צדק לעביר הקטנה

כתבתי פה מזמן על עביר עראמין – ילדה קטנה, יחידה ותמה, שבהיותה בת עשר נרצחה ביריה בראשה, בדרך מבית הספר בכפר שלה, ענתא.

עביר נכנסה לי ללב למרות שלא הכרתי אותה.

מאז שכתבתי עליה אז, זכיתי לפגוש את אבא שלה – בסאם עראמין אציל הנפש, ובקיץ האחרון, לגמרי במקרה, זכיתי גם לפגישה מרגשת עם אמא שלה – סלווא עראמין המקסימה ועם חלק מאחיה ואחיותיה המתוקים.

 

חיילים יושבים בכלא צבאי על עבירות כמו שבירת שמירה, נפקדות, התחצפות למפקד – זה עניין שבשגרה.

אבל לוחם מג"ב שירה בעביר והמפקד שלו שאישר את הירי הזה – ירי בראש, מאחור, בילדה קטנה, הם לא ישבו בכלא צבאי אפילו יום אחד, לא שילמו קנס, אפילו לא ננזפו.

 

אני לא מאמינה בנקמה. שום דבר לא יחזיר לחיים שום ילד מת – משום צד.

מוות ונקמה לא יכולים להקהות שום כאב, שום דבר לא יכול להקהות כאב על מוות של ילד.

אבל לצד הכאב על מותה של עביר, יש תחושה חזקה של חוסר צדק.

 

אישית, אני תומכת בשחרור אסירים, גם אסירים "עם דם על הידיים". אני תומכת בשחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור גלעד שליט ומאמינה ששחרור אסירים יכול וצריך להתבצע בדרך נכונה ובריאה, לא ככניעה לטרור אלא כצעד מושכל וכחלק מפיוס אמיתי בין שני העמים.

 

ילד מת הוא ילד מת – אין השוואות, אין ערך ואין שיעור לנשמתו של ילד מת – כל ילד, מכל מקום, בכל מקום.

אבל אי אפשר להשוות בין החייל שירה בעביר לבין מחבלים פלסטינים שהרגו ילדים ישראלים, כי החייל שירה בעביר למוות ומפקדו אפילו לא נשפטו על מעשיהם.

עונשם לא נגזר, והמסר שהמדינה שלי – שלנו מעבירה לכולנו הוא שזה בסדר, שלהרוג ילדה בת עשר זה מותר, זה נורמלי, זה גרוע פחות מלא להתגלח או לא להכניס את חולצת המדים לתוך המכנסיים.

 

ועם המסר המעוות הזה אני מסרבת להשלים.

 

מחר, יתקיים בבג"ץ דיון בעתירתם של בסאם, סלווא וארגון יש דין כנגד החלטת המדינה לסגור את תיק החקירה בעניין מותה של עביר.

קבלתי את הפרטים האלה במייל מרמי אלחנן היקר לי מאוד מאוד (הפרטים מתפרסמים גם בבלוג של תנועת לוחמים לשלום, לכן אני מרשה לעצמי לפרסם אותם כאן).

 

ביום ג', 13.10.09, שעה 09:00, נעלה להפגין נוכחות דוממת מול ובתוך בית המשפט העליון עתירה לבג"צ: החלטת פרקליטות המדינה לסגור את תיק עביר עראמין שגויה זה הזמן לעזוב כל מעשה יום-יומי ולעמוד כאיש אחד לצד המשפחה ולצד האמת בעתירה שהוגשה לבג"צ בשם בסאם וסלוא עראמין, הוריה של עביר עראמין בת ה-10 מהכפר ענאתה שנהרגה לאחר שנורתה בראשה בחודש ינואר 2007, קובע ארגון זכויות האדם "יש דין" כי יש די ראיות להעמיד לדין שוטר מג"ב שעל פי הראיות והעובדות שנאספו בשטח ירה בעראמין וגרם למותה. העתירה הוגשה לאחר שבחודש יולי 2007 החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק מחוסר ראיות ולאחר שהערר שהגיש "יש דין" על סגירת התיק נדחה בחודש פברואר האחרון. בעתירה, הנשענת על חומר ראיות שנמצא בתיק החקירה המשטרתי, מתבקש בית המשפט העליון להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום בעוון הריגה נגד אחד משוטרי מג"ב שפעלו בכפר, ושלהערכת "יש דין" חומר החקירה מפליל אותו בביצוע הירי הקטלני. כמו כן, מופנית העתירה כנגד מפקדו של היורה, שאישר את הביצוע. מרכז כפר, זמן בית ספר, ג'יפ מג"ב, ילדה בת 10 ירויה פרטים והרשמה: עידן מאיר 057-2332941 http://newmail.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=compose&to=idanmeir@gmail.com מנו לוב 052-6117329 http://newmail.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=compose&to=manidit@013.net תמר ארנסון 054-4466706 tamarenson@013.net הסעה מתל אביב: רכבת צפון בשעה 07:30

             נודה לכם אם תוכלו לאשר השתתפותכם על-ידי מילוי הטופס בקישור הזה.

 

אני מתכוונת להתייצב שם מחר בבוקר, בבית המשפט העליון  (שנמצא כאן)  משלוש סיבות:

ראשית, למען סלווא ובסאם, כדי להראות להם שלמרות ערלות הלב של המערכת יש גם אנשים שעומדים לצידם.

שנית, כי רמי ביקש, וכשרמי מבקש אני באה.

ושלישית, כי כאזרחית ישראלית, אני משתדלת עדיין להאמין , גם כנגד כל ההוכחות, שבמדינה שלי יש עדיין הגיון, וצדק, וחמלה.

 

בניגוד לכותרת שנתתי לפוסט הזה – אין ולא יכול להיות צדק לעביר הקטנה.

אין צדק כי עביר לא תחיה יותר, ואין נחמה, ושום עונש שיושת על רוצחיה, ושום פיצוי כספי או אחר, לא יכפרו על מותה. ובכל זאת, אם בג"ץ יקבל מחר בבוקר את העתירה ויפתח מחדש את תיק החקירה, יהיה בסיפור הנורא הזה קצת פחות חוסר צדק.

 

רמי כתב שהלב רוצה שיעמדו שם מחר, לצד בסאם וסלווא, כמה שיותר אנשים. הוא כתב גם שהלב לא תמיד מקבל את מה שהוא רוצה, ובכל זאת – אני מזמינה אתכם להצטרף ולעמוד שם מחר בבוקר, לזכר עביר הקטנה ובשם האנושיות.