ולא הבנתי מי זה מומינטרול ולמה הוא הולך בשלג כשכולם ישנים ומגלה עקבות מוזרים.

מאז הספקתי להתאהב במשפחת המומינים ובחבריהם, להעריך את המעוף, החום ולהתפעל מהשילוב הנכון כל כך שמציגים המומינים, בין בית חם, יציב ובטוח לבין אפשרות אמיתית של חופש, מרחבים, הרפתקאות ודמיון, מקום שמח שמאפשר גם לכעוס ולהיות עצובים, בדיוק כמו שילדות צריכה להיראות.

הספקתי להכיר את העיבוד הטלוויזיוני המוצלח לסדרה, לקרוא את רוב הספרים וגם להצטער על כך שהם נעלמו מחנויות הספרים ואין להשיגם.

לכן שמחתי כשהוצאת כתר החליטה לגאול את תושבי עמק מומין ממעמדם הנוסטלגי ולהחזירם לילדים של היום, ושמחתי לגלות שהתרגום הנוכחי המשובח של דנה כספי נעשה ישירות מהמקור השוודי. באחרית דבר מרתקת היא מיטיבה להאיר את הספרות הסקנדינבית, לנתח את סוד קסמה וכוחה של הסדרה הספרים ולתאר את בחירות התרגום שעשתה ואת השוני בינן לבין תרגומו הישן של אוריאל אופק מאנגלית.

מצאתי שפע יופי, תעוזה וכוח בתיאור החי, המצחיק והמפחיד של הקסם הטמון במגבעת המכשף ובכוחה לשנות כל מה שמונח בתוכה ונהניתי להמריא עם מומין וחבריו על עננים מכושפים, והתרגשתי עד דמעות למקרא הקסם הגדול מכולם –שבזכותו מומינאמא מצליחה לזהות את ילד שלה מבעד לכל מסווה שבעולם והדרך שבה מבטה ואהבתה של אמא מבטלים כל כישוף שבעולם.

"משפחת המומינים – הסיפור על גבעת המכשף" הוא ספר נפלא שמדבר בגובה העיניים לילדים ולכל מי שהכיר את המומינים בילדותו. הוצאתו המחודשת בתרגום רענן ונאמן ובמהדורה מזמינה ומאירת עיניים היא צעד חשוב, נחוץ ומבורך ותוספת מצוינת למדף ספרי הילדים הישראלי העכשווי. הספר מתאים להקראה בקול לילדי גן חובה וכיתה א' ולקריאה של ילדים מהכתות הנמוכות של בית הספר היסודי וגם לקריאה משפחתית בהמשכים או להקראה בכיתה. זה ספר רב קסם ורגש שבכוחו לדבר לנמענים שונים ברבדים שונים ואני מחכה ומצפה לתרגומים החדשים של שאר ספרי המומינים.

אני משוכנעת שיחד איתי מחכים עוד רבים אחרים, כי המקום החם, הקשה והאלים הזה שבו כולנו חיים זקוק מאוד לכל מה שיש לעמק המומינים להציע – שלג, מרחבים, פנאי וגם קסם, דמיון, הקשבה, חברות, הרפתקה ובעיקר רוך ואהבה.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 27.7.11

ניתוח מרתק של מרית בן ישראל היקרה על שירה וקסמי חפצים בספר הזה

לרחף על ענן מכושף ולשוט לעבר נופים קסומים – רשימה של דנה כספי לפנקס שהיוותה את הבסיס לאחרית הדבר של הספר

והביקורת הזו נכתבה מזמן על ספר שיצא מזמן, אבל הספר השני בסדרה יוצא ממש עכשיו ולכבודו מקיפה אותנו חגיגת מומינים מבורכת ששיאה באירוע השקה מרתק ביום שישי הקרוב, ה- 28.10.11 בשעה 10:30 בבוקר בבית אריאלה ת"א. לצד הסקרנות והאהבה למומינים, יש לי בלב פינה חמה במיוחד לאירוע הזה, גם בזכות המנחה, מירי שרף, אישה יקרה שהיתה הראשונה שאיפשרה לי להמליץ על ספרים ברדיו, כשהייתי רק בת 11…

והאנשים הטובים והחרוצים של הפנקס פרסמו היום חגיגת מומינים מושקעת במיוחד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שוֹעִי  On 26/10/2011 at 21:55

    טלי יקרה,
    על המומינים רק שמעתי כילד וכנער (לא זוכר שקראתי או שקראו לי; טוב, כאמור יש לי חסך מה בספרות ילדים ונוער) וחזרתי אליהם בשנים האחרונות עם ילדיי שהיו מכורים לסדרת האנימציה הטלויזיונית (אני חושב שהיא יפנית). אז גם הבחנתי לראשונה כי ט(ו)בה ינסון היא משוררת נפלאה. יש כמה תיאורי נוף עוצרי נשימה בספריה. ממש לא ספרים המיועדים רק לילדים. בהחלט לכל גיל.

    • טלי  On 31/10/2011 at 19:40

      שועי יקר,

      סדרת האנימציה הטלויזיונית אכן יפנית, אבל במפגש ההשקה למדתי גם על סדרת אנימציית בובות פולנית משובחת שקדמה לה (ולא הוקרנה בארץ).

      טובה ינסון היא אכן משוררת נפלאה עם רגישות אנושית גדולה במיוחד, צודק, בכל גיל.

  • מרית בן ישראל  On 27/10/2011 at 13:02

    חזרת, או שזו פטה מורגנה?
    מה שלומך? ברוך שובך!
    (וחן חן. שוב)

    • טלי  On 31/10/2011 at 19:41

      למה או? גם חזרתי וזו גם פטה מורגנה, גם וגם, כמיטב המסורת של פו הדב (וההוכחה – נעלמה לי הנוצה…אבל היא בטח תשוב. לאט לאט ובהדרגה – בדיוק כמוני).

  • יותם שווימר  On 27/10/2011 at 19:32

    אני מסכים עם שועי – ינסן היא משוררת נפלאה, זה כל כך מדויק. תודה על ההפניה ל"הפנקס", איזה תזמון נהדר שהעלית את הרשימה הזו באותו יום שהעלינו את חגיגת המומינים.

    דברייך יפים ומדויקים כתמיד. כיף לחזור ולקרוא אותך. אנא המשיכי 🙂

    שלך,
    יותם

    • טלי  On 31/10/2011 at 19:44

      טוב, בעצם אני עונה לך בדיוק מה שעניתי להם אבל גם לך מגיעה תגובת סולו, גם אם בינתיים ללא נוצתי הצבעונית.

      כן, גם לי היה כיף לקפוץ על המקריות התזמונית הזאת, קורה לפעמים…
      (-:

  • mooncatom  On 12/01/2012 at 10:13

    טלינקה,
    רק רציתי להגיד לך
    שגם אני הגעתי אל זה, עכשיו,
    בדיוק ברגע הנכון מבחינתי,
    כלומר כשהחורף מחרפן אותי…

    ומצחיק, אני קוראת עכשיו את הרשומה שלך,
    ומשתהה בחיוך על השורות הנוגעות באימהות.

Trackbacks

  • […] אבל אני ממש אוהבת את האיורים החדשים של גלית לוין), ספרי המומינים של טובה יאנסן (למרות שכילדה לא הבנתי ולא חיבבתי אותם), […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: