דוז.פואה – קצת אסקפיזם בימים מהבילים ומטורפים

טוב, האמת היא שכבר הזכרתי את המופע הזה כאן פעם בחטף, אבל מגיע להם הרבה יותר מזה.
קוראיי הנאמנים כבר יודעים היטב שרבים מחבריי הם אנשי תיאטרון, הזכרתי את זה פה  ופה וגם שםשם ושם  אבל תמיד כיף (וחשוב) לפרגן לחברים.

אז ככה: כבר בערך שנתיים שיונתן שוורץ – חבר טוב שלי וסיון בן ישי –חברה טובה שלו, עמלים על יצירת מופע מחווה לשירים שישראל שלחה לארוויזיון במשך השנים.
אני לא בדיוק פריקית של אירוויזיונים, אבל כמו הרבה ילדים שגדלו כאן בשנות השמונים, רוב השירים האלה הם חלק מהדי.אן.איי. התרבותי שלי, לטוב ולרע.
בחופש הגדול שבין כיתה א' לכיתה ב' "עולה עולה" (עם ארבע מחיאות כפיים מהירות ואוטומטיות בפזמון) היה המנון הקייטנה שלי, בכיתה ו' השתעשעתי במחשבות על גילי נתנאל החתיך, ואי שם באותן שנים גם אני התאמנתי על כל המילים של שיר הבטלנים.
מאז זרמו הרבה שירים על במת האירוויזיון, חלקם אולי ראויים להישכח, אבל מסתתרות שם גם לא מעט פנינים, ויונתן וסיון החליטו לעשות להם כבוד.

צילום: איתמר צברי

אני מעריכה את המופע הזה כי הוא מתחיל (זהירות, ספויילרונצ'יק…) מחלום ילדוּת נקי וכי ככה בדיוק הוא נעשה: התחיל מרעיון, מחלום, מקונספט כמעט הזוי, ובאינספור שעות, ימים וחודשים של עבודה מאומצת ומוקפדת הפך ליצירה אמיתית. הם עשו הכל לבד, בלי חסות של שום גורם ולמרות שלטעמי יש למופע הזה פוטנציאל מסחרי לא קטן, הוא לא נולד מרצון לעשות כסף, אלא מאהבה.
אהבה לבמה, למוסיקה, ליצירה וכן, גם אהבה לשירי האירוויזיון, על כל הכיף, הנאיביות והטראש שלהם.
וכשמישהו לוקח חלום והולך איתו עד הסוף – אני בעד.

קצת קשה להסביר מה בדיוק קורה שם על הבמה, אבל הנה אני מנסה: יונתן וסיון, יחד עם ארבעה רקדנים מוכשרים, משחזרים, אחד לאחד, את השירים שישראל שלחה לאירוויזיון. הם עבדו על כל השירים שנמצאים ברשימה הזאת –מהמוּכרים ביותר ועד האזוטריים ביותר- כולם נמצאים ברפרטואר של צוות המופע ומוכנים לשליפה, אבל בכל מופע יועלו רק חלק מהם.
כל השירים מועלים בליפסינג ("תזמורת בצורת" קראו לזה פעם), והביצועים המקוריים משוחזרים אחד לאחד, מהתלבושות, דרך ההעמדה (גם מילה כזאת היתה פעם) ועד לפרטי הפרטים של המימיקה. זה לא בדיוק חיקוי, זו לא בדיוק מחווה, אבל זה מאוד מושקע ומדויק ומאוד מאוד מצחיק.

                                                                      

צילום: איתמר צברי

 

שמעתי לא מעט על המאמצים העצומים שהושקעו ביצירת המופע הזה, אבל התוצאה קלילה וכאילו לא מאומצת, פשוט פאן, מוסיקה, נוסטלגיה והרבה צחוקים.  

הם יופיעו ביום רביעי הקרוב בבית ציוני אמריקה – בואו!

 

לצערי, יונתן וסיון בחרו לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולפחות בינתים הם לא משחררים לרשת קטעים מהמופע. מה שהם כן מפיצים אלה סרטונים קצרצרים, מעין מתאבנים מקסימים, ש"שותלים" את כוכבי האירוויזיון ברגעים יומיומיים בלב תל אביב.

הנה גילי וגלית בשדרה –

כאן דנה בדרך לקניות בשוק-

 

וכאן ריטה מנסה להכנס לבנק סגור-

 

הנה דף האירוע בפייסבוק וזה האתר הרשמי של DUZ.PUA שבנתה עוד חברה טובה שלי, ליבי רן.

יאללה בואו כבר אמרתי?…

 

דוז.פואה באתר הבמה

דוז.פואה בפורום תרבות הפנאי של יוסי רן

וכיוון שהיה בלגן במספרי הטלפון שהופיעו בתגובות, אני מעתיקה הנה את הפרטים הנכונים:

יום רביעי הקרוב, 26.08.09, 20:30,
בית ציוני אמריקה, ת"א.
כרטיסים ב50 ש"ח

03-5180179
050-6530244

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליבי  On 22/08/2009 at 16:34

    אני מקווה שגם אנשים שלא רואים את עצמם כחובבי אירוויזיון מושבעים יבואו לצפות במופע.
    חבר טוב, שבא לצפות כשדוז.פואה הופיעו בתמונע, נאלץ לא פעם לשאול אותי, מי אמור להיות הזמר על הבמה (ואפילו כשעניתי לו, באחת הפעמים, "בועז מעודה", הוא הוסיף ושאל: "מי?") – ללא ספק לא צופה שנוכחותו מתבקשת במופע הזה, ועדיין – הוא מצא את עצמו נלהב ומתנועע לצלילי השירים, ולאחר כשבוע כבר שאל אותי מתי המופע הבא.
    זה מוכיח מעל לכל, שהמופע הזה פונה לקהלים מסוגים מגוונים, ושווה לבוא ולהיווכח.

  • טלי  On 22/08/2009 at 16:41

    צודקת.

    כמו שכתבתי, אני לא פריקית של אירוויזיונים, אני משתדלת לראות בכל שנה את השיר הישראלי ואת שלב ההצבעות -מודה שאין לי סבלנות להרבה יותר, אבל המופע הזה פשוט כייפי, לכווווווווולם.

  • יונתן  On 22/08/2009 at 17:04

    תודה רבה על הסקירה המדוייקת והממצה. לכל המעוניין הנה הפרטים למופע הקרוב (מותר לעשות את זה, נכון, טלי? אם לא, צנזרי אותי…)
    יום רביעי הקרוב, 26.08.09, 20:30,
    בית ציוני אמריקה, ת"א.
    כרטיסים ב50 ש"ח בטלפונים שלנו:
    03-5180170
    050-6530244
    בברכת DUZ.PUA

  • טלי  On 22/08/2009 at 17:07

    הסיבה היחידה שלא כתבתי בעצמי היא שזה מופיע שלוש פעמים בסוף כל אחד מהסרטונים (-:

    ואני חשבתי שהמסיבה הפרטית היא בשבוע הבא, לא כאן בטוקבקים שלי…

  • מיכל  On 22/08/2009 at 17:10

    כתבת מקסים – חברים בורכו 🙂
    ותודה, כמובן על ההמלצה

  • טלי  On 22/08/2009 at 17:14

    אגב, רשמית זה לא מופע לילדים, אבל זה לגמרי מתאים גם להם וזאת נראית לי אחלה דרך לציין את סוף החופש הגדול.

    והמופע אמנם כייפי ומצחיק והכל, אבל הוא פחות נוטף דבש מהסחבקייה הטוקבקיסטית הזאת שנהיתה כאן – בחיי!

  • אסתי  On 22/08/2009 at 19:48

    ואני ממתעבי האירוויזיון, אבל איזה יופי של טיזרים!
    כמה קריאטיביות!
    פשוט מקסים ונשביתי.

    ואיזה כייף להיפגש במילה הנשכחת ההיא – העמדה.
    מקווה שאוכל להגיע ביום רביעי, אין ספק שעשית לי תיאבון גדול.

  • שירה  On 22/08/2009 at 20:51

    אני חושבת שמגיעה עוד פואה אחת לעניין, רק כי קשה נורא ליצור משהו בכלל בארץ. לא?

  • סיון  On 22/08/2009 at 21:27

    טלי –
    תודה רבה
    ומקווה לראות אותך ביום רביעי בבית ציוני אמריקה

    תיקון מספרי הטלפון שהוזכרו בתגובתו של יונתן
    [לקבלת פרטים והזמנת כרטיסים]
    03-5180179
    050-6530244

    להתראות שם
    🙂

  • שועי  On 22/08/2009 at 21:38

    לא נראה לי שאגיע כי אירוויזיונים וקדמי-אירווויזיונים לא היו מעולם כוס התה בה אני נוהג לטבול רקיקים
    אבל אני מכיר מישהו, בן גילי וזוגתו, שאפילו בחתונתם נישאו ורקדו לצלילי השירים האמורים,
    והם ודאי ימצאו בכך עניין רב…
    בהצלחה לכולם/ן
    (-:

  • טלי  On 23/08/2009 at 11:32

    אסתי – איזה כיף שנשבית, אכן קריאטיביות בשפע וגם הרבה כשרון- בואי!

    שירה – לגמרי… אכן קשה ליצור פה והם הצליחו בכל זאת, אני מעריכה שגם סיבוב הופעות עולמי עוד יגיע, אלה אמנם חומרים בעברית (אם נתעלם רגע מלייט א קנדל והפי ברדסדיי…) אבל חובבי אירוויזיונים בעולם יעריכו אותם לא פחות.

    סיון – בטח שתראי אותי (-:
    יודעת מה? אעתיק את המספרים הנכונים לגוף הפוסט, להקטנת הבלגן.

    שועי – תמליץ להם, אם כך, אני בטוחה שהם יהנו, למרות שכאמור זה מיועד לא רק לטובלי אירוויזיונים…

  • יולי  On 23/08/2009 at 12:00

    את חברה מפרגנת שאין הרבה כמותה

    הרגשתי את האהבה שממנה הדברים נעשו כמו שכתבת כאן מהטיזרים שהועלו לרשת.

    אפיץ הלאה. ותודה שאת כזאת: משרה עלי אופטימיות על רוח האדם

  • טלי  On 23/08/2009 at 12:47

    שוב תודה רבה (-:

    אני שמחה שהרגשת את האהבה, ואשמח עוד יותר אם תפיצי הלאה.

    רוח האדם, רק בגלל שכתבתי על מופע של חברים?…

    תודה תודה!

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: