לב מתעורר

 מאת גיל הראבן, יצא בהוצאת אחוזת בית

ראשיתו של הספר הזה באסון, אסון גדול. תאונה מחרידה שבה נהרגים זוג הורים. אבל זה לא ספר על אסון, על מוות או על שכול, זה ספר על החיים בצילם של כל אלה.

אורי, המכונה אורים, אפרת ויותם נשארים בלי הורים ומתמודדים ומתמודדים ומתמודדים, עד שאחד מהם- עמוד השדרה המשפחתי שלהם, לא יכול יותר להתמודד, ובוחר להרים ידיים ולפרוש מהמשחק.

זה ספר על משפחה שמורכבת מאנשים שונים אבל יש לה קצב נשימה וחיים משותף, מטרות משותפות וגורל משותף, לפחות בהתחלה.

גיל הראבן, באמצעות דמותה של אפרת, המספרת שמתעקשת שוב ושוב שהיא לא מספרת את סיפורה שלה אלא את סיפורו של אחיה, פורשת בפני קוראיה לא סתם סיפור, אלא חיים שלמים.

דרך תיאור אינספור אירועים, התנהגויות, שיחות ותגובות לאורך שנים ארוכות, למדתי להכיר באופן אינטימי ממש את בני משפחת מאור ואת החברים הקרובים הסובבים אותם. אחרי הקריאה אני לא יודעת רק מה הם עשו או מה קרה להם, אלא ממש יודעת מיהם, או לפחות כך נדמה לי.

ולמרות האירועים הבאמת דרמטיים שעברו על בני המשפחה, נראה שזה לא העיקר כאן. העיקר הוא לראות ולהכיר אותם, היכרות כל כך מציאות ומפורטת, שכאילו ידעתי בדיוק איך הם יגיבו ומה יקרה, ולפעמים, למרות ההיכרות הזאת, הם הצליחו להפתיע אותי, בדיוק כמו שקורה בחיים עם אנשים שמכירים היטב. אורים שלפני ההיעלמות כל כך עוזר, כל כך תומך, כל כך מכיל וחזק ונוכח, כל כך מושיע את כולם, עד שהתיאור נדמה לפעמים כבלתי אמין.

גם ההיעלמות המוחלטת והמהפך שהוא עובר – מהאדם הנותן ביותר לאדם הסגור, המרוחק והאגואיסט ביותר, נדמית לפעמים כבלתי אמינה, אבל איכשהו, דווקא ההגזמות האלה הן שיוצרות את האמינות, הן שיוצרות את תחושת התסכול, השרירותיות וחוסר האונים שמתקיימת לפעמים בעולם האמיתי, הן אלו שתורמות לתחושת המחנק בגרון וללפיתת האימה שאוחזת בנפש בתחילת הקריאה ואינה מרפה ממנה עד הסוף, הלפיתה המפחידה הזו שמא, אולי, זה עלול לקרות באמת.

ולמרות הקושי הרגשי העצום, זה ספר קל לקריאה. לגמתי אותו בשלוקים גדולים ומהירים, בתחושת דחיפות ממש, כי הייתי מוכרחה לדעת מה קרה הלאה, כי הפכתי, לכמה ימים, לחלק מהמשפחה הזאת ומהאנשים האלה וחרדתי לשלומם ולשלמותם.

"לב מתעורר" הוא רומאן אנושי, סוחף, מרגש ורגיש שכתוב בגובה העיניים של הנפש. אני ממליצה בלב שלם!

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 6.9.10.

פתיחת הספר מאתר טקסט

גיל הראבן קוראת מהספר במחשבה שניה

כמו עוגה. כמה שזה לוקח – ראיון מרתק של אסתי סגל עם גיל הראבן

קריאה אישית ומרגשת של רוני גלבפיש ב"לב מתעורר"  (ועוד יקח זמן עד שאוכל לפרסם כאן את הביקורת אבל אתמול גמרתי בהנאה רבה את הספר החדש והמומלץ של רוני)

ביקורת של רבקה קרן ב"הארץ"

ביקורת שלי על "האיש הנכון" של גיל הראבן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • mooncatom  On 07/09/2010 at 20:31

    אין מה לומר טלי,
    אני רוצה לקרוא את זה.
    ואקרא.
    תודה.

  • טלי  On 08/09/2010 at 9:50

    תקראי, תקראי.

    את צפויה לאהוב, אני חושבת.

    (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: