במקום שבו אוהבים ספרים יאהבו גם בני אדם

את הכותרת הזאת שדדתי מקמפיין של סטימצקי, לא כי אני רוצה לפרסם אותם, אלא כי אני משתדלת לקוות בכל ליבי שהמשפט הזה נכון…

כבר הזכרתי פה בחטף את הפרויקט הנהדר של ספריית גן לוינסקי, ספריה שעומדת להיפתח ממש בקרוב למען קהילת מהגרי העבודה בתל אביב.
יוזמי הפרויקט הזה יוצאים מנקודת ההנחה הכל כך ברורה (וכל כך לא מיושמת) שקריאת ספרים היא זכות אנושית בסיסית, ושלכל אדם – בכל צבע, מוצא או מעמד, מגיע לקרוא ספרים בשפת אימו ולהמריא באמצעות המילים, ולו לרגע, לעולמות אחרים, כי הקריאה היא חלק משמעותי ממותר האדם.
מרית בן ישראל המקסימה היא אחת מיוזמי הרעיון האנושי הזה ואני כותבת את הפוסט הזה לכבודה, בשמחה גדולה ועונג גדול, כי הבטחתי לה…

לפני כמה שנים עבדתי עם ילדים באחת משכונות המצוקה של חיפה. בית הספר היה נורא וקשה, המורה היתה נוראית וקשה, והתנאים בהם חלק גדול מהילדים גדלו היו נוראים וקשים עוד יותר.
תפקידי בכוח היה לקחת כל פעם ילד אחד או כמה ילדים לחדר צדדי ולחזק אותם בקריאה וכתיבה.
כפי שקוראיי הנאמנים יודעים, ספרות ילדים זו אחת מאהבותיי הגדולות ביותר, ולא קשה לנחש שיש לי הרבה ספרי ילדים בבית. לכן, למען הגיוון ולמען הכיף, בחרתי בכל פעם כמה ספרים שלי בהתאם לרמה ולנושא, הבאתי אותם איתי לשם ועבדתי עליהם עם הילדים.

באחד הימים, ישבתי עם ילדה מתוקה אחת, ילדה רזה, קטנה עם שיער שחור ארוך מאוד, עולה חדשה מקווקז שאת שמה שכחתי אבל את פרצופה אני זוכרת היטב, וקראנו יחד מתוך ספר שהבאתי, נדמה לי שזה היה אחד מספרי ד"ר סוס, אני לא בטוחה.
כשהגיע זמנה לחזור לכיתה, היא חיבקה את הספר חזק, ממש כמו שמחבקים בובה, ואמרה שהלוואי שהיה לה ספר בבית, ספר רק שלה, לתמיד.
נרעדתי. לי, הרי, היו ספרים עוד מלפני שנולדתי, תמיד הקריאו לי ספרים, תמיד יכולתי לגשת למדף ולבחור לי ספר והיא, החלום הכי גדול שלה היה שיהיה לה ספר, אחד, משלה.
למרות הפיתוי, לא נתתי לה ספר במתנה, כי אז הייתי צריכה לחלק ספרים לכל הכיתה לפחות וכי מעמדי המקצועי במקום ההוא היה דל ורעוע.
זה לא עזר לה, לצערי, אבל היא נשארה איתי בלב. העיניים שלה נשארו איתי, והדרך שבה היא חיבקה את הספר, והרצון שלה בספר משלה, כל אלה נשארו איתי בלב ויש להם חלק לא מבוטל בהורתו של החלום שלי, זה שקורם עור וגידים לאט לאט, ושעוד אספר כאן עליו בהרחבה, בזמן הנכון (אגב, נכון לעכשיו, זכיתי להיענות מרגשת ונלהבת של כמה נשים טובות ומקסימות שהתנדבו לעזור לי בהיבטים העיצוביים של בניית האתר ואנחנו מחפשות בנרות מי שייקח אחריות על ההיבט הטכני-תכנותי. יש מתנדבים בקהל?…).

כבר הזכרתי פה בחטף שפגשתי לאחרונה ילדים מקסימים מקהילת מהגרי העבודה בת"א. ילדים שנולדו פה להורים מאפריקה, סין, הפיליפינים, רומניה, תאילנד ומקומות אחרים, ילדים שמדברים עברית שוטפת, ילדים שהתרבות הישראלית היא נמל הבית שלהם.
קשה לתאר את השמחה שלהם כשהם מצאו כמה ספרים על המדף במשרדי מסיל"ה. "תראי, יש פה ספרים!" הם באו ואמרו לי בהתלהבות, התיישבו לדפדף ולקרוא בצמא עצום, והחזירו אותי מייד אל אותה ילדה שחיבקה ספר כמו שמחבקים בובה. וכאן, בדיוק בנקודה הזאת, הכל מתחבר.

                                                                     

אני לא כותבת את הפוסט הזה סתם כדי לספר לכם סיפורים, אלא כדי לבקש מכם לעשות מעשה.

ספריית גן לוינסקי היא ספריה רב-לשונית שכוללת ספרים בשלל השפות המגוונות שמדוברות ונקראות בקרב מהגרי העבודה. אבל הילדים, הילדים מדברים וקוראים עברית שוטפת ולרובם אין ספרים בבית. בכלל.
השבוע, ביום חמישי הקרוב, ייערך יום קטלוג לקראת פתיחת הספרייה.
עוד לפניו, הם זקוקים מאוד לתרומות של ספרי ילדים. ספרים בכל הנושאים, לכל הגילאים, אבל אך ורק ספרי ילדים, ואך ורק ספרים חדשים או ספרים במצב טוב.

הוצאת גרף נרתמה מיד בעקבות בקשתי והם מעבירים לספריית הגן עותקים מכל ספרי הנוער המצוינים שלהם, מסדרת גרף צעיר שעורכת גילי בר הלל היקרה.

ועוד תרומות מטפטפות, מסתבר שגם המתרגמת ענבל שגיב תורמת ספרים.

וגם יעל שכנאי הוצאת "רימונים" (גילוי נאות: בימים אלה ממש אני עושה עבורם כמה עבודות עריכה של ספרי ילדים) נרתמת ותורמת.

ליאורה פרידן תרמה ספרי ילדים איכותיים של הוצאת איגואנה ופנינה פלמן תורמת את "אהבה בשכונת הפרחים" בתרגומה.

וגם נעמי מהוצאת "אישונים" תרמה ספרי ילדים איכותיים.

מי בתור?…

אם יש לכם קשר להוצאת ספרים ואתם יכולים לתרום ספרי ילדים (רק ספרי ילדים, המבוגרים לא קוראים עברית…) או אם יש לכם בבית ספרים שנשארו במצב טוב אחרי שהילדים גדלו או ספרי ילדים שבא לכם להעביר הלאה, בבקשה, העבירו אותם לספרייה.

מה צריך לעשות?

 

ללקט ספרי ילדים חדשים או משומשים במצב טוב מאוד ולהביא אותם למשרדי מסיל"ה, רח' ראשון לציון 3, ת"א (ממש מול תחנה מרכזית), אפשר גם לשלוח בדואר ותגידו או תכתבו שזה עבור הספריה.

 

אם יש לכם ספרים לתרומה אבל ממש אין לכם איך להעביר אותם לשם, כתבו מייל לכתובת-  gardenlib@googlegroups.com או למרית.

ויש גם דרכים נוספות שבהן אפשר לעזור לפרויקט המרגש הזה.

 

נכון אמרנו שהכל מתחבר?

ביום שישי, ראיתי את תכנית הספרות-אוכל החדשה והמוצלחת של גיל חובב.

בסוף התכנית, הוא הקריא שיר נהדר של אלתרמן, והקדיש אותו ליחידת עוז (שמבצעת בפועל את הגירוש האכזרי של מהגרי העבודה) ולשר הפנים אלי ישי (שאחראי על המדיניות).

שמעתי את השיר, והחלטתי שאני מוכרחה למצוא את המילים ולפרסם אותו כאן. חיפוש קצר בגוגל, החזיר אותי למרית…, הפעם לגמרי במקרה. אמנם קראתי ואפילו הגבתי בזמנו, כשהיא פרסמה את השיר, אבל לא זכרתי, עכשיו תורי:

הלשון השוודית / נתן אלתרמן

מעטים הם יודעי הלשון השוודית,
מי דובר בה, אולי רק השוודים עצמם.
כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת
וקטן ומוצנע העם.

ועת שוודיה אמרה: "הנני מקבלת
מגבול דניה את כל היהודים הגולים",
נוכחו וראו כל עמי החלד
כמה דל הוא בשוודית אוצר המילים.

כי רבות מדינות כבר כהנה הכריזו,
אך הללו הראו את גינזי לשונן,
במילות "אינפליטרציה", ו"קווטה", ו"ויזה"…
רק בשוודית
מילים שכאלה אינן.

ועת נער נמלט אל גבול שוודיה מציד,-
היא איננה פונה לעיין במפות.
היא פשוט מוליכה אותה פנימה לבית,
בלי לדעת כי זו שאלה של טרנספורט.

מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים
ומקום בהן רב למחסה ומלון,
אך לפני הצילן איש טובע ממים
אוהבות הן תמיד להביט במילון.

יען שפת מילונן ססגונית כפרפר היא –
יש "קצה גבול של יכולת" או "כושר קליטה".
רק בשוודיה עוד חי המנהג הברברי,
להציע להלך כוס תה ומיטה.

ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגנון,
היא כותבת פשוט: "הכניסה מותרת",
ויסלח לה האל על דלות הסגנון.

ויאמר לה האל בדמעה: שוודיה, שוודיה, –
שתי מילים נשכחות את כתבת על פתחים
אך שוות הן טרקטטים ואנציקלופדיה,
כן… אפילו בריטניקה… כל הכרכים.

ואזי מלאכים בשירה ימללו
ואמרו זה לזה: מה רבה התהום,
אם שתי המילים הפשוטות האלו
הולידו דמעה בעיני מרום.

israeli children – אתר המאבק בגירוש הילדים

פחד עם A בסוף – פוסט מצמרר של ריקי כהן

טלי לטוביצקי נגד גירוש הילדים

שחר שילוח נגד גירוש הילדים  וגם כאן

שועי רז נגד גירוש הילדים

אסף פדרמן נגד גירוש הילדים

יריב מוהר נגד גירוש הילדים

רועי צ'יקי ארד נגד גירוש הילדים

שוקי גלילי נגד גירוש הילדים

אסתי סגל נגד גירוש הילדים

חיים שיבי נגד גירוש העובדים הזרים

יגאל סרנה במכתב לילדה זרה

גם אני נגד גירוש הילדים האלה, שממשלות ישראל וקבלנים רודפי בצע אחראים על מדיניות הדלת המסתובבת שהביאה הנה את הוריהם, אבל אין לי אנרגיה להתווכח על זה. הרבה יותר אפקטיבי לתרום ספרי ילדים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 04/10/2009 at 20:20

    ותודה שהזכרת. חייבת לקפוץ לפרוק אצלם כמה וכמה ספרים וגם להתנדב בכל דבר שאוכל לעשות שם.
    אז תודה.

    ושני דברים קטנים – מדהים אותי שחשבת שהתוכנית של גיל חובב מצויינת, כי אני לא מצליחה עד עכשיו להבין מי קהל המטרה ומה הקטע. אם זה מיועד לכאלו שאין להם קשר לספרים ולכן מביאים אותה בסלבריטיס ובאוכל וברכילות עלאק ספרותית, אזי הקהל הזה תוך שניה לא שם.
    ואם זה מיועד לקהל של אנשים כמוני אז ברור שתוך שניה הקהל הזה לא שם. אז מה בדיוק זה צריך להיות?

    ולגבי אלתרמן – ממליצה לך בחום לרכוש לך את הטור השביעי. כל שיר ושיר שם יהיה לך אקטואלי יותר מכל אקטואליה. לא רק השיר על השפה השוודית.

    וקבלי את רוני סומק בהפגנה נגד הגירוש:

  • מרית  On 04/10/2009 at 20:32

    תודה גדולה גדולה על חום הלב והפירגון
    אתמול היה היום הראשון של ההרצה, ורק לראות את החבורה הגדולה של הילדים שהסתערה על ספריית הילדים – במשך 4 השעות שהספרייה היתה פתוחה, הם קראו זה לזה ולעצמם ובקשו מן הספרניות שיקראו להם עוד ועוד – היה פשוט נפלא.
    וגם הגדולים התעניינו, במתינות רבה יותר. גם משום שעוד לא הפצנו ופרסמנו בקהילות, אנחנו מתחילים לאט בכוונה, ובכל זאת היום כשהייתי שם, כבר נרשמו שני המנויים הראשונים! ואולי יותר, כי הלכתי לפני הסגירה. וזה כל כך משמח ומרגש.

  • טלי  On 04/10/2009 at 20:46

    אסתי – נפלא! תמיד חשדתי שמעשים טובים מתרבים בהתחלקות… (-:
    רק שימי לב שהם מחפשים אך ורק ספרי ילדים, ספרי מבוגרים יש להם רק בשפות זרות, ונדמה לי שלא אנגלית- מרית, כמובן, יודעת יותר.

    לגבי גיל חובב- לא חשבתי שהיא מצויינת, חשבתי שהיא מוצלחת – יש הבדל…
    היא לא מושלמת, ונכון שהשעטנעז קצת מוזר, אבל א. רואים שגם ספרים וגם אוכל הם נושאים שהוא באמת אוהב, וזה ניכר על המסך וב. הכל יחסי… יחסית לרדידות הטלויזיונית הרווחת, זה חידוש מרענן ומבורך. איפה עוד שמעת בטלוויזיה שמקריאים שיר של אלתרמן במלואו, למשל? או חידות ספרותיות… אני משערת שהיא פונה לקהל שהוא בין לבין שני הקצוות שהזכרת.

    ותודה רבה על רוני סומק! (-:

    מרית – הו בעצמך על הפרויקט המדהים הזה. איזה כיף לשמוע על הסנוניות הראשונות עם הילדים, ספרי עוד כשיהיה! (-:

  • טלי  On 04/10/2009 at 20:48

    לסבתא שלי יש, כמובן, את הטור השביעי, אכן אשמע בעצתך ואסתכל שם עוד.

  • שועי  On 05/10/2009 at 0:51

    סופרת שבדית אחת, אסטריד לינדגרן, הצילה כנראה לא מעט ילדויות, ביניהן גם של יהודים
    וסופרת שבדית אחרת, סלמה לגרלף, שכתבה על נילס ואווזי הבר, חיה עם חברה לחיים יהודיה, התכוונה לכתוב ספר על רבי עקיבא, וגם הצילה לא מעט יהודים מן הנאצים עד פטירתה בשנת 1940
    ביניהן את המשוררת היהודיה, נלי זק"ש, שהפכה אחר-כך (1966 עם ש"י עגנון) ששבה לסטוקהולם כחתנית פרס נובל לספרות. הקשר בין לגרלף ובין זק"ש אגב, החל מתוך התכתבות הדדית שנסבה על לג'נדות ימי ביניימיות, וקשריהן החבריים הלכו כך והתהדקו, כך שבסופו של דבר נצלה לגרלף את מעמדה על מנת להבריח את זק"ש לשבדיה, איך אומרת חברתנו מרית, שלה מוקדשת הרשימה למעלה:
    אגדות יכולות להציל.

  • תמי  On 05/10/2009 at 8:59

    עם הפרויקט הזה, ואני בהתלבטות איך אני יכולה לעזור ולמה אני יכולה להתחייב בימים טרופים אלה (תקופת מעבר בעבודה). חשבתי על שעת סיפור, שזה משהו שתמיד רציתי לעשות, אבל אף פעם לא באמת עשיתי, כך שאני לא יודעת אם זה רעיון טוב. אולי אני אבוא לראות אחת כזו קודם.
    ספרי ילדים אין לי, ויותר מדי זמן פנוי גם לא.
    אבל השילוב של ילדים, ספרים ומגע אנושי הוא פיתוי שקשה מאד לעמוד בפניו.
    בכל אופן, תודה על הפוסט היפה והרגיש והמניע.

  • טלי  On 05/10/2009 at 10:27

    שועי יקר- כן, כן,כן, אגדות יכולות להציל. בהקשר הזה, בניסוח הזה, ברגע הזה, הרעדת אותי.

    נדמה לי שהספר שמרית שוקדת עליו נקרא סיפורים יכולים להציל, זה לא משנה, העיקר שהם יכולים. (-:

    ותודה על ההדגמה המאלפת לאיך הם עושים את זה תכל'ס, במציאות.
    רק לאחרונה למדתי ממרית שסלמה לגרלף בכלל היתה סופרת למבוגרים, בעיקר – אני הכרתי רק את נילס ולתומי ובורותי קישרתי בינו לבין הנובל שלה, מסתבר שטעיתי.

    לא חשוב,העיקר שממעופו מעל שבדיה נילס הצליח לראות הרבה מרחבים של שדות תלתן לנצח… (-:

    תמי יקרה- תודה רבה, איזה כיף! אם הפוסט הצליח לגעת בך ועוד יותר אם הוא הצליח להניע אותך- עשיתי את שלי.

    אני ממליצה שתיכנסי לקישור "איך אפשר לעזור" כאן למעלה או אצל מרית, יש הרבה מאוד דברים שהם צריכים מלבד ספרי ילדים, וכדאי גם לשים לב לכך שיש שם גם ספריית מבוגרים עניפה (בשפות זרות), אני התמקדתי כאן בעיקר בילדים כי זה הכי קרוב אלי וכי היה צורך קונקרטי בהקשר הזה, אבל הם זקוקים למגוון רחב של סוגי עזרה, אני בטוחה שתוכלי למצוא דרך להשתלב, גם בכפוף לכל האילוצים.

  • ברכה הדר  On 05/10/2009 at 22:57

    יש לי בבית ספרי ילדים שאשמח לתרום אותם.
    יותר יהיה לי קשה למצוא זמן להגיע למסילה.
    עם מי מכם אפשר לדבר בטלפון?
    טלפון שלי: 0546555894

    ברכה הדר

  • טלי  On 06/10/2009 at 9:29

    אעביר למרית (-:

  • ר.בקצה  On 06/10/2009 at 14:33

    טלי לא רוצה לגור במדינה יהודית- זה עניין שלה
    אבל..
    טלי רוצה שהמדינה בה היא גרה עכשיו, ובה היא וחבריה מהווים 3% מהאוכלוסיה לא תהיה יהודית, וזה כבר עניין שלי.
    מי שרוצה לגור "כמו בקנדה", יקח את עצמו ואת נאוריסטן-אשר-על-הירקון שלו ויעבור לקנדה.
    , ולא ינסה להגדיל את האלקטורט שלו בדרך האחורית.

  • טלי  On 06/10/2009 at 17:36

    ומעל ראשה בבלוג שלה. יש לך משהו לומר לי? כל עוד זה נאמר בנימוס אין לי שום בעיה עם זה (למרות שאני מודה- אין לי שום רצון או כוח לויכוחים עקרים איתך), אבל אתה ממש לא עומד לנהל בבלוג שלי דיון שמתקיים לכאורה מאחורי הגב שלי.

    טלי רוצה לחיות במדינת ישראל.מדינת ישראל שאחראית להבאתם של ההורים של הילדים האלה הנה ולהבאתם של עובדים אחרים, ממש עכשיו, במקביל לגירוש, כדי להגדיל את הכנסותיהם של קבלני עושק ופונקציונרים למיניהם.

    מדינת ישראל גם הביאה הנה הרבה מאוד נוצרים מבריה"מ לשעבר בתוקף חוק השבות, כדי לנצח את "האיום הדמוגרפי".אני מבינה שאתה עמל על תכנית פעולה כדי לגרש גם אותם מכאן…

    להגדיל את האלקטורט בדרך האחורית? אתה באמת חושב שזאת המטרה של הנאבקים בגירוש? כמה קולות בדיוק זה נותן? כלום וחצי.

    וחוץ מזה, הסר דאגה מליבך- הילדים האלה הם ילדים ישראלים טיפוסיים. אלה מביניהם שפגשתי, ברובם, דברו באופן גזעני כלפי פלסטינים, היית גאה בהם, לא מדובר בנוער חד"ש, מדובר בילדים שהמדינה שלי הביאה הנה והיא הולכת לצוד עכשיו באופן ברברי ולא אנושי.

  • ר.בקצה  On 06/10/2009 at 21:57

    קשקוש במיץ עגבניות,
    הנאוריסטים חושבים שאם ישראל לא תהיה ישראל,
    נאוריסטן-אשר-על הירקון תשאר נאוריסטן-אשר-על-הירקון.
    תחלופה של עובדים היא חיונית, כדי למנוע השתקעות בארץ.
    את הקבלנים המתעללים וחבריהם יש לנטוע 6 אמות בקלבוש.
    לא לך להחליט עבור העולים מברה"מ מה היו מניעיהם,חלקם ציונים יותר ממך ומחבריך ואכן מהווים משקל נגד לאויב הערבי (כפי שאמר בוגי יעלון בהקשר אחר, כל פעם שהשמאל הביא את יונת השלום,אנחנו נשארנו לנקות אחריה)
    את אמנם אשת שמאל, אך חברייך אינם כאלה, אלא נאוריסטים- ולראיה, קולם לא נשמע בשדרות ובהתנתקות.
    ד"ש לש'ייח סאלח

  • ברכה הדר  On 06/10/2009 at 22:35

    שלום, לא יודעת עם מי מכם דיברתם היום.
    בכל מקרה הכנתי ארגז גדול מלא ספרים.
    ניתן להתקשר אלי מחר עד 10.00 בבוקר או אחה"צ
    לטלפון 0546555894
    בן-זוגי, עודד, יהיה יותר בבית ממני.
    כדאי לתאם אתו מתי לבוא לקחת את הארגז
    טלפון 0546555893
    בברכה
    ברכה הדר

  • טלי  On 07/10/2009 at 11:08

    הבנתי, אתה חושב שאתה אישית אמור לעשות ועדת קבלה לכל מי שגר כאן ןלקבלו או לגרשו בהתאם לדיעותיו.
    די. מאסתי בסגנון גס הרוח שלך שלא מקדם אותי ואת הדיון הזה (או כל דיון אחר) לשום מקום.

    אין לי בעיה עם דיעות שונות משלי, אבל יש לי בעיה חמורה עם גסות הרוח, הבוטות וחוסר הקשב שלך. מדינת ישראל, ברוך השם, היא מקום ציבורי ששייך לכולם. הבלוג הזה הוא מקום פרטי שלי, שמצוי במרחב הציבורי אבל הוא פרטי, ולכן, אתה יכול להיות גאה בעצמך, אתה מוכרז כמגיב הראשון (ואני מקוה שגם האחרון) שהוא פרסונה נון גרטה בבלוג שלי. לך לשלום, חייה בטוב וחפש לך אכסניות וירטואליות אחרות שיהיו מעוניינות לנהל איתך ויכוחי סרק כאלה. אני מאסתי בזה מזמן.תודה רבה.

  • טלי  On 07/10/2009 at 11:10

    העברתי גם את דברייך אלה הלאה למרית, קצת לא נוח לי עם פרסום פרטייך האישיים כאן- אם תעדיפי שאמחק אותם אעשה זאת בשמחה.

    התרומה שלך מרגשת ומשמחת אותי יותר מכל המילים האוהדות כולן כי עומד מאחוריה מעשה אמיתי וטוב.

    ואגב, ניתן לכתוב לי מייל דרך "כתבו אלי" למעלה מימין, מבלי לחשוף את פרטייך ברבים…(-:

  • דולב  On 14/10/2009 at 10:39

    בסיפור חוזר אנו מאפשרים תעסוקה שיקומית למתמודדים עם נכות נפשית ע"י איסוף ומכירת ספרים.
    אנו אוספים ספרים (בעיקר ספרי קריאה ועיון) תמורתם מעניקים שובר הנחה של 5 ₪ לקניה באחד מנקודות המכירה
    הספרים נמכרים בכ-50 בתי קפה ברחבי הארץ ומאפשרים תעסוקה והכנסה למתמודדים העובדים בפרויקט.

    אנו מזמינים אותך למסור ספרים שאין לך צורך בהם, ולאפשר לאחרים ליהנות מהם
    כך נאפשר תעסוקה מכובדת למתמודדים בפרויקט ולך ספרים חדשים במחיר נמוך

    תודה על שיתוף הפעולה

    דולב – ליצירת קשר : 050-9020367
    Rebooks@s-tov.org.il

  • טלי  On 14/10/2009 at 11:35

    אתמול בערב נתקלתי במקרה בדוכן שלכם, התלהבתי והחלטתי שאכתוב עליכם בקרוב, פרויקט מצויין- תבורכו!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: