השביתה באוניברסיטה הפתוחה – להחזיר משהו למורים שלי

אני בוגרת גאה של האוניברסיטה הפתוחה.

למדתי שם הרבה קורסים שהצטברו לתואר ראשון במדעי החברה והרוח (אפילו בהצטיינות…) וכיוון שזה היה המפגש האמיתי הראשון שלי עם העולם האקדמי, לקח לי זמן להעריך את חוויית הלימוד הייחודית שבה זכיתי.

עכשיו, כבר כמה ימים, המנחים והרכזים של האו"פ שובתים כנגד תנאי ההעסקה הנצלניים שלהם.
פרטים על השביתה והסיבות לה אפשר למצוא באתר של כוח לעובדים, בבלוג סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה  וגם בבלוג של שוקי גלילי. בתגובות אצל שוקי קראתי גם ביקורת על השביתה מלווה בטיעונים הראויים להישמע ועדיין, אם רובם המוחלט של עובדי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה החליטו ברוב קולות  על צעד קיצוני כמו שביתה, אני מאמינה להם, אני מזדעזעת למחשבה שהמורים המצוינים שלימדו אותי נאלצים לקבל מכתב פיטורין בסוף כל סימסטר ואני מתייצבת לצידם במאבק הנוכחי שלהם, מגיע להם.

אני הגעתי לאו"פ כדי ללמוד קורס אחד בתקופת ביניים בחיי ונשארתי לעוד קורס ועוד קורס ולתואר שלם.

 כמי שמתנגדת בכל ליבי להפיכת מערכת החינוך לבית חרושת לציונים ולבגרויות, אני מעריכה במיוחד את השיטה הדמוקרטית וההוגנת שעומדת ביסודה של האוניברסיטה הפתוחה, שיטה שראוי, בעיני, לאמץ בכל המערכת האקדמית- כל אחד יכול להתקבל ללימודים ללא שום תנאי או מנגנון סינון, ותפקודו של הסטודנט בסימסטר הראשון, לימודים אמיתיים בתנאים אמיתיים, זה הפרמטר היחידי, וההוגן ביותר, שקובע את המשך הלימודים.

גם היום, אחרי שלמדתי לתואר שני במוסד אקדמי אחר, אני נתקלת בתגובות מתפעלות מאנשים ששומעים שהתואר הראשון שלי הוא תואר של האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה הפתוחה היא היום סמל של איכות, רצינות, עבודה קשה ומשמעת עצמית, אבל בשבילי, בראש ובראשונה, היא סמל של אנושיות. רובם המכריע של המנחים, המנחות, הרכזים והרכזות שלימדו אותי באו"פ היו אנשי אקדמיה בעלי ידע מקצועי רחב ומיומנויות הוראה מצוינות, אבל הם היו גם בני אדם.
הם העריכו את העבודות והמבחנים שכתבתי, בדקו אותם ונתנו לי ציונים, אבל הם גם התייחסו אלי ואל חבריי ללימודים במאור פנים וסבלנות וידעו לכבד את העובדה שמלבד היותנו סטודנטים אנחנו גם אנשים עם חיים פרטיים, מגבלות ואילוצים.
ההתחשבות האנושית הזאת לא פגעה ברמה האקדמית של הלימודים, להיפך- בחוויה הפרטית שלי, היא שיפרה את ההישגים שלי ואת היכולת שלי ללמוד.

ברור שאנושיות היא בראש ובראשונה פונקציה של אופי וברור שנתקלתי שם גם במורים פחות קשובים, ושנתקלתי במורים אנושיים גם במוסדות אקדמיים אחרים. ועדיין, נדמה לי שהחוויה שלי היא לא מקרית, היא חלק מרוח המוסד, ואת האכפתיות לפרטים הקטנים, האנושיות והסבלנות הרגשתי תמיד גם בכל טלפון שלי ל"מוקד הפניות של האו"פ", בעניינים קטנים וגדולים.

דווקא בשל האווירה האנושית והחמה הזאת, קשה לי להשלים עם המחשבה שהמורים שלי עובדים בעצמם בתנאי ניצול. ההתנהלות הנוכחית של הנהלת האו"פ תמוהה בעיני, אבל אני מקווה שהם יתעשתו בקרוב, יפסיקו את הפארסה הנוכחית וימשיכו את העבודה החינוכית הנהדרת של האו"פ.

 

גיל ונטורה – מרכז הוראה באוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הסגורה – תמיכה מסטודנטית באו"פ

צביקה בשור באתר idov

מתי שמואלוף כאן ב"רשימות"

קרן פייט, מנחה שובתת באו"פ- כאן ב"רשימות"

ריכוז קישורים לפוסטים וכתבות בנושא אצל שוקי גלילי

השובתים מדברים- סרטון מהטלויזיה החברתית אצל שוקי גלילי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 23/04/2009 at 20:49

    על האיכפתיות והאמפאתיה
    איני בקיא במהות סכסוך העבודה אבל יש להניח כי גם באו"פ מנסים להעסיק כעת את הסגלים הזוטרים כעובדי קבלן, ולקצץ באפשרויות הקידום ובתנאיהם הסוציאליים והפנסיוניים לעתיד
    זהו תהליך הקורה כיום בכל האוניברסיטאות והוא עצוב מאוד. במיוחד כאשר דוקטורים צעירים ומצטיינים מגלים/ות כי במקרה הנעים הם מצליחים להשתכר כדי שכר מינימום מן העבודה בארץ
    בלי תנאים נוספים וכאשר חרב הפיטורין לעולם מונפת על צוארם
    על מעט מזה, בנימה אישית משהו, כתבתי כאן
    http://www.notes.co.il/shoey/52998.asp
    בפוסט לו קראתי: "העוניברסיטה הסדוקה"
    לאוניברסיטאות בארץ היום חובות של מאות מליונים. את הקיצוצים יתחילו כפי שתמיד מתחילים מן הסגלים הזוטרים.
    הבכירים ימשיכו להשתכר היטב למחייתם.

  • עמית  On 23/04/2009 at 20:52

    אבל כשאני הנחיתי באו"פ לפני כעשר שנים, לא הרגשתי מנוצל בכלל. עבדתי בהתלהבות ומתוך תחושת שליחות, השקעתי לא מעט שעות בלהכין שיעורים ולעזור לתלמידים שלי ללמוד, להבין ולהצליח. קיבלתי תמורה נאה לעבודתי.
    מרכז ההוראה שלי תמיד הדגיש שהוא זמין לתלמידים שלו "כל יום כל היום", וגם אני אימצתי את הגישה הזו.

    בעיני תמוה כל המשבר הזה והתנהלות שני הצדדים בו, וכמוך אני מקווה שכתוצאה ממנו לא ייגרם נזק למפעל החינוכי הנהדר והחשוב הזה.

  • קורא אנונימי  On 23/04/2009 at 22:42

    לפני שאני מביע דעה הייתי מעונין לדעת מה הם באמת תנאי ויחסי העבודה באו"פ

    לפי YNET:
    "השובתים דחו הצעה לתת מאמץ של "עמיתים" עם תנאים משופרים למי שעובד ביותר מחצי משרה, בדומה להסכם שנעשה עם הסגל הזוטר באוניברסיטאות הגדולות.
    קליבנסקי אמר שההצעה נדחתה כי המורים העדיפו "יותר כסף במקום יציבות". קיטרון הגיבה כי ההצעה נוגעת רק למיעוט מהמורים. "

    כלומר רוב המנחים עובדים שם בפחות מחצי משרה? ז"א פחות מ 20 שעות שבועיות?

    ולא כמו סגל זוטר באוניברסיטאות, עד כמה שידוע לי הם לא משתתפים במחקר, נכון?

  • שועי  On 24/04/2009 at 2:05

    אני יכול לומר רק ברמז כי במיטב האוניברסיטאות מצאו דרך משפטית לעקוף את ההסכם שנערך עם ארגון הסגל הזוטר עוד בטרם חתמו עליו. ההסכם איפוא נועד בראש ובראשונה להציג מראית עיין של שיפור תנאיהם של הסגלים הזוטרים, כאשר בפועל הם מורעים כל העת.
    הסיפור האקדמי הפך להיות סיפור של אנשי שררה מעטים המחזיקים בידיהם מפתחות למשרות, תקנים וכיו"ב ומסוגלים לחלקו או למנעו כרצונם
    כאשר מוצגת כל הזמן מראית עין של תחרות הוגנת
    של ניהול ישיבות סנאט, חבר נאמנים וכיו"ב
    האמן לי, כי לאנשי הסגלים הזוטרים במירבם אין "עיניים גדולות" והם בראש ובראשונה מנסים לדאוג לפת לחם. ברובם כבר נואשו מזמן מן הסכויים למשחה בחמאה

  • קורא אנונימי  On 24/04/2009 at 4:15

    בזמני, כשעוד למדתי בטכניון, סגל זוטר היו המסטרנטים והדוקטורנטים.דהיינו – סטודנטים שעובדים על התואר וכהכנסה, הטכניון משלם להם מלגה.
    לא היו כמעט "מרצים מבחוץ" או מה שבארה"ב נקרא Adjunct.
    אני משער שהתופעה הזו של מרצי חוץ קיימת יותר בפקולטאות למדעי הרוח והחברה.

    אבל השאלה שלי יותר כוונה למצב הספציפי באו"פ, ששם המצב לא ממש מקביל לאוניברסיטה רגילה. מה בעצם עושה "סגל זוטר" באו"פ? כמה משלמים לשעה? האם העובד מקבל עוד תנאים לא כספיים כמו לימודים לתואר גבוה?

    למשל בארה"ב, פוסט-דוקים במרבית המקומות (עד כמה שידוע לי) לא נחשבים עובדים (לא משלמים ביטוח לאומי, לא מקבלים ימי מחלה וכו') הרעיון הוא שהם נמצאים לתקופת זמן מוגבלת והם ב Training
    ולא בעבודה ממש.
    לעומת זאת בקליפורניה, האוניברסיטאות הציבוריות מכירות בסגל הזוטר כעובדי מדינה, אבל השכר יותר נמוך מהאוניברסיטאות הפרטיות.

    המצב באו"פ שונה, כי המנחים לא מקבלים במקביל תואר גבוה ולא עוסקים במחקר (שמהווה לפחות 50% מפעילות של אוניברסיטה "רגילה"). מצד שני רובם עובדים בזה פחות מ 20 שעות בשבוע, ולכן זה נראה יותר כמשרה צדדית שלא לטווח ארוך. יכול להיות שאני טועה אבל בגלל זה אני שואל. צריך גם לראות מה החוזה עליו חותם העובד וכו' וכו'.

  • שרון מלכי  On 24/04/2009 at 8:43

    עמית- לפני עשר שנים, התנאים היו סבירים, זה היה זמן קצר לאחר שנעשה עדכון המשכורת האחרון ב- 1997. מאז לא זכינו לראות אחד כזה.

    ענין זה מתחבר לשאלותיו של הקורא האנונימי. מנחים ומרכזים באו"פ עובדים כסגל הוראה בלבד והם לא נהנים מאפיקי קידום אקדמים באו"פ. בשונה מהדינאמיקה הידועה של מתרגלים צעירים באוניברסיטאות, כאן מדובר בעבודת לימוד שחלק ניכר מחברי הסגל עושה במשך שנים, מתמקצע ותורם לחווית הלימוד שטלי תיארה.

    טבלאות השכר של המנחים כיום נמוכות מאלו הקיימות באוניברסיטאות והפנסיה שלנו מופרשת על חשבון הברוטו. אנו לא צוברים וותק, לא צוברים ימי חופשה ותנאים סוציאליים הנהוגים במוסדות מקבילים. זאת כמובן בצירוף לפיטורין מידי סמסטר, כלומר, פיטורין בסגנון עובדי קבלן פעמיים או שלוש בשנה.

    הסקטור הנוסף בסגל ההוראה הוא המרכזים. התנאים שלהם טובים מאלו של המנחים, אולם עדיין, שכרם של המרכזים נקבע פעמיים בשנה לאחר תחילת הסמסטר ולאחר שהם כתבו את המטלות ובחינת הקורס. היקף המשרה נקבע עפ"י מספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד את הקורס שלהם. ירידה בהרשמות של 2-3 סטודנטים פירושה לעיתים ירידה מ 30% משרה ל 15% משרה.
    אלו הם אינם תנאי העסקה הוגנים ואלו הם התנאים בהם אנו עובדים במשך שנים.

    באתר שלנו, אותו ציינה טלי, תוכלו לקרוא על הקשיים העצומים שהיו כרוכים בהתאגדותם של מנחים הפזורים במרכזי לימוד בכל רחבי הארץ ובמו"מ שניהלנו למעלה מחצי שנה עם ההנהלה. מו"מ זה נתקע בהתבצרות הנהלת האו"פ בהסכם שהיה אומנם אמור להיטיב עם קומץ מנחים (כ 20%) ולפגוע בתנאי ההעסקה הבעייתיים מלכתחילה שתוארו לעיל, עבור רוב ציבור המנחים וכל ציבור המרכזים. אף ארגון עובדים לא היה מקבל הצעה כה פוגענית וכך גם אנחנו.

    השביתה של הימים האחרונים באה לאור התעקשות הנהלת האו"פ על הצעה מבזה זו והמסר שלה ברור: סגל ההוראה עומד על דעתו לקבל תנאי העסקה הוגנים. אני מצטרפת לתקוותה של טלי כי הנהלת האו"פ תתעשת במהרה ותעניק הערכה ראויה להון האנושי המהווה מפתח להצלחתה.

    גילוי נאות: אני מנחה באו"פ קרוב לשלוש שנים, ולוקחת חלק במאבק הנוכחי

  • טלי  On 24/04/2009 at 17:58

    שועי- נשמע הגיוני… עוניברסיטה זו אכן הגדרה קולעת, אציץ אחכ שוב בפוסטך ההוא.

    עמית- זהו, שאמנם גם אני לא בקיאה בפרטים אבל אם סגל ההוראה של האו"פ, שלחלקו נחשפתי בעצמי, בחר בצעד הקיצוני של השבתה, יש דברים בגו בעיני, ואני רק משתכנעת יותר ויותר אחרי שאני קוראת את ההסברים. אני מבינה שהחוויה האישית שלך היתה שונה ושמחה על כך, אבל אתה לא חושב שיש סיבה למאבק הזה? שכנראה החוויה של השובתים שונה מזו שלך?

    לקורא האנונימי- לשמחתי, שועי שבקיא בעולם האקדמי ושרון מלכי שבקיאה בסכסוך העבודה הנוכחי באו"פ ענו על שאלותיך בפירוט ועם הרבה יותר מידע משהייתי יכולה לספק בעצמי.

    שרון- תודה רבה שהארת את עינינו, ושיהיה בהצלחה!

  • עופר הדס  On 27/04/2009 at 16:14

    "קורא אנונימי" יקר. 20 שעות פרונטאליות באקדמיה אינן חצי משרה ואינן משרה מלאה. עבור פרופסור או מרצה באוניברסיטה מדובר ב-250% מדרישות ההוראה (וזה רק שני סמסטרים בשנה, לא שלושה!) במכללות נדרש קצת יותר אבל זה עדיין מעל 150% משרה.

    20 שעות פרונטאליות מייצגות הרבה יותר מ-20 שעות עבודה שבועיות.
    העובדה שהנהלת האוניברסיטה בחרה להציג מספר לא סביר (ורחוק מסביר) של שעות פרונטאליות בתור הגדרה של "משרה מלאה" (וכזאת שאינה קרובה למה שיש בהסכם הסגל הזוטר באוניברסיטאטת) היא רק אחת הסיבות העיקריות למצב היום (כלומר לשביתה).

  • אסנת  On 29/04/2009 at 11:28

    כמנחה ותיקה מאד באופ דבריה של טלי מחממים את ליבי. אני שמחה וגאה לומר שזו אינה הפעם הראשונה שאני שומעת זאת. סטודנטים טורחים לומר זאת, לשלוח מכתבי תודה. ובאמת, יש משהו מיוחד באו"פ שנובע בעיקר מכך שהמנחה הוא הדמות הדומיננטית עבור סטודנט כל סימסטר ובכל קורס. כאשר מדובר במרצים ועוזרי הוראה (סגל זוטר) באוניברסיטאות, מטבע הדברים זה שונה לגמרי. עצם העובדה שהרבה מאיתנו נוטים להישאר לאורך זמן מקדמת את הנטייה להשתכלל כמורה ולא רק כמי שיודע את החומר. ומי שאינו אוהב את ההוראה ואת הקשר עם הסטודנטים לא נשאר לאורך זמן. יש אכן אווירה טובה ואוהדת כלפי הסטודנטים. מובן שלא כולם, אך רבים מהם שמחים על הקשר עם המנחים שלהם, לעיתים שומרים על קשר גם אחרי הסימסטר. יש מנחים טובים יותר ופחות אך האווירה הכללית היא אכן כפי שטלי תיארה. מבחינתי, עוד לפני שבוחנים הצעה ספציפית כזו או אחרת בשולחן המו"מ, נדרשת הכרה של הנהלת האוניברסיטה בדרך העבודה של המנחים, ובהיותה מרכזית וחשובה למה שהוא האו"פ היום

  • טלי  On 29/04/2009 at 13:59

    אכן חשוב מאוד לשמור על רוח האו"פ ועל האוירה האנושית הייחודית, אני שמחה לשמוע על כך גם ממנחה (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: