"החדקרן האחרון"

 מאת פיטר ס. ביגל, תרגם מאנגלית רון פוקס, יצא בספריית פועלים

מאז שהייתי ילדה יש לי חולשה מסוימת לדמותם האגדית של חדי קרן. משהו בהם שבה את ליבי ותמיד נמשכתי למדבקות, מכתביות או מיניאטורות עם דמותם. גם היום, הסימנייה הכי אהובה והכי משומשת שלי מעוטרת בציור של חדקרן… 

החדקרן האחרון, במקרה הזה, הוא בכלל חדקרנית, קסומה, אצילית, יפיפייה וענוגה, שחיה בשלווה ביער שלה ובעצם נוכחותה הופכת אותו לגן עדן פורח.
אבל גן העדן לא מושלם, וכשהיא מבינה שהיא החדקרן האחרונה שנשארה בעולם, היא מחליטה לעשות מעשה ולצאת לעולם הגדול לחפש את אחיה האבודים.
לחיפוש מצטרף שמנדריק – קוסם זקן וכושל, ובהמשך גם מולי גרו – אישה פשוטה שנשבית בקסמה של החדקרן, ויחד הם יוצאים לחפש את הפר האדום הזועם ואת המלך האגארד, להסיר את הקללה מעל העיירה הסמוכה לטירתו ובעיקר, לאתר את חדי הקרן שנעלמו.

הנימה הכללית של הספר אמנם רצינית ולפעמים אפילו נוגה, אבל מדי פעם יש בו גם הומור משובח, שמגיע לשיאו כששודד הדרכים מתעקש לחבר את שירי העם בשבחו של עצמו, בפרודיה תרבותית מצחיקה וחכמה.
בכלל, זה ספר שמכבד את הספרות והתרבות, ניכר שהמחבר ידע לא רק לכתוב אלא גם לקרוא, והוא משבץ אזכורים והפתעות שמעידים על כך, כמו הופעת אורח של רובין הוד ואנשיו וכמו הפרפר שמדבר רק בציטוטים מיצירות אחרות.

סיפור האהבה של החדקרן והנסיך הוא סיפור אהבה ייחודי ומעניין, מלא וגדוש ברמזים ומסרים שחורגים מהתבנית הרומנטית הפשטנית והמקובלת. אחרי הקריאה, אני לא לגמרי בטוחה מה הספר הזה ניסה לומר לי על אהבה, אבל אין לי ספק שנקודת המבט העצובה-מרירה- אופטימית-פסימית שלו מעוררת מחשבה.

יש כאן טובים ורעים, סכנות וקרבות, בריחה נועזת וכמעט מוות, אבל למרות כל אלה, זה לא ספר של פירוטכניקה ואקשן אלא ספר איטי ופשוט יותר, ואולי משום כך הוא גם יותר עמוק.

כמו בדמותה של החדקרן עצמה, גם בספר יש משהו קסום, אצילי, נעים ויפה.

"החדקרן האחרון" הוא אגדה פילוסופית מעודנת, צנועה ונעימה לקריאה, עם ניחוח של פעם שנשזר במודעות עצמית ועם יכולת לשלב בין פשטות לבין תחכום. ביגל מכיר היטב את הנוסחאות הקלאסיות, ולכן הוא מצליח לשחזר אותן ולצאת כנגדן, כמעט באותה נשימה. זה ספר שמתאים למבוגרים שאוהבים אגדות וקסם וגם לילדים בני עשר ומעלה שאוהבים בדיוק אותו דבר.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 30.6.09.

ביקורת של רמי שלהבת באתר "בלי פאניקה"

ובימים האחרונים אני מתענגת על רצף התגובות הארוך והמפותל לפוסט של מרית בן ישראל – "כל אדם שמתבגר הוא הרוצח של ילדותו – חמש הערות על פנטזיה" .   הפוסט של מרית, שכנה יקרה מ"רשימות",  עוסק בפנטזיה וספרות פנטזיה וההערות רחבות היריעה בתגובות נוגעות בילדות, בהשתנות, בחיפוש ובמה לא. נדמה לי שעשויות להיות הקבלות מסויימות בין אוהבי הדיון ההוא לאוהבי הספר הזה…

ומסתבר שיש גם סרט מצוייר שנעשה לפי הספר, הנה טעימה קטנה ממנו

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 30/06/2009 at 14:49

    אף לי יש חיבה לחד-קרנים, ראשית משום שמדובר בסוס חריג, אגדי, בעל כוחות מרפא
    במדרש בראשית רבה, אם זכרוני אינו מטעיני, ישנה אגדה על כך שהאדם הראשון בגן עדן הקריב לבוראו יצור דמוי חד קרן
    למי ששואל על איזו תשתית מתישבת אגדה זו, יש להתבונן בספרות של אבות הכנסייה שאצלם חד הקרן היה אלגוריה לישוע (הבן הצלוב, השה)
    בספרות רבנית מאוחרת ישנו שם לחד הקרן, שמו: קֶרֶש. היו פרשנים אשכנזים במאה השלוש עשרה שבאמת הקבילו מבחינת מצלול בין קרש , ובין כרייסט, הנשמעים די דומה.
    גם לאיסוף הקרשים ערב ל"ג בעומר עשוי להיות משמע שכזה (הבערת מדורות בתאריך זה החל באשכנז במאה השלוש עשרה, ככל הנראה) באשר הקרשים משמלים את הצלב ואת הצלוב ואת הקרש, חד הקרן, המסמל את ישוע
    אגב, בסרטו של רידלי סקוט בלייד ראנר (הגרסא הארוכה) ישנו קטע בו נראה חד קרן מדומה חולף על פני המסך. קטע שכבר זכה, עד כמה שאני זוכר, לפרשנויות נוצריות ענפות למדיי.

  • תמי  On 30/06/2009 at 15:17

    איפשהו לאורך הדרך השתעממתי. לזכות הספר אומר שזה קורה לי עם לא מעט ספרים לאחרונה כך שבהחלט ייתכן שזו אני ולא היא (חדת הקרן? החד קרנית?).
    תהייה לשונית קטנה: למה unicorn ולא unihorn? זה הרי חד קרן, לא חד תירס (המממ… יכול להיות סיפתח למשחק מילים חביב עם קצת מאמץ).

  • מרית  On 30/06/2009 at 15:18

    שועי – קרש נשמע לי די מעליב. מה עם הראם?

    ורק למקרה שתרצו ללכוד אחד – אני מצטטת מ"ספר היישויות הדימיוניות" של בורחס הוראות מימי הביניים ללכידת חדי-קרן:
    "מציבים בתולה למולו והוא קופץ לתוך חיקה של הבתולה והיא מחממת אותו באהבתה ונושאת אותו משם הרחק לארמון המלכים."

    ותודה, טלי, על הקישור 🙂

  • שועי  On 30/06/2009 at 15:55

    הראם הוא אכן החיה המתוארת כחד הקרן שהביא אדם הראשון כקורבן, ראם בעל קרן יחידה אם זוכר אני נכון
    הקרש הוא בן תקופה מאוחרת יותר, אפשר כי לכתחילה נוצרה המילה בתיווך האמונות הנוצריות
    וכתגובה אליהן
    ואכן בורחס הבהיר זאת הרבה יותר טוב ממני
    אבל איני מכיר מדונות רבות הנושאות תינוק חד-קרני זורח אור בחיקן האיקוניני, דווקא.
    (-:

  • שועי  On 30/06/2009 at 16:24

    בעקבות 35 במאי שלא חגגנוּ כולנוּ
    היום השלושים ביוּניקוֹרן
    הזדמנות אחרונה לשנה זאת
    חג שמח

  • טלי  On 30/06/2009 at 17:13

    כאמור, אני מאוד מחבבת חדי קרן (הריבוי, כמו לשון הנקבה, בעייתי משהו… חדקרנים?) ואני חייבת לומר שניפצת לי משהו, שועי, זה שיש לחדקרן איזכור מדרשי זה מקסים בעיני, אני יודעת שגם הפניקס, עוף החול האגדי, מופיע במקורות היהודיים (נדמה לי שבגמרא אבל אני באמת לא מתמצאת), אבל דוקא בהקשר אכזרי ונורא קשה של הקרבת קורבן? אתה בטוח?!?

    איכשהו, הייתי מעדיפה להעלים את פיסת המידע הזאת מזכרוני. דוקא מכיוון שהחד קרן מסמל את כל מה שתם, טהור וקסום ובעל כוחות מרפא, ההקרבה שלו כואבת במיוחד, ועוד במקורותנו שלנו, רחמנא ליצלן… חבל לי.

    מה גם שאצל הארי פוטר, לדוגמא, וולדרמורט שמייצג את הרע האולטימטיבי (ומעריצים מושבעים עשויים לסקול אותי על עצם כתיבת שמו המפורש), מתחזק ויוצר לעצמו כמעט גוף גשמי באמצעות שתיית דם של חד קרן…

    האלגוריה הנוצרית לישו לא היתה מוכרת לי אבל דוקא מסתדרת בהגיון, הם משווים לישו כל יצור שמסמל תמימות, הרי.

    תמי – זה ספר קטן וצנוע, נטול פירוטכניקות, אולי תנסי שוב בתקופה אחרת. לגבי הקרניים והתירס – אין לי מושג, האמת. אני מחבבת את הדמיון בין corn לקרן, מעבר לזה – קטונתי…

    מרית – קרש אכן נשמע קצת מעליב, אבל ראם זאת חיה אחרת, ריאליסטית לגמרי. אני נשארת עם החד קרן ועם קרובו הפגסוס (ופחות מחבבת כשעושים הכלאות בין השניים…).

    לגבי ההוראות השימושיות – טוב לדעת, אבל מי רוצה ללכוד חד קרן? זה נראה לי לא מוסרי… (-:

    ואם כך, שועי, חג-קרן שמח לכולם! (-:

  • גילי  On 30/06/2009 at 23:01

    corn זה בלטינית. אני זוכרת רק במעומעם מה שלימדו אותי במבוא לבלשנות שנה א', אבל די טיפוסי שמילים עם c בלטינית מקבלות h בשפות גרמאניות כגון אנגלית. דוגמה נוספת שזכורה לי היא המילה לב: בשפות הרומנסה מילים שמתחילות ב-c:
    cardio, couer, corazon
    בשפות גרמאניות מילים שמתחילות ב- h:
    heart, herz

    ומי שמיפה את העקרונות הללו הוא דווקא אחד מהאחים גרים:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Grimm%27s_law

  • טלי  On 01/07/2009 at 14:13

    מסתבר שזה (עוד) כשרון נסתר שלך – אני זוכרת שבאחד הפוסטים הראשונים שלי גם הסברת מה מקור המילה מנילה…

  • תמי  On 01/07/2009 at 15:46

    חשדתי שזה משהו פונטי כזה, רק לא ידעתי עד כמה זה grim. (:

  • שועי  On 02/07/2009 at 0:16

    בעקבות המלצתך, שאלתי היום את הספר בספריה העירונית עבוּר ביתי
    (-:

  • טלי  On 02/07/2009 at 14:27

    רק תגיד לה שהוא יותר עדין ומאופק מההמלצות הקודמות שאימצת עבורה (פרסי וארצ'ר, אם אני לא טועה).

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 05/07/2009 at 19:58

    טלי יקרה,

    יומולדת שמח…

    הנה שי:

    http://www.vam.ac.uk/images/image/21756-popup.html

    והנה תוספת שקשורה לנושא כאן:

    http://www.flickr.com/groups/996595@N24/

  • טלי  On 05/07/2009 at 21:42

    אכן הצלחת למצוא חדקרן חופשי ולא כבול, לא משימה פשוטה בגובלנים המקסימים האלה.

    וכן, נכנסתי לקישורים מייד ומהר (-:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: