"ימי הזוהר"

"ימי הזוהר" מאת תמימה אנאם, תרגמה מאנגלית אביבה ברושי, יצא בהוצאת שוקן

                              
                                                                                               
אני מעריכה נשים חזקות עם אג'נדות, אמונות ורגשות משלהן, כאלה שמגינות בחירוף נפש על מה ומי שחשוב להן, ובעיקר על ילדיהן.                      
לכן חיבבתי את דמותה של רהנה האק, אלמנה הינדית שאוספת את השברים מהקרב הקשה שאליו יצאה להחזרת ילדיה שנלקחו ממנה, עד שפורץ לחייה קרב חדש, קשה ומסוכן לא פחות – מלחמת אזרחים שסוחפת את ילדיה האידיאליסטיים ומחייבת גם אותה להיות מעורבת עד צוואר.
בנה סוהייל מצטרף לשורות המורדים ובתה מאיה כותבת מאמרים נגד הצבא הכובש ומסייעת לפליטים, ורהנה נשאבת בעקבותיהם לפעילות פוליטית והופכת מאישה פשוטה שחייה נעים בין געגועים לבעלה המת לבין תכנון תפריט ארוחת הצהריים הקרובה, לאישה אמיצה שמטפלת ברגישות בפצוע שהיא מחביאה בביתה ויוצאת לבדה כדי לשחרר אסיר מגוב האריות המשטרתי.

לפני שקראתי את הספר לא הכרתי את ההיסטוריה של בנגלדש ושל המאבק העקוב מדם על עצמאותה. עכשיו אני יודעת קצת יותר על מלחמת האזרחים, על המאבק בין הגדרתה של בנגלדש כמדינה עצמאית לבין הגדרתה כחלק בלתי נפרד מפקיסטן, על השיטות האכזריות בהן נקט הצבא הפקיסטני כנגד אזרחים ועל פעולות הגרילה של המורדים כנגד הצבא, אבל בעצם, זה לא משנה הרבה, מפני שכל המלחמות דומות זו לזו באכזריותן, שרירותיותן וחוסר התוחלת שלהן, כל הלוחמים הם בחורים צעירים שמסונוורים בידי תחושת צדק יוקדת ורצון כן לעשות משהו משמעותי למען בני עמם ולמען מטרה גדולה, וכל האמהות דומות זו לזו וחולקות חרדה משתקת לגורל ילדיהן.
מבחינה זו, מלחמת האזרחים הבנגלדשית אינה שונה ממלחמות אחרות, והספר הזה מצטרף לשורה ארוכה של ספרים שמספרים בדיוק אותו סיפור של מלחמה – בארצות שונות ובזמנים שונים.

וכל זה לא עומד בסתירה לטעמים והצבעים הבנגלדשים החזקים שעולים מהספר, לתיאורי המאכלים המקומיים ששיגרו אותי ישר למטבח, ולתרבות והספרות הבנגלדשיות שעולות באופן אגבי ומקבלות חיזוקים והסברים בהערות השוליים.
תמימה אנאם, ילידת בנגלדש, מצליחה להעביר בצורה חיה ובכתיבה קולחת את החיים במולדתה והתוצאה היא תמונה אמינה ומורכבת ולא תיאור פולקלוריסטי שטחי.

"ימי הזוהר" הוא ספר נוגע ללב ומרגש, סיפור מלחמה אוניברסאלי, סיפור עצמאות היסטורי מקומי וסיפור אישי של אישה אחת ומשפחה אחת מלאי עוצמה ומלאי אהבה.
התרגשתי, חרדתי לגורלם של הגיבורים, התגעגעתי איתם הביתה, התמודדתי יחד איתם עם פצעי העבר וטעמתי איתם את המאכלים. כדאי גם לכם.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 17.5.09.

המלצה של רות אלמוג מ"הארץ"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 17/05/2009 at 18:25

    אקרא.

  • טלי  On 17/05/2009 at 18:27

    אני חושבת שתאהבי (-:

  • שועי  On 17/05/2009 at 19:39

    חשוב מאוד לדעתי לתרגם ספרים וסופרים מארצות ומלשונות שאינן זוכות כאן להד רב. גם כי לעתים הקולות הרעננים ממש בספרות מגיעים מן המקומות הבלתי צפויים, וגם משום שספרות מתורגמת כזאת וקריאתה עשויה לסייע בהנחלתה של תודעה הומניסטית ממש, שאינה נחה ואינה מסכמת את עצמה בגבולותיו של העולם המערבי, אלא מתעניינת בגילויי רוחו של האדם באשר הוא

  • טלי  On 17/05/2009 at 20:33

    זה בדיוק העניין (-:

  • שחר  On 18/05/2009 at 0:36

    שרציתי להכיר קצת את ההיסטוריה של בנגלדש, אבל איכשהו משהו בספר היה מלאכותי ודרמטי מדי בעיניי (גילוי נאות: לא סבלתי את רודף העפיפונים). יכול להיות שזה קשור גם לתרגום.
    בכל מקרה, אני שמחה שקראתי, כי בתור שיעור היסטוריה הוא מעניין למדי.

  • טלי  On 18/05/2009 at 12:22

    איכשהו זה ספר שקצת נחבא אל הכלים ועד עכשיו לא נתקלתי באנשים אחרים שקראו אותו (מלבד כאלה שקבלו אותו ממני…).

    זה באמת דרמטי אם כי לטעמי לא היתה שם מלאכותיות, אבל אני לגמרי מסכימה שכשעור הסטוריה הוא מעניין- למדתי המון על מקום שלא ידעתי עליו כלום, ועדיין, בעיני, עיקר כוחו הוא דוקא במימד האנושי-כללי.

    גילוי נאות: לא קראתי את רודף העפיפונים… (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: