אוליבר טוויסט

 מאת צ'רלס דיקנס, תרגמו שהם סמיט ואמנון כץ, יצא בסדרת הרפתקה של הוצאות אוקיינוס ומודן

רק כשהתחלתי לקרוא את התרגום החדש של "אוליבר טוויסט", הבנתי שבעצם, מעולם לא קראתי את אוליבר טוויסט… כלומר, ברור שראיתי את הסרט בגרסת המחזמר, וקראתי לפחות גרסא מקוצרת אחת וראיתי סדרת טלוויזיה מרהיבה. ברור שהכרתי את הסצנה המפורסמת וקורעת הלב שבה אוליבר מבקש עוד קצת מהדייסה הדלוחה, וזכרתי את פייגין המרושע ואת ננסי טובת הלב ואת משחקי הכייסות של ד'ודג'ר. כמובן שהכרתי את המסגרת הכללית של הסיפור, אבל מעולם לא קראתי אותו במלואו, על אמת, כמו שצריך.

 עכשיו, סוף סוף, השלמתי את החסר וגיליתי המון דברים שלא מספיק ידעתי. גיליתי שהאכזריות הדיקנסית המפורסמת אכן שרירה וקיימת, מחרידה ומזוויעה ושילדות דיקנסית, כפי שחשבתי, היא ילדות אומללה, אכזרית ודלה במיוחד, לפעמים עד לכדי אבסורד.

גיליתי את ההומור החד, המושחז והשנון של דיקנס וגיליתי את הדרך המופתית שבה כל האכזריות הזאת היא בעצם כלי מתוחכם בשירות הסאטירה החברתית החריפה.

גיליתי שאפשר ומותר, ולפעמים אפילו כדאי, להיסחף קצת על גלי המלודרמה והשמאלץ, למקום בו הטובים מלאכיים והרעים מפלצתיים, למקום בו צירופי מקרים קורים כל הזמן ויש, בסופו של דבר ונגד כל הסיכויים, צדק אבסולוטי.

גיליתי את האמנות של דיקנס שהצליח ליצור תמהיל מדויק של סוכר ומרור, של קיטש ורוע, ולשבור אותם בקריצות אירוניות בשנייה הנכונה- רגע לפני שהתבשיל גולש מרוב מתיקות או זוועה.

נתתי את הספר לנערונת חובבת קריאה והיא נהנתה אבל התלוננה שהגרסא הזאת ארוכה ומפורטת מדי… הסברתי לה שדיקנס ידוע בכך שהוא כתב הרבה, לפעמים הרבה מדי, וחשבתי שהתגובה שלה היא תוצאה של דורות ילדים שנאלצו לקרוא רק תקצירים ועיבודים ומתייחסים למקור כאל גרסא מאורכת…

המתרגמים מאשרים וכמעט ממליצים לדלג על קטעים משעממים, ואני אמנם לא נזקקתי לאופציית הדילוג הזו, אבל אני בהחלט מברכת על קיומה וחושבת שעדיף לדלג מאשר לגדול על תקצירים דלים.

טוב עשו עורכי סדרת "הרפתקה" שהוציאו לאור את "אוליבר טוויסט" המלא וטוב עשו שהם סמיט ואמנון כץ שהיטיבו לתרגם אותו לעברית עדכנית, זורמת, עשירה ומלאת הומור.

המתרגמים השקיעו גם בכתיבת הקדמה ואחרית דבר נעימות, מכבדות ומלמדות שכתובות בדיוק איך שאני חושבת שצריך לכתוב לילדים.

דיקנס, כמו דיקנס, אמנם כולל לא מעט תיאורים קשים ללבבות רגישים, אבל אני ממליצה על הספר בחום לקוראים צעירים וגם למבוגרים כמוני, שאף פעם לא התוודעו לדבר האמיתי.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 2.3.11.

פתיחת הספר מאתר טקסט

ביקורת של מאשה צור גלוזמן ב"הארץ"

השוואת תרגומים מרתקת ומאירת עיניים, בפנקס

ועוד מהפנקס – יופי של ראיון עם שהם סמיט ואמנון כץ על עבודת התרגום

אוליבר טוויסט בדףדף

סדרת הרפתקה בפייסבוק

ביקורת שכתבתי מזמן על ניקולס ניקלבי של דיקנס – לא ספר נוער, אבל בהחלט לימד אותי מה זה דיקנס בלי קיצוצים ועיבודים

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שוֹעִי  On 02/03/2011 at 13:22

    טלי יקרה,
    אוליבר מאוד השפיע עליי בילדותי-ההיא, וגם אני הרהרתי בכך שמעולם לא קראתי כנראה את הגרסא השלימה, משום שלמיטב ידיעתי לא היה תרגום שלם בעברית.
    ושכחת משהו, כנראה נשמט תחת שולחנך, מתוך המחזמר "אוליבר", סטינג במיטבו:

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:17

      שועי יקר מאוד,

      איזו תוספת משובחת ומשובבת נפש – תודה! 🙂

      אני שמחה לגלות שאני לא היחידה שרק חשבה שהיא מכירה את אוליבר טוויסט, ממליצה בחום על החוויה, זה מעניין, כשאוליבר שבתודעה נפגש עם זה "האמיתי" – הוא גם הכי דומה שאפשר לכל מה שדמיינתי, וגם שונה.וההתעללויות/הזנחה שהוא עובר, אוי…הדודים של הארי פוטר הם אמא תרזה ליד חלק מהתיאורים שם.
      יודע מה? את השיר הזה בביצוע הזה של סטינג שהבאת פה, צריך לשלוח בדואר אקפרס במנהרת הזמן, אחורה, גם להארי האומלל שטרם נגאל להוגוורטס, גם לאוליבר עצמו, וגם לעוד כמה וכמה ילדים אי אז…. שולחת.

  • mooncatom  On 02/03/2011 at 14:34

    טלי,
    את יכולה לשים את זה על מצפונך/
    ו/או את יכולה לענוד את זה כמדליה,
    איך שבא לך…
    אבל את מוסיפה לי ספרים לערימה ההולכת ומתגבהת.
    האינדיאני, אגדות שחרזדה של אמא שלך, ועכשיו זה.
    (אני רק צריכה לגמור עכשיו את הנרי השמיני השמן תרתי משמע)
    אבל ממש
    עשית לי
    חשק לדיקנס!

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:20

      אוי ואבוי מיכלינקה, כמה שאני מפחדת… NOT!

      מדליה, ברור שמדליה, בזמנך החופשי, דיקנס יחכה לך בסבלנות. 🙂

      (ורק לדיראון עולם וגוגל, ברשותך, למקרה שבמקרה עוד מישהו מתעניין בשיחות הפומביות שלנו, אז מה שאת מכנה, ובמידה רבה של צדק, בשם "אגדות שחרזדה של אמא שלך" ידוע יותר בשמו הרשמי – "לילות ערב, מבחר מסיפורי אלף לילה ולילה", כרך א' וכרך ב', הוצאת בבל).

  • מרית בן ישראל  On 02/03/2011 at 15:03

    אין על דיקנס. ואם אפשר בקשה (נניח שזה חריץ בכותל) שיתרגמו שוב את בין שתי ערים!

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:22

      מבחינתי – שום בעיה, ואת מוזמנת להכניס פתקים בין חרכי הבלוג שלי מתי שמתחשק לך. לא הייתי משווה אותו לכותל אבל משאלות דינן להתגשם ואם את בוחרת לטמון אותן פה זה כבוד גדול ושמחה גדולה 🙂

  • דודו פלמה  On 02/03/2011 at 15:26

    טלי תודה,
    אמנם קראתי כבר את אוליבר בכמה גרסאות, אבל כרגיל בתקופה שחונת פרוזה זו שבה אני נתון כעת, היית לי רביבים בנגב (-:

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:24

      גם זה לכבוד גדול בשבילי דודו, תודה!

  • יותם שווימר  On 02/03/2011 at 15:26

    טלי היקרה,
    נעים לקרוא את דבריך ותודה על הקישורים ל"הפנקס".
    לגלות פתאום שלא הכרנו באמת (או בכלל) יצירה מרשימה כמו "אוליבר טוויסט", זה אינו דבר של מה בכך, ונשמע כמו עונג אמיתי!

    שלך.

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:26

      יותם היקר בעצמך,

      אכן מפתיע, מעניין ומענג.
      מה, אתה גיליתי שאתה כן מכיר את הגרסא המלאה של אוליבר?!?

  • מרית בן ישראל  On 02/03/2011 at 19:17

    ואגב, לנו היתה גירסה עתיקה בבית, של הוצאת שטיבל, או מצפה, או אמנות. ובה אחת הדמויות אמרה לאוליבר: "הלו, ציפורי, מה הדבר?" ובמשך שנים אחותי ניסתה לגרום לאמא שלי לשחזר את האינטונציה הקסומה והעדינה שבה קראה לה את המילים האלה. לשווא…

    • טלי  On 02/03/2011 at 19:28

      הו…

      זה כל כך מתאים לו לאוליבר, להיקרא "ציפורי", ולנסות לשחזר אינטונציית קריאה של משפט כל כך רך זה מקסים ומרשים ובלתי אפשרי לגמרי. כמו לתפוס ענן.

  • דודו פלמה  On 09/03/2011 at 18:00

    היי טלי, פתחתי בלוג בסלונה ואת מוזמנת בחום לבקר בו:
    http://saloona.co.il/palmadu/

    • טלי  On 09/03/2011 at 20:20

      תתחדש, דודו! 🙂

      בימים עמוסים אלה אני בקושי מגיעה לבלוג שלי ולבלוגים שבהם יש לי מנוי קבע (ולפעמים אפילו מפתח…)ככה שאני לא יכולה להבטיח לקרוא בעקביות (כלומר, יכולה להבטיח אבל לא יכולה לקיים) אבל אני מבטיחה להשתדל, ולהציץ מפעם לפעם, ומאחלת לך שפע הצלחה והנאה!

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: