"אבן הדמעות – חוק הקוסמים השני"

"אבן הדמעות- חוק הקוסמים השני" מאת טרי גוטקינד, תרגם מאנגלית רמי שלהבת,  

יצא בהוצאות ינשוף ומובי דיק

החלק השני בסאגת "חרב האמת" מציג מלחמה בין כוחות החיים לבין הנוטר השולט בממלכת המוות, בין טובים לרעים, בין השואפים לחיי שלום ובין מחרחרי המלחמה ותאבי השליטה.                                            
קוסמים, אבירים, לוחמים, דרקונים, שליטים, בעלי אוב, יצורים מוזרים ואנשי דת מציירים עולם מלא וגדוש, אינטנסיבי, מפחיד ומותח מאוד.
הזוגיות של ריצ'ארד וקאהלן מבוססת על חברות אמיתית ותלות הדדית וגולשת לרומנטיקה הוליוודית, אבל היחס הכללי של גוטקינד לדמויות הנשים, בעייתי ומטריד ולפיו לכל אישה יש שני מצבי קיום אפשריים – שליטה חזקה, אכזרית, מניפולטיבית וקשה, או קורבן אונס חלשה ונרפית. לפעמים שני המצבים מתקיימים אצל אותה דמות עצמה, והאפקט המצטבר קשה ומכביד.
גם מינון האלימות גבוה ומטריד, וערימת הגופות המתגבהת לאורך הספר, הגפיים הכרותות, הראשים המתגלגלים והחרבות המשספות המופיעים שוב ושוב, מעוררים תחושה קשה.

הנאמנות של הוצאות "ינשוף" ו"מובי דיק" לתרגום המשך ספרי הסדרה ולהוצאת ספרי פנטזיה בכלל, ראויה לציון ולהערכה רבה, ובכל זאת, יש לי שתי הערות חשובות שנוגעות לעבודת ההוצאה.

שני הספרים החדשים גדושים בטעויות הגהה צורמות שלא פוגמות ברצף הקריאה אבל יוצרות תחושה לא נעימה של זלזול.

 הכרך הראשון בסדרה היה כרך עבה ועב כרס של 800 עמודים. הפעם ההוצאה בחרה לחלק את הספר לשני כרכים – כל אחד בן יותר מ-440 עמודים. הפיצול לשני כרכים אמנם מקל במקצת על החזקת הספר במהלך הקריאה, אבל כל אחד מהם נמכר במחיר מלא של 89 ₪, וכרוך בנפרד בצבע אחר, מה שעלול להכביד על הכיס ולבלבל את הקוראים.

ולמרות זאת, שני כרכי "אבן הדמעות" ליוו אותי בכל רגע פנוי במשך ימים ארוכים ומשכו אותי לקריאה אינטנסיבית, מרתקת ומותחת, שעוררה אותי למחשבה וריגשה אותי ברגעים מסוימים, והרתיעה אותי מאוד ברגעים אחרים ופעמים רבות מצאתי את עצמי חרדה לגורלן של הדמויות.
סדרת "חרב האמת" היא סאגת פנטזיה מקיפה עם אורך נשימה ויומרות לתובנות גדולות מהחיים על מלחמות, על ערכים, על אהבה, על אמונות, על קסם ועל כל הדברים המשמעותיים בעולם.
ברגעיה הטובים היא מצליחה לסחוף את הקורא אחריה ולומר אמירות בעלות משמעות. ברגעיה החלשים היא מצליחה בעיקר להרגיז ולקומם ובכל זאת, אני מבינה שמדובר בסדרה ארוכה של אחד עשר ספרים ונכון לעכשיו, עם כל הסתייגויותיי, אני בהחלט מחכה להיסחף עם ההמשך.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 31.5.09.

 

שלושת הפרקים הראשונים מאתר האגודה הישראלית למד"ב ופנטזיה

הביקורת שלי על "חוק הקוסמים הראשון" – הספר הראשון בסדרה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 01/06/2009 at 15:14

    אולי זה מפני שאיני חובב גדול של הסוּגה
    אבל מה שתיארת בהקשר המגדרי הוא די מרתיע
    דומה כמשהו המזכיר בי-מוביז הוליוודיים של שנות החמישים אן את סרטי ג'ון מיליוס (קונן הברברי) ודומיו, שתמיד היה בהם יסוד פשיסטי לא מועט. אולי זו הרגישוּת שלי, ואני מאמין שהספרים אכן קולחים ומהנים, אבל מעבר ל- Fun
    טוב שעמדת על הבעייתיות של המסרים החברתיים

  • מרית  On 01/06/2009 at 15:54

    גם אני איני חובבת גדולה, יותר סקרנית גדולה של הסוגה שדוחה ומושכת אותי כאחת.
    גם הצד הפשיסטי מרתיע, ולא פחות ממנו השפה. הלכתי לקרוא קצת פרקים, ויש בה משהו נמוך מצח כזה, לגמרי בשרי וחומרני, בלי שום אוויר.
    בהשוואה להארי פוטר נניח, עם הפיוט וההומור של השפה והפרטים הקטנים. זה לגמרי ממיס אותי שטיפוס כמו גילדרוי לוקהארט למשל, חותם בקולמוס מנוצת טווס.
    גם שפה רזה יכולה לרתק כשהיא מתחרזת עם משהו במהות של הספר, אבל הטקסטים האלה שקראתי הם פשוט מדכאים.

  • טלי  On 01/06/2009 at 16:24

    יקיריי

    שועי – אכן, כפי שציינת יש שם הרבה אלמנטים מרתיעים וגם יסוד פשיסטי מסויים, אם כי נדמה לי שבספר הראשון היסוד הפשיסטי יותר חזק מאשר כאן (אבל שם האלימות והעיוות המיני מאפילים על הפשיזם…).

    מרית – – זו באמת דוגמא לספר פנטזיה "הארד קור" עם קוסמים, דרקונים, הרפתקאות ומלחמות, אני בהחלט יכולה להבין מה מרתיע אותך, חלק גדול מהדברים האלה מרתיעים גם אותי. אותי זה דוקא בכלל לא מדכא, מרגיז לפעמים, אפילו מדאיג, אבל לא מדכא בכלל, כנראה כי אלמנט הfun ששועי הזכיר בכל זאת דומיננטי.
    אין מה להשוות את חוק הקוסמים להארי פוטר- לא מבחינת הסגנון, לא מבחינת הכוונות, הם מצויירים בצבעים לגמרי לגמרי שונים. נכון שבהארי יש גם הומור וחינניות, למרות שבסחרור רכבת ההרים של העלילה לא תמיד שמים לב (לא הייתי מודעת לנוצת הטווס של לוקהארט, שכמובן אין כלי כתיבה מתאים ממנה בשבילו…).

    כיוון שאני, בכל זאת, כן מחובבי הז'אנר, אני מצליחה בהחלט להנות מהרבה עניינים בספרים האלה, אבל את ממש לא חייבת, אלה ספרים של כיף ולא יותר – מי שזה לא עושה לו כיף לא צריך להתאמץ ולטרוח עליהם. ותראי מה זה- כמעט החלפנו תפקידים בענייני סלידה ורתיעה… (-:

    ולא נעלמו מעיני הפוסטים של שניכם- אני שוב נקלעת למצב בו יש לי המון דברים לכתוב ועד שאתקדם שם אני גוזרת על עצמי הימנעות מהבלוגים השואבים שלכם.

  • שועי  On 01/06/2009 at 19:54

    (-:
    בהצלחה בכתיבה

  • חנוך  On 01/06/2009 at 23:44

    קראתי את אבן הדמעות ונהניתי, אבל נשאר לי קצת טעם של אכזבה – אחר כך ראיתי שלגודקינד יש עוד כמה ספרים באנגלית עם ריצרד וקאהלן אבל לא נראה לי שאקרא אותם. העניין הוא שאלו מסוג הספרים שאני קורא ועוקב אחרי העלילה, אבל די הרבה פעמים מדלג בתוך דפים, כי הפרטים קצת מלאכותיים והדמויות נואמות נאומים מעצבנים..

  • טלי  On 03/06/2009 at 23:17

    שועי – תודה רבה (-:

    חנוך- כן, יש לגוטקינד עוד הרבה ספרים בסדרה הזאת, במקום אחד שמעתי שיש 11 ספרים, במקום אחר היה כתוב על 13… אני לא נוטה לדלג על דפים בספרים שאני קוראת אבל כמובן- כל אחד והרגלי הקריאה שלו…

  • סיגלית  On 15/06/2009 at 10:02

    שני החלקים של הספר השני עדיין ממתינים לי על המדף. גם תורם יגיע.

  • טלי  On 15/06/2009 at 12:55

    (-:

  • אייל  On 05/10/2009 at 2:08

    בכל סידרה יש את הדברים המעצבנים.
    גודקיינד חופר עם נאומים.
    סבלטורה יבש וחסר הומור לחלוטין.
    מרגרט וויס ממש ממש לא ברורה.
    אבל אל תשכחו. מדובר בעיניין של רבי מכר של הניו יורק טיימס (להוציא את הרי פוטר שבעני הוא בגדר פנטסיה לילדים)
    מדובר בספרים עוצמתיים שסחפו מליונים מאוהבי הפנטסיה בעולם…
    ואני מאוד אוהב את גודקיינד. הוא כותב בצורה שונה. נכון שיש דברים שליליים. אבל בגדול מדובר בהנאה רציפה.

  • טלי  On 05/10/2009 at 10:20

    אני לא מכירה לא את סלבטורה ולא את מרגרט וויס, והאמת היא שהיותה של סדרה מסוימת שייכת למחלקת רבי המכר ממש ממש לא עושה לי את זה.

    זה שיש הרבה אנשים אחרים שאוהבים או לא אוהבים ספר זה יפה אולי, אבל זה לא משנה לי- כשאני קוראת אכפת לי מה הספר עושה לי אישית, לא כמה רייטינג יש לו.

    לגבי ההנאה אני מסכימה איתך, למרות שלצידה, כפי שכתבתי כאן, יש לי הרבה הסתייגויות ורתיעות.

  • מאיה  On 31/08/2011 at 19:06

    אני מאוד אהבתי את הספר הראשון ואני מאוד רוצה להשיג את השני,אבל אני לא יודעת מאיפה ניתן לרכוש אותו פיזית (לא דרך האינטרנט) מכיוון שלפי הבנתי הוא נמכר בחנויות ספרים ראנדומליות לגמרי.
    מישהו יכול לתת לי שמות של חנויות בבקשה בהם נמכרים הכרכים?
    תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: