פוסט בחירות, ברגע האחרון

הערב, קצת לפני סגירת הקלפיות, אני דואגת.

מדאיגות אותי התוצאות הצפויות, מדאיג אותי שבבחירות 2009 אף אחד אפילו לא מעז להזכיר את המילה שלום (תרגום הפוליטיקלי קורקט החדש הוא תקווה…).

 מדאיגה אותי העלייה הצפויה של ליברמן, לא רק בגלל האיש, בעיקר בגלל הליברמניזציה שהוא סוחף אחריו.
נוכחותו במשחק הפוליטי של איש כזה בעל דעות כאלה מדאיגה לכשעצמה, אבל מה שמדאיג הרבה יותר הם ההמונים שנוהים אחריו מבלי להבין את ההבדל היסודי בין זכות לבין פריבילגיה, מבלי להבין שאזרחות, בדיוק כמו זכויות אדם, היא לא פרס שבכוחו של מישהו להעניק או לשלול, אלא זכות יסוד מובנית ללא תנאים שמגיעה לכולם – גם לכל ה"אחרים" באשר הם.
ומה שמדאיג אפילו יותר, כפי שכתב שוקי גלילי, זה הסגנון הליברמני שהשתלט כמעט על כל המפלגות.
כשאהוד ברק, שלכאורה אמור לעמוד בראש "מחנה השלום" הישראלי מתנגח בליברמן בויכוח של "מי החזיק נשק ביד" וכשכמעט כל המפלגות מנסות רק להוכיח מי "ייכנס בהם" יותר, אז ליברמן עצמו רחוק מלהיות הבעיה המרכזית שלנו.

אני דואגת מהאזרחים הרבים שתומכים ב"הידברות", "פיוס" ו"קרוב לבבות" אבל מוכנים ליישם את כל עקרונות הסובלנות, הדיאלוג וההומניזם רק בין יהודים כאלה ליהודים אחרים, ומשאירים את האזרחים הערבים ואת השכנים הפלסטינים מחוץ לגדר הדיאלוג והלגיטימציה.

ואני דואגת לא פחות מהאזרחים הרבים שמקפידים על "ליברליזם", "הקשבה", "זכויות אזרח" ו"כבוד הדדי" כלפי הפלסטינים, ושוכחים את כל העקרונות הנעלים ברגע שמדובר על זכויותיהם או דעותיהם של אנשים אחרים, דתיים וחרדים.

אני דואגת מהמהירות המפחידה שבה הדיון הציבורי דילג מעל גופות הילדים והאזרחים שנערמו בעזה רק לפני כמה שבועות, מזה שדובר צה"ל בעצמו מודה בירי כבד על אזרחים ומשפחות שלמות ובכל זאת אין פה שום דיון ציבורי עמוק על המורד המוסרי החלקלק שהידרדרנו אליו ומהישראלים הרבים שאין להם שום בעיה להודות, ואפילו להתגאות, בעובדה שאנחנו רוצחים אזרחים וילדים, בדיוק כמו החמאס.

אני דואגת מזה שאין אלטרנטיבה שלטונית אמיתית כי זוועת עזה הובאה אלינו בשיתוף פעולה מלא של ברק ולבני כשביבי מוחא כפיים מהיציע, וגם מבחינה כלכלית אין ביניהם הבדלים מהותיים.

אני דואגת כי הרבה ישראלים לא טרחו להצביע- כי לא היה להם מספיק אכפת, כי לא היה להם אומץ לקחת אחריות או כי הם לא היו פה.

אחרי התלבטות לא פשוטה, הצבעתי הבוקר בלב שלם (ואפילו הצבעתי בקלפי מדגם של ערוץ 2). עשיתי את המעט שביכולתי כדי לחזק את האופוזיציה במצב שבו אין הבדל ממשי בין שלושת המועמדים לראשות הממשלה שעתידים ממילא לשבת ביחד ואני סומכת על חברי הכנסת שעבורם הצבעתי וגם על חברי כנסת בודדים בהרבה מפלגות אחרות, שיעשו, בכל זאת, עבודה טובה בחקיקה ושמירה על האינטרסים של כולנו, בחוקים חברתיים, סביבתיים, אנושיים.

אני מקווה ששיא הייאוש שאליו הגעתי בעיצומה של הקטסטרופה בעזה כבר מאחוריי, לא כי המצב השתפר, אלא כי אני, וכולנו, זקוקים לכוחות כדי להתמודד איתו, ולשנות.

יש לי הערב הרבה סיבות לדאוג, אבל זה הבית שלי, ואכפת לי ממנו, ולכן, אחרי גשמי הברכה הכבדים שירדו היום בחיפה, אין לי ברירה אלא לקוות, ולרצות, ולנסות להאמין, גם כנגד כל הסיכויים, שאחרי המבול תבוא הקשת. 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עומר  On 10/02/2009 at 21:28

    את מתרגשת ממה שאנשים אומרים ולא ממה שהם עושים. כל חבריך פחדו פחד מוות ממה שמנחם בגין אמר. אבל הוא עשה שלום. אז מה אם כולם אומרים את מה שהם אומרים? אם מה שצריך לעשות כדי לגנוב מנדטים מליברמן זה לומר "ניכנס בהם" "נשחט אותם" וכו', אז זה מה שהפוליטיקאים יגידו….

  • שועי  On 10/02/2009 at 21:35

    בוא נאמר רגע ששמך היה עומאר ולא עומד
    והיית נחשף יום אחר יום לאיום החדש של שלילת אזרחותך
    אם תקרא את ספרו של ז'ן אמרי מעבר לאשמה ולכפרה
    תראה שהוא כיהודי מצד אביו שזכה לחינוך נוצרי למהדרין, לא הודאג מן התופעה ההיטלראית, זה היה נראה לו דיבורים בעלמא
    עד ליום שבו חוקקו חוקי נירנברג
    ואז בבת אחת הבין שמישהו מתכנן משהו רע מאוד-מאוד בעבורו
    דוגמא קיצונית, תאמר? הזויה? תסתכל היטב היטב על ליברמן, מרזל וחבריהם
    ותגיד לי שאתה בטוח שזה לא מה שקורה פה?

  • שועי  On 10/02/2009 at 21:35

    תודה על פוסט חשוב
    אכן, יש מקום לדאגה

  • טלי  On 10/02/2009 at 21:56

    עומר- לא יודעת מה ז"א "כרגיל" ולא יודעת עד כמה אתה בקיא בכל מה שאני כותבת או אומרת, לרוב אני דואגת ממעשים הרבה יותר מכמה שאני דואגת מדיבורים, אבל אי אפשר להתעלם מהקשר המשמעותי שמוביל מדיבורים למעשים.

    אני נולדתי כמה חודשים לפני שבגין עלה לשלטון, לא זכור לי שמישהו מחבריי היה מודאג אז, וכאמור- אני יותר מודאגת מזה שבישראל 2009 "זה מה שצריך כדי לגנוב מנדטים מליברמן"…

    ושועי ענה לך בדברי טעם מדאיגים אפילו יותר מדבריי.

    ותודה גדולה, שועי, על שותפתך לדאגה ובעיקר על שותפותך לקשת.

  • שועי  On 10/02/2009 at 22:59

    (-:
    חיוך אנושי כזה, טיפה דאוג
    מקווה שלא להתעורר עם ביבי מחר אנשאללה
    עוד סוחב את הטראומה של 96
    וגם את עקבותיהם של מחדלים שהאיש הזה חולל בקדנציה שלו כראש ממשלה ולאחריה
    וגם הגיעה זמן לרה"מ אישה
    שהיא במקרה גם האנושית מבין השלושה
    גם אם יודע אני כי התנהלותה בימים העזתיים היתה איך לאמר ככה מבישה

  • חנה בית הלחמי  On 10/02/2009 at 23:08

    ושמחה שהוכרעה הכף לטובת ליבני, אשה בין גנרלים.

  • שירה  On 10/02/2009 at 23:36

    בחדשות ה- BBC אתמול, ראיינו את ד"ר קמיל פוקס, נו החבר של מינה צמח. פוקס אמר שכפי שסקרי הבחירות מתפרשים – העם בציון רוצה שלום באמת ובתמים, אלא שאנשים לא מאמינים בתהליך השלום עצמו (איזה תהליך שלום?) ולא נותנים אמון בצד שכנגד. בגדול, אני חושבת שפוקס מצייר נכון את התמונה, אבל הייתי רוצה לנתק את הדיון בתוצאות הבחירות מהדיון על התהליך המדיני לרגע אחד, בכדי לחזור צעד אחד אחורה אל משהו הרבה יותר בסיסי.

    אני חושבת שבמציאות שנוצרה היום לך טלי, כאשת חינוך, צריך להיות מקום מיוחד בדיון הזה. ניכר שגדל כאן דור שלא מבין מה היא דמוקרטיה, לא רוצה שישראל תהיה מדינה דמוקרטית, לא מאמין בערכים הדמוקרטיים ובאופן כללי מפגין בורות מסוכנת ומדהימה בכל מה שקשור למנהל שלטוני תקין. ישראל הצמיחה בשנים האחרונות דור הולך וגדל של פשיסטים. חלקם פשיסטים "לא מדעת" שפשוט אינם מבינים את החישבות שבהסכמה לערכים שאינם מקובלים עליהם אישית, וחלקם, המסוכנים יותר, הם פשיסטים מדעת, שבוחרים בחירה מודעת ומנומקת לחלוטין בצרור אגודת הזרדים על פני ערכי שלטון העם.
    זהו כישלון מחריד של מערכת החינוך שלנו . צועקים את זה כל שני וחמישי, אלא שהפעם זה נכון.

    מהגולה הנאורה שמקדימה באלפי שנות אור את החושך והבורות של מדינה קטנה וחשוכה במזה"ת,
    אני.

  • טלי  On 11/02/2009 at 16:06

    שועי, חוששתני שעוד נתעורר עם ביבי למרות הכל, ושלבני תשב לצידו.

    ואנחנו נצטרך לקחת אויר, לעבוד קשה ולהציג אלטרנטיבה לפעם הבאה…

    חנה- כפי שכתבתי לשועי,חוששתני שהכף לא הוכרעה לטובתה, והאישה הזאת היא אמנם אישה בין גנרלים, אבל אישה שעזרה לגנרלים ממש עכשיו להסתכל על העולם דרך הכוונת ולהרוג ילדים ותינוקות. היא אישה, אבל גם היא מדאיגה אותי…

    שירה-כן, אוי אוי אוי…
    אכן, החינוך הוא עכשיו בעיה קשה וכואבת, שבמובנים רבים מדאיגה אותי יותר מכל השאר. את צודקת מאוד לגבי הסכנה בחוסר ההבנה הבסיסית לגבי מושגי יסוד בדמוקרטיה, קראתי השבוע על ח"כ של ליברמן שזכה לתשואות בבי"ס תיכון כשדיבר על שלילת אזרחות לערבים.
    המורה לאזרחות נחרד והתכווץ, ובצדק, מהדברים שהם ההיפך הגמור ממה שהוא מלמד, אבל במקום לספק לתלמידיו ערכים, מידע או חומר למחשבה, הוא איים עליהם שאם יכתבו את זה במבחן הוא יוריד להם נקודות…

    כן, אני שומעת את האנחה שלך מהגולה הנאורה (כרגע לפחות) עד פה, אבל חלוקה עלייך בעניין מהותי- יש לי תפקיד גדול וכבד משקל, אבל גם לך, כאשת חינוך (לא שואלת אותך אם את מגדירה את עצמך ככה, אני מכירה אותך מספיק כדי להגדיר אותך ככה) יש תפקיד לא פחות גדול ולא פחות כבד משקל משלי, וזה הרגע לקום מהספסל ולהכנס למגרש!

  • שירה  On 12/02/2009 at 5:32

    הדברים שלך קולעים מאוד ואני מוצאת אותם מאוד רלוונטים.

  • טלי  On 12/02/2009 at 10:37

    והשאר, אני מניחה, ללא קהל…

  • רגיש בקצה  On 12/02/2009 at 14:19

    ליברמן הוא בעיקר קשקשן, שרוצה לבנות מדינה פלסטינאית ממערב לירדן (אחרת עם מי יחליף שטחים, עם ערב הסעודית?).
    לדעתי,מדובר בפיספוס של הימין-במקום לנצל את המציאות שהותיר לנו השמאל ולהקים ממשלת ימין מובהק,עם מעט חרדים סחטנים, נתקענו עם מפלגת הנסיגות של קדימה (מרכז כמו שהעבודה היא מרכז), עם ליברמן מנופח יתר על המידה ותאבי הבצע החרדים.
    לעניין כשלונו של השמאל-מה לעשות, אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן

  • טלי  On 12/02/2009 at 15:49

    ליברמן הוא קשקשן, וכפי שכתבתי פה אני מודאגת גם מהקשקושים שלו אבל בעיקר מכמות האנשים הגדולה שמקשיבה לו.

    בדבר אחד אני מסכימה איתך- לפחות כרגע, אין הבדל בין קדימה לבין מפלגת העבודה, ולרשימה הזאת אפשר כמעט לגמרי להוסיף גם את הליכוד.

    יש לי עכשיו הרבה יותר סבלנות ממה שהיה לי בשלהי המלחמה ואין לי שום בעיה לנהל איתך דיאלוג אם יש בכך איזשהו סוג של טעם, אבל אתה יכול בבקשה לפחות לנסות להגיב לתכני הפוסט כשאתה כותב תגובה?…

  • רגיש בקצה  On 12/02/2009 at 16:20

    טלי,
    קודם כל,עלייך להודות שהקמפיין של ליברמן היה גאוני בפשטותו- סיסמא קליטה, ישירה וברורה.
    למה אנשים מתחברים אליו?
    הוא פשוט קורא נכון את תחושות הציבור-
    פלסטינאי ישראל הגדישו את הסאה (השמאל מפמפם להם כבר שנים שזו ארצם ולא ארצנו)
    ותגובת הנגד היא הצבעה לליברמן.התקשורת הישראלית, שרובה ככולה מרוכז בגוש דן,בו אחוז הערבים הוא 4%,רק הגבירה את האימפקט בהתנגדותה,כי הרי אם "השמאלנים האלו", "התשקורת", מתנגדים לו כנראה שיש בו משהו טוב.

  • טלי  On 12/02/2009 at 20:23

    כן, הוא קורא נכון את תחושות הציבור וזה בדיוק מה שמדאיג אותי, כפי שכתבתי בפוסט שלתוכנו לא התייחסת בכלל…

    לא גאוני- גזעני. ואנטי דמוקרטי. אולי בפעם הבאה הוא יילך ישר על "מוות לערבים"- גםזה קליט, ישיר וברור…

    מה זה בדיוק "הדגישו את הסאה"? ומי אדוני בדיוק שישפוט את התנהגותם של אזרחים אחרים במדינה? ועוד בהכללה גסה שמאגדת תוך שנייה את "פלסטינאי ישראל" כמו שקראת להם?

    "השמאל" לא מפמפם להם כלום, אזרחי ישראל, גם הערבים שבהם, יכולים לחשוב בעצמם ולהגיע למסקנות בעצמם. ואגב, אף אחד בשמאל מעולם לא טען ש"זו ארצם ולא ארצנו". טענו, ואנחנו ממשיכים לטעון ובצדק, שזו ארצנו של כולנו- גם שלהם וגם שלנו.

  • רגיש בקצה  On 15/02/2009 at 10:43

    טלי, על מה את מדברת?
    השמאל כבר שנים טוען שאנו כובשים וזו ארצם של הערבים.
    שולמית אלוני טוענת בכל מאמר שלה שהאוכלוסיה הערבית היא אוכלוסיה ילידית בארץ-ישראל (שטות מוחלטת) והדוגמאות עוד רבות.
    מהו הסכם אוסלו אם לא הודאה ב"נישולם" של הערבים מארצם?
    אני מסכים איתך שהאזרחים הערבים זכאים לכלל הזכויות, אך רק כפרטים-הם ,לעומת זאת, פועלים להגשים את שאיפותיהם הלאומיות,קרי מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל,וזה, חביבתי,קו אדום.

  • טלי  On 15/02/2009 at 13:06

    נכון, זו ארצם של הערבים וכן, האוכלוסיה הערבית היא "ילידית" בארץ ישראל- זו לא שטות מוחלטת, זו אמת היסטורית.

    המיתוס של "עם ללא ארץ לארץ ללא עם" היה מאוד נוח לתנועה הציונית (בני המשפחה שלי ושלך, אני מניחה), אבל הוא לא היה נכון, היה פה עם אחר.

    אבל אתה שוב מסלף את דבריי ואת עמדת השמאל- אני מעולם לא טענתי וגם אף אחד אחר בשמאל מעולם לא טען, כפי שכתבת, שזו ארצם ולא ארצנו. המציאות לא צבועה בשחור ולבן, האדמה הזאת לא שייכת רק "לנו" ולא רק "להם"- היא שייכת לשני עמים.אף מפלגת שמאל מעולם לא טענה שהיהודים צריכים לארוז את הפקלאות ולהסתלק מפה- לא מפלגות השמאל המכונות "ציוניות" ולא אלה המכונות "לא ציוניות". הטענה היא שלכולנו יש זכויות הסטוריות על הארץ הזאת וכולנו צריכים למצוא דרך להסתדר כאן ולא לשפוך דם.

    אני שמחה שאתה מסכים שהאזרחים הערבים זכאים לכל הזכויות, לצערי הם ממש לא מקבלים אותם, וכל הדיון הזה התחיל מהדאגה שלי מריבוי האנשים בישראל שחושבים שצריך לשלול מהם את זכויות האזרח שלהם.

    האם נוח ונעים לי שיש לאזרחים הערבים בישראל שאיפות לאומיות? לא בהכרח. האם יש לי או לך זכות למנוע ממישהו אחר שאיפות לאומיות או אחרות? ממש ממש לא, גם זה אחד מעקרונות היסוד של דמוקרטיה, שנמדדת, הפלא ופלא, דוקא כשלא מסכימים…

  • רגיש בקצה  On 15/02/2009 at 13:53

    עדי, אם זו ארצם של הערבים,מה את ואני עושים פה?
    הארץ הזו לא שייכת לשני עמים כמו שכלה לא "שייכת " לשני חתנים ודירה לא שייכת לשני בעלים.
    ובכלל,אם זו ארצם שלהם, מי שמך לקבוע בשבילם שגם לנו יש מקום פה?
    האוכלוסייה הערבית הינה ילידית בא"י? אמת היסטורית?
    אם כך, למה טרח ארגון האומות המאוחדות לנפק לאותם "ילידים" הגדרת פליטות מיוחדת במינה,הגדרה התקפה אך ורק לגביהם?
    ברור שיש לי זכות למנוע את השאיפות הלאומיות של קבוצה שחותרת תחתיי,דמוקרטיה לא נמדדת ביכולתה לאפשר חתירה תחתיה, זה לחלוטין לא נכון.את מתבלבלת בין זכויותיו של הפרט לשאיפות לאומיות.

  • רגיש בקצה  On 15/02/2009 at 13:53

    סליחה, טלי לא עדי 🙂

  • טלי  On 15/02/2009 at 17:00

    ארץ היא לא כלה (שהיא אגב, בנאדם, בניגוד לדירה או חפץ, אין סיבה גם לגלוש פה לשוביניזם, על הדרך!)וארץ היא לא דירה, ואגב, בהחלט יש גם דירות שיש להן כמה בעלים, ולא תמיד כולם מסתדרים זה עם זה. זה קורה גם לגבי זוגיות אבל אני באמת לא מוכנה להתייחס פה לנשים כאל רכוש.

    בפעם השלישית לפחות בסבב הנוכחי- לא אמרתי שזו ארצם שלהם, אמרתי שזו גם הארץ שלהם, וזה הבדל מהותי, לא הבדל סמנטי.

    אתה באמת רוצה להכנס עכשיו לכל ההיסטוריה? מה אתה ואני עושים פה? אתה ואני נמצאים פה בזכות מה שבן גוריון הגדיר כ"זכותו הטבעית וההסטורית של העם היהודי" על הארץ, אלפיים שנה, גלות וכל זה, אתה יודע…

    כל זה נכון, ולא בכדי הציונות הגיעה בסופו של דבר לישראל ולא לאוגנדה. מעולם לא שללתי את הקשר ההסטורי והדתי של העם היהודי לישראל, ואף אחד בשמאל גם לא עושה את זה.

    אבל כאמור,הדברים יותר מורכבים משחור ולבן, וכשעם ישראל הגיע הנה היו פה אנשים. והנינים ובני הנינים שלהם עדיין חיים פה, בחלקם (אלה שלא גרשנו/הרגנו/ברחו – כן, אני שמה את שלוש האפשרויות האלה יחד כי שלושתן התקיימו וכי אני באמת לא רואה טעם להכנס לויכוח היסטורי גם על זה). הם פה, הם לא ייעלמו מפה, ואי אפשר להתעלם מהם.

    למה האו"ם ניפק להם הגדרה מיוחדת? כי המצב שלהם מיוחד. ומה בעצם אתה טוען? שהם לא היו פה? שכולם פיקציה? מה?

    נכון, דמוקרטיה לא נמדדת ביכולתה לאפשר חתירה תחתיה וזו, אגב, בדיוק הסיבה שאני כל כך חוששת מהקשקושים של ליברמן, שמנסה (ונכון לעכשיו למרבה השמחה אין סיכוי רב שיצליח) להשתמש בכלים דמוקרטיים של הצבעה ובחירות כדי לחתור תחת עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים של שוויון בפני החוק ואזרחות שווה.

    ליהודי ארה"ב יש שאיפות לאומיות שמתבטאות בתמיכתם במדינה הלאומית של העם היהודי- מדינת ישראל. האם זה מקנה לארה"ב לשלול מהם את זכויותיהם כאזרחי ארה"ב? ממש ממש לא…

    מי שמני לקבוע בשבילם? אף אחד. וכשמדברים על ראשית הציונות, אני יכולה להבין את אלה מביניהם שחשבו שהציונות זה טרנד חולף שיעבור בקרוב, כמו שאני יכולה להבין את ראשוני הציונים (מהמשפחה שלי ושלך, כנראה) שחשבו שהם מגיעים לארץ ריקה ו"לא ספרו" את מי שישב כאן לפניהם.

    אבל עכשיו ברור לכולם שאף צד לא הולך להיעלם ולהתאדות, ולכן יש שתי אופציות- להרוג ולהיהרג לנצח ולעשות אחד לשני את המוות- אופציה שזוכה לפופולאריות רבה כבר עשרות שנים ולא מקדמת אף אחד לשום מקום, או להשלים עם הקיום המשותף פה, לדבר ולמצוא דרך נורמלית לחיות.
    אתה באמת מעדיף את האופציה הראשונה?

  • רגיש בקצה  On 15/02/2009 at 17:20

    טלי(לא עדי),
    בואי נעשה סדר-
    קודם כל, אני טוען שהערבים לא יושבים פה מדורי דורות,ולכן האו"ם סיפק להם הגדרת פליטות מיוחדת (במסגרתה, פליט ייחשב ככזה גם אם הגיע לארץ-ישראל בשנת 1946).
    נתת דוגמה של יהודי ארה"ב-היא אינה מתאימה, משום שהם אינם רוצים להקים מדינה *במקום* ארה"ב,והרי זהו כל העניין ,לא?
    ארגון האומות המאוחדות החליט על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית,שימי לב- לא מדינה משותפת לשני העמים.מכיוון שהערבים פתחו בקמפיין המנצח לוקח הכל,אין זו זכותם לבוא בטענות דהיום.
    כמו שציינתי, הם זכאים לזכויות-פרט, אך את מימוש זכויותיהם הלאומיות עליהם לחפש במקום אחר (לא כ"כ רחוק דרך אגב, בירדן יש רוב פלסטיני).
    הסכסוך לא קשור להתנחלויות ולא קשור למחסומים, הוא קשור לריבונות על הארץ הזו,מהים עד הירדן.הערבים לא הסכינו מעולם עם ריבונות יהודית, ומפעלותיו של השמאל רק מעוררים את יצר ההתנגדות שלהם.

  • טלי  On 15/02/2009 at 18:03

    רבים מאוד ועוד איך יושביםפה מדורי דורות, אתה לא באמת טוען שכל/רוב הפליטים מ-48' הגיעו הנה שנתיים קודם…

    לא, זה ממש לא העניין. מי רוצה להקים מדינה במקום מדינת ישראל? מתי בפעם האחרונה שמעת את זה מערבים אזרחי ישראל או מהשמאל או מרבים מהפלסטינים בשטחים? (אגב, יש למעלה מימין לינק לסקר שמביא אייל ניב תחת הכותרת "מה רוצים הפלסטינים"- אני ממליצה לך בחום).

    זה בדיוק מה שאני מנסה לומר לך כבר אי אלו תגובות, למעט כמה קיצונים מהחמאס ופלגים פלסטינים קיצוניים ממנו (אגב, אפילו המיינסטרים של החמאס כבר מזמן לא מדבר ככה), אף אחד לא מדבר על הקמת מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל ולכן זה לא העניין.

    נכון, האו"ם הציע שתי מדינות. הערבים לא קבלו את ההצעה. אגב, בדיוק כמו שישראל, אז והיום לא מקבלת ולא מיישמת רבות מההצעות וההחלטות של האו"ם. חבל שהם לא הסכימו, זה היה יכול להיות הרבה יותר קל וטוב לכולם. אבל זה שכמה פוליטיקאים עשו טעות לפני למעלה משישים שנה לא אומר שלנצח נצחים כל צאצאיהם צריכים לאכול אותה ולשלם בחייהם ובחופש שלהם.

    הסכסוך ביסודו אכן לא קשור להתנחלויות ולמחסומים, ואחת הסיבות להתנגדות העזה של השמאל (גם שלי) להתנחלויות ולכיבוש היא בדיוק זאת- אחרי למעלה מארבעים שנים של כיבוש והתחלויות, הרבה יותר קשה להגיע לפתרון טריטוריאלי פשוט. בלעדיהם היה אפשר כבר מזמן להגיע להסכם על שתי מדינות מהים עד הירדן ובא לציון גואל (כן, גם לציון, זה אינטרס מובהק "שלנו", לא רק "שלהם").

    הטענה כאילו ההתנגדות של השמאל לכיבוש היא זאת שיוצרת את הבעיה פשוט מגוחכת.הכיבוש עצמו הוא הבעיה,שמקשה מאוד על פתרון טריטוריאלי לסכסוך המקורי. "מעוררים את יצר ההתנגדות שלהם"- נו באמת, שוב חזרת לגישה הפטרונית? אתה באמת חושב שמי שחי למעלה מארבעים שנה תחת כיבוש צריך את השמאל שיגיד לו שזה לא בסדר? עד כמה אתה מסוגל לא לראות בצד השני בני אדם תבוניים עם רגשות ומחשבות משל עצמם?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16/02/2009 at 9:21

    טלי,
    יש בעיה אחת עם תיאוריית הכיבוש שלך-
    אש"ף,הארגון "המתון" איתו את מקווה להגיע להסכם,הוקם ב-1964 לפני היות הכיבוש.
    איזו פלסטין הם רוצים לשחרר? את יהודה ושומרון או את ישראל שבגבולות הקו הירוק?.
    מערכת החינוך הפלסטינית מלמדת את ילדיה שפלסטין משתרעת בין הירדן לים.היא מלמדת אותם שיפו, עכו ותל אביב (וגם חיפה, דרך אגב) הן ערים פלסטיניות.
    לגבי הפלסטינים שיושבים פה מדורי דורות-אם הדבר נכון,למה הם זקוקים להגדרת הפליטות המיוחדת? גם אם מתי-מעט מהם לא נמצאים פה מדורי דורות, עדיין הם לא היו זקוקים לה.
    העובדות הן שונות-עם תחילת הפיתוח בארץ
    ישראל, התחילה הגירה ערבית מסיבית לתחומיה
    על מנת להינות מפירות הפיתוח.מכיוון שהתורכים והבריטים פיקחו על ההגירה היהודית והעלימו עין מזו הערבית, לא הייתה לערבים בעיה להסתנן לארץ בכמויות גדולות.
    ד"א, בספרד ישבו יותר ערבים, יותר דורות בשטח גדול ממדינת ישראל.האם אדמת אנדלוסיה ערבית היא?
    לגבי רצונם של הערבים בהפיכתה של ישראל למדינה ערבית-מהי אם כן זכות השיבה?
    מהו מסמך החזון של פלסטינאי ישראל?
    הערבים בחוצפתם, מנסים להשיג בתחבולות אחרות מה שלא השיגו בכוח.

  • טלי  On 16/02/2009 at 15:23

    אני מודה, קשה ומייגע לעשות איתך דיון רציני כשאתה לא מגיב עניינית כמעט לאף מילה שאני כותבת ורק שופך פה את משנתך ההסטורית המבולבלת במקום זה…

    אני כתבתי איפשהו שהכיבוש ב-67' התחיל את הבעיה? כתבתי שהכיבוש יצר בעיה חדשה, קשה הרבה יותר, שמקשה על כל מציאת פתרון פרקטי עכשיו.
    את הטענה ההזויה שלך על כך שהפלסטינים הגיעו הנה רק בעקבות הציונות באמת לא שמעתי בשום מקום, בטח שלא בשום מקור הסטורי רציני.

    יש לי מה לענות לכל מה שכתבת, אבל ממילא כשאני עונה אתה לא מתייחס למה שכתבתי, אז אני מפקפקת בטעם שיש בכך.

    אני שבה ושואלת אותך-מה אתה מציע, תכל'ס? מה אתה רוצה ומה אתה חושב שיקרה פה ואיך?

    לכבוש ולהלחם לנצח נצחים? להפוך את כל העולם הערבי לתומך נלהב בציונות? ואם זה לא יצליח- מה? להשמיד את כולם? אני שואלת ברצינות.

    ולשאלתך שלך- זכות השיבה היא היום בראש ובראשונה עניין סמלי ורגשי, שיסודו בהכרה בעוול שנעשה לעם הפלסטיני. השלב הבא יכול להיות החזרה סמלית של פליטים ומתן פיצוי כספי+ "קיזוז" מסויים לגבי הפליטים היהודים מארצות ערב.

    יכולים להיות הרבה פתרונות- רגשיים, פרקטיים, כלכליים, מעשיים, סמליים, אבל הצעד ההכרחי לקראת כל סוג של פתרון הוא הכרה בבעיה.

    וגם התומכים הנלהבים של זכות השיבה מבקשים לגור פה לידך ולידי, לא במקומנו. זכות השיבה היא לא דבר פשוט ואני לא מקלה בו ראש, אבל אין פירושו ביטולה של מדינת ישראל, ממש לא.

  • רגיש בקצה  On 16/02/2009 at 16:57

    טלי,
    הכיבוש לא יצר בעיה חדשה משום שהבעיה היא ריבונות יהודית בארץ ישראל.
    הבעיה היא שאת "מעמיסה" את ערכייך המערביים על מציאות שבה שחקנים שערכיהם שונים.
    כלומר, את חושבת במונחי ויתור,פיוס, הכלה בעוד בצד השני הדבר נתפס כחולשה וכהפסד.
    לעניין טענתך ,שטענתי הזויה-אני ממליץ לך לעיין בספרה של ג'ואן פיטרס, "מאז ומקדם"-תמצאי שם כמה נתונים מעניינים על הגירה ערבית לארץ ישראל בעקבות הפיתוח היהודי, ועל היקפה.
    לא היו פלסטינים בישראל לפני הציונות משום שלא הייתה קיימת זהות כזו.אפילו לפרו-פלסטינים הגדולים ביותר (כדוגמת אייל ניב) קשה להתחמק מהעובדה שהזהות ה"פלסטינית" היא קונטרה לציונות.
    ברור שהיו פה ערבים,אבל כמה? מהיכן הגיעו? מתי?
    זכות השיבה היא נשק יום הדין של הערבים, הם יודעים זאת וגם היהודים יודעים זאת,לכן הם נרתעים ממנה כמו מאש.
    מעבר לעובדה שהדרישה היא להחזיר את הפליטים לבתיהם (לא, לא "ליד", או "לאיזור" ,לבתיהם ממש) מה שמאיין את ההנחה שלך שהם רוצים לגור איתנו,גם ברובד הסימלי, מדובר על הודאה בעמדתם של הערבים שזו ארצם ואינם ארצנו,שהרי, אם שייח מוניס וסידנה עלי קיימות,מה עושות שם תל אביב והרצליה?
    כלומר,משיכה של השטיח תחת רגלינו, בעצמנו.
    לעניות דעתי, השאלה היא מדוע את מתנגדת להיותה של ישראל מדינה יהודית?
    מדוע את פועלת לשינוי אופייה?

    לענין הפתרון- עמידה איתנה של עם ישראל, עד להפשרת התנאים לפינוי פיצוי לפלסטינאי השטחים ואפס סובלנות לתמיכה בטירור ומרדנות מצד פלסטינאי ישראל.
    ברור שמדובר בפתרון מורכב בעל פנים רבות, אך לדעתי הוא טוב יותר מפתרון שטחים תמורת רקטות (שמעון פרס לא יכל לנסח זאת טוב יותר)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: