חנוכת בית וירטואלית

נחתתי כאן סוף סוף, אכסניה חדשה לבלוג לא חדש, ואחרי שהכרזתי רשמית על המעבר  הגיע הזמן לנסות להכניס את המפתח לדלת.

יש פה עוד הרבה עניינים טכניים שאני לא מבינה, רובם, אני מקוה, נסתרים מעיניכם, אבל אני מתנצלת מראש על תקלות או בלגנים בלתי צפויים.

ואם אני כבר מזמינה אתכם לחנוכת הבית הוירטואלית שלי, תרשו לי להזמין הנה גם ילדים מקסימים, שהמקום הזה- ישראל, הוא הבית שלהם, כמו שהוא הבית שלי ושלכם ושל הרבה אנשים אחרים.

האתגר של ריבוי לינקים לפוסטים שלי מהעבר עוד קצת גדול עלי כרגע, אבל אם נדדתם הנה בעקבותיי  מאכסניית רשימות, אתם כבר יודעים שאכפת לי מילדים באשר הם ויודעים גם שיש בליבי פינה חמה ל 1,200 ילדים מקהילת מהגרי העבודה, ילדים שנולדו כאן ועומדים בפני גירוש.

היום פורסם השיר הזה, שאין מתאים ממנו כדי לחנוך את הבית הוירטואלי החדש הזה-

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוֹעִי  ביום 14/04/2010 בשעה 21:22

    מברוכ, ובהצלחה
    ((()))

  • חיה טופז  ביום 14/04/2010 בשעה 21:29

    ברכות לבית החדש.
    הקליפ יפיפה, מרגש ומעורר תקווה שאכן יהיה כאן טוב.
    אין מתאים משיר זה גם ליום העצמאות.

  • רוני  ביום 14/04/2010 בשעה 22:19

    שיר עם לב (ושובר לב), בלוג עם נשמה. אין כמוך, טלי.

  • bddaba  ביום 15/04/2010 בשעה 10:07

    שיהיה במזל, תיהני כאן. שרון רז.

  • טלי  ביום 15/04/2010 בשעה 12:15

    שועי – שוקראן, יא עזיזי, ובחזרה (-:

    חיה- תודה רבה!
    הקליפ אכן מרגש מאוד, למרות שלצערי הוא הולם מאוד את מגילת העצמאות המקורית, פחות את המצב הנוכחי, אבל בדיוק לכן זה כל כך חשוב. חשוב גם להפיץ אותו הלאה!

    רוני – ריגשת אותי בחזרה, נשמה…

    שרון – תודה תודה, תיהנה גם אתה.

  • mooncatom  ביום 15/04/2010 בשעה 16:10

    תתחדשי טלי,
    ותרגישי בית,
    וכשיהיה לך נוח ונעים כאן, אז…
    תמשיכי לעשות את הדברים הטובים והיפים שאת עושה!!
    וכמו בכל מקום שתהיי,
    תגעי בלבבות של כולנו.
    תודה.
    מיכל ש.

  • טלי  ביום 15/04/2010 בשעה 18:08

    תודה רבה מיכל (-:

    וואו, קצת גדול עלי המשפט הזה, אבל אשתדל….

  • שחר שילוח  ביום 15/04/2010 בשעה 19:58

    תודה טלי, זה מרגש מאוד. אני מייד מטוויטה את זה.
    אני כמובן נגד הגליית ילדים, אבל לפעמים אני חושבת, רבאק, מה הם עשו רע שהם צריכים לחיות דווקא כאן, במדינה המידרדרת הזאת?

  • טלי  ביום 17/04/2010 בשעה 14:02

    תודה תודה שחר, ואני לא שוכחת שבאופן הסטורי את האדם הראשון ששמעתי ממנו על הצורך להירתם למען הילדים האלה…אז שמעתי ולא האמנתי.

    כן, גם אני חושבת לפעמים, ואם הם או הוריהם יבחרו לעבור למקום אחר אני לא מתכוונת לעצור בעדם, אבל הרעיון לגרש אותם עושה לי צמרמורת.

  • שוֹעִי  ביום 17/04/2010 בשעה 20:34

    טלי ושחר,
    לא יגורשו. לא יקרה. למה? לא ניתן להם.

  • טלי  ביום 18/04/2010 בשעה 12:06

    הו, כמה שימחת אותי במשפט הפשוט והנכון הזה!

    לא יקרה. למה? לא ניתן להם. כמה נכון ככה פשוט.

    בדיוק!
    (-:

  • אסתי  ביום 21/04/2010 בשעה 8:54

    קצת מאוחר ובכל זאת – תתחדשי מותק.
    ברכות לבית החדש שנותן טעם של ישן ומוכר ואהוב.
    הפרחים בדרך.

  • טלי  ביום 21/04/2010 בשעה 20:31

    תודה תודה אסתי דארלינג (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: