נערה עם קעקוע דרקון

 מאת סטיג לרסון, תרגמה משוודית רות שפירא, יצא בהוצאת מודן

שני גיבורי הספר הזה – מיכאל בלומקוויסט, עיתונאי ששמו זהה לשמו של אלוף הבלשים מסדרת ספרי הילדים של אסטריד לינדגרן, וליסבת סלאנדר – האקרית מתבודדת שיכולה להיחשב כגלגול של בילבי, שניהם לא תכננו להיכנס לעומק לחקירת היעלמה של הריאט ונגר בת ה-16.

 שניהם הגיעו לתעלומה הזאת במקרה, במסגרת עבודתם, כמו שאני הגעתי לקריאת הספר הזה כדי לכתוב עליו ביקורת, ושניהם נשאבו לתוך הסיפור, נצמדו אליו ועסקו בו – לא למען הכסף, אלא פשוט כי לא יכלו אחרת, בדיוק כמו שקרה לי במהלך קריאת הספר שמספר אותם.

בדיוק כמותם, גם אני נזרקתי בבת אחת אל תוך מציאות אפלה רוחשת יצרים, אלימות וסודות מהעבר ובדיוק כמותם גם אני הרצתי במחשבה מגוון רחב של ניחושים ותיאוריות שיסבירו מה קרה לנערה הריאט ומי ממשיך ושולח להנריק ונגר הזקן, קרוב משפחה שגידל את הריאט, פרח מיובש במסגרת, מדי שנה ביום הולדתו, בדיוק כמו שהריאט הייתה מכינה עבורו מאז ילדותה, לפני שנעלמה.
אני לא יודעת הרבה על שבדיה, והספר הזה פרש בפניי יריעה רחבה ומאירת עיניים של ידע על מציאות החיים השבדית, החל מהשמש ששוקעת כבר בחמש אחר הצהרים, דרך המתירנות המינית וכלה בבעיות כלכליות מסובכות ובתנועות ימין קיצוניות ונאו-נאציות שרוחשות, מסתבר, מתחת לפני השטח של המדינה החופשייה והליבראלית הזאת.

יש כאן סיפור בסיסי חזק וטוב –  תעלומת מתח קלאסית שבה כולם חשודים, אבל לרסון לא הסתפק בסיפור הטוב שהיה לו, והשתמש בו כדי לומר אמירות חברתיות נוקבות וקשות על החברה השבדית וגם על החברה האנושית בכלל.

האלימות הקשה ביותר, קהות החושים הקשה ביותר והפורנוגרפיה הקשה ביותר רוחשות מתחת לפני השטח של הספר, כאילו שהן מתקיימות תחת מעטה דקיק של קרח.
כשהקרח נסדק, הגיבורים נופלים פנימה וכמעט מתרסקים, אבל רק כמעט.

חוויית הקריאה שלי הייתה דומה לחוויית הצפייה בסדרת מתח טלוויזיונית מרתקת, אבל באינטנסיביות רבה יותר. במשך כמה ימים היה לי ממש קשה להתנתק מהספר ומגורלם של ליסבת, מיכאל והריאט. ניחשתי ניחושים, לפעמים צדקתי ולפעמים לא, אבל נשארתי דרוכה כל הזמן ועכשיו אני מחכה לשני הכרכים הבאים בטרילוגיה.

"נערה עם קעקוע דרקון" הוא ספר מתח מצוין, אינטליגנטי, סוחף ומטריד עם אמירות חברתיות נוקבות והקריאה בו מספקת חוויה אינטנסיבית שמשאירה אחריה משקע של מחשבה. אני ממליצה ביותר!

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב-17.1.10.

 

מידע על לרסון ועל הספר מאתר טקסט

"אל תקרא לי בילבי" – ביקורת של ליאת אלקיים מ"הארץ"

אסתי סגל, כאן ב"רשימות", על הקמפיין המיוחד שליווה את הספר וגם על הסרט ומסביב  ואסתי גם כתבה על הספר עצמו, בתוספת סוג של ראיון מרתק עם המחבר

ביקורת של דן לחמן מ e-mago

ביקורת של פאר פרידמן

ביקורת של סיגל ריבה בmako

ומיכל מסלט המחשבות לא התלהבה מהספר אבל הוא עורר אותה למחשבות מעניינות על גברים ונשים ואלימות וכוחניות של גברים כלפי נשים ועוד ועוד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 17/01/2010 at 14:35

    עוד לא קראתי
    אקח לתשומת ליבי
    בינתיים השארתי בכותרת תגובה דרקונית הולמת
    אבל זה ברור שמוטב להיות נערה עם קעקוע דרקון
    מאשר דרקון עם קעקוע נערה
    כאשר נכנסים לביקורת דרקונים
    (-:

  • טלי  On 17/01/2010 at 14:42

    אני לא בטוחה מה עדיף, על גופו של הדרקון קעקוע הנערה קצת פחות דומיננטי ובולט ממה שבולט קעקוע הדרקון על עורה של הנערה (אלא אם כן מדובר בקעקוע בגודל טבעי, בשני המקרים…).

    אישית אני לגמרי לא מחסידי הקעקועים, אבל בהחלט כן מחסידות הדרקונים, כל עוד הם הדרקונים הנכונים, כמובן.

    אני מאוד מאוד נהניתי מהספר הזה אבל הוא דוקא לא נמנה על הרשימה (המתארכת תמיד) של ספרים שאני חושבת שאתה חייב לקרוא.

    ולגבי ביקורת דרקונים, אני לא מקנאה במי שממונים על המלאכה הזאת…(-:

  • אביעד  On 17/01/2010 at 16:10

    זהירות – ספוילרון קטנצ'יק.

    הספר באמת מותח, ודי נגררתי לקריאה מאוחרת לתוך הלילה כדי לגמור אותו.
    ובאמת הרבה מהדברים שאמרת נכונים – תובנות על החברה השבדית, ביקורת חברתית (שקצת נתפרת באופן גס לעלילה) וכו'.
    אבל האמת היא שבסה"כ נשארתי עם תחושה של אכזבה – בלי לספיילר יותר מדי, הסיום די מאכזב בחוסר אמינות בקטעים מסויימים ובתוצאות צפויות למדי באחרים.

  • איריס ח.  On 17/01/2010 at 16:29

    לדעתי ספר משובח ולפני יומיים גמרתי לקרוא את החלק השלישי. זה הולך ונהיה משובח מספר לספר.
    ליסבת סאלנאדר אינה בת דמותה של בילבי כי אם בת דמותה של סאלי ליאנדר (נדמה לי שכך קראו לה) שהיתה שותפתו של קאלה בלומקוויסט בספר של אסטריד לינדגרן.
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=1585&t=pages
    לבילבי היתה ילדות מאושרת (ככה לינדגרן בנתה אותה לפחות, כילדה חזקה, כי גם היא כסופרת היתה חד הורית ואישה שסירבה להינשא לאבי ביתה. הדמויות הנשיות שלה הן תמיד חזקות). לליסבת סאלאנדר לא היתה ילדות מאושרת וזה מסביר את הפירסינג והיותה א-סוציאלית.
    בספרים הבאים מופיעות עוד נשים חזקות, כל אחת בדרכה. אבל כמו בילבי: הוא לוקח גיבורה ומייצר מהחולשות שלה חזקות (הבדידות של בילבי וזה שהיא גדלה בלי הורים ומתנגדת לעובדת הסוציאלית עם כוחות על אנושיים וכולי…).
    לא רוצה לקלקל, אבל בספרים הבאים יתברר ההבדל ביניהן.
    גם קאלה בלומקוויסט הוא אחלה גבר: וגם מזכיר מה זו עיתונאות חוקרת בעולם שבו זה כבר איננו. ואסטריד לינדגרן היא דוגמא לסופרת שמתעסקת גם בפוליטיקה ולא מטיפה למלחמות אלא יוצאת נגדן. גם נדיר במחוזות הישראליים.

  • טלי  On 17/01/2010 at 17:07

    אביעד – אתה עדין, לא ספיליירת בכלל, או כמעט בכלל, אבל האמת היא שככה גם קצת קשה לי להגיב לאכזבה שלך… ספרי מתח מהסוג הזה הם אף פעם לא אלופי העולם באמינות, אבל בתוך הסיפור, במקרה הזה, עניין האמינות דוקא לא הציק לי.

    איריס – אני לא הראשונה שהגדירה אותה כסוג של בילבי, חשבתי על זה תוך כדי קריאה (נדמה לי שזה אפילו מופיע בספר אבל קראתי לפני כמה חודשים, אני לא בטוחה…). בכל מקרה, בקישור שיש פה למעלה לאצר טקסט לרסן עצמו משווה אותה לבילבי.
    את הספרים (המעולים!) על קאלה בלומקוויסט קראתי מזמן, בפעם הבאה שאקרא אותם אזכור את ההערה שלך ואנסה לקרוא את הילדה שם לאור דמותה של ליסבת', זה תרגיל מעניין ללא ספק.

    אני לא חותמת במאה אחוז על הגדרת הילדות של בילבי כמאושרת, נכון שהיא היתה ילדה חזקה וזה קסמה והיא גם לא דמות שמרשה לעצמה להציג חולשות או מצוקות, אבל היא היתה ילדה מאוד בודדה, שלא לומר נטושה, קשה לי להתייחס לזה כאל אושר ממש, למרות שבילבי לא היתה מסכימה איתי. ולגבי הספרים הבאים בסדרה – אני מחכה בסבלנות לתרגום,אנגלית אני קוראת יותר לאט מאשר עברית, זה נראה לי קצב אכזרי לספר מתח…

    ולגבי לינדגרן, אני כמובן מסכימה עם כל מילה
    (-:

  • עידית פארן  On 17/01/2010 at 17:42

    שוב כמה ספרים נלחמים חזק על לבי

    הם לא נורמלים
    אז זה הפיזיקה
    ואלגנטיות
    וספר אחד על אהבה (נראה לי שהוא מנצח סו פר)
    והספר של מורקמי הרוקי(טוב, זה כבר נורא אישי אבל)
    באנגלית מה שאני מדבר על כשאני מדבר על ריצה
    והוא מקסים באמת

    יש את החיים הוראות שימוש

    ועוד כמה, אחר כך אני אגיד לך
    אז דרקונים כנראה אני אחלום עליהם בלילה
    וכמובן שאנצח את כולם
    אלא מה….

  • טלי  On 17/01/2010 at 17:45

    אגב, זה לא נראה ככה אבל אין בספר הזה ולו דרקון קטן אחד…

    יש מקום לכולם, הם לא צריכים להילחם, הספרים.

  • אסתי  On 18/01/2010 at 10:24

    ומשלושת הספרים שבחר היה גם "נערה עם קעקוע"
    הוא הסביר שבאופן עקרוני הוא לא קונה ספרים שהם רבי מכר אבל מכיוון שמעולם לא קרא אף סופר שבדי וכאן הסופר שבדי, אז הוא החליט ללכת על זה מאחר ובשנתיים האחרונות הוא מחלק את חייו עם שבדית שהוא מאוד אוהב.
    לשאלת חובב ענה לוי שהחברה שלו דווקא מאוד לא מתפעלת מהספר הזה.

  • אריק גלסנר  On 18/01/2010 at 12:06

    על הביקורת.

  • מיכל  On 18/01/2010 at 16:51

    אין ברירה,
    אקרא.
    משום מה כל מה שכתבתם כאן הזכיר לי את "חוש השלג של העלמה סמילה" שמאוד אהבתי.
    אני יודעת שאני כדרכי מערבבת מדינות סקנדינביות בלי הכרה… אבל משהו בדמות האישה הנונקונפורמיסטית…
    בקיצור
    הולכת לקנות ולקרוא, חייבת עכשיו.

  • איתמר  On 19/01/2010 at 9:25

    לקרוא את ספרי המתח של הנינג מנקל, וגם את הספר "להתראות בעננים" מאת יורן סאלברג

  • טלי  On 19/01/2010 at 16:38

    אסתי – השבוע דוקא לא ראיתי… אני מכירה אנשים שבאופן עקרוני לא קוראים דברים פופולאריים, אני קוראת מה שמעניין אותי, בלי שום קשר לפופולאריות. מה שכן, ההתלהבות שלך בזמנו לגמרי דחפה אותי לספר הזה, וטוב שכך, גם אם החברה של גדעון לוי לא התלהבה ממנו…זה לא ספר שנכנס לרשימת הספרים הכי הכי שלי אבל זה ספר שנהניתי ממנו מאוד.(-:

    אריק – על לא דבר.. (-:

    מיכל – את לא חייבת, רק אם את רוצה…(-:

    איתמר – ככל שקוראים יותר ספרים יש יותר ספרים שלא מספיקים לקרוא…לא שמעתי עליהם, אבל תודה, אשתדל לזכור ולחפש…(-:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: