כמה דברים, קטנים ומעשיים, שאפשר לעשות למען קורבנות המלחמה

למען המגיעים הנה כדי לחפש דרך מעשית לעזור- הפרטים כאן  וגם אצל טלי לטוביצקי

 אני לא ממארגני איסוף התרומות לעזה אבל אני מקבלת מהם מיילים, אם חסרה לכם אינפורמציה, פנו אליי דרך "כתבו אליי" למעלה מימין. ולפוסט –

 

כבר כתבתי פה למה אני נגד המלחמה הזאת והסברתי למה אני מאמינה שצריך להתנגד למלחמה, לבחור בחיים

אני ממשיכה להשמיע את קולי כנגד המלחמה כי אני מאמינה שזו חובתי האנושית, כאדם, וגם חובתי האזרחית, כאזרחית במדינה דמוקרטית שפועלת בשמי בניגוד מוחלט לדעתי, מדינה שלא מקשיבה לקולי אבל לפחות מאפשרת לי להשמיע אותו.

המלחמה הזאת אכזרית וחסרת מוסר בראש ובראשונה מפני שקורבנותיה העיקריים והמיידיים הם אזרחים חפים מפשע, ילדים, ילדות, תינוקות וזקנים. אלה קורבנותיה הישירים, שמשלמים בחייהם ובביטחונם בעבור תאוות שלטון, כבוד ואגו של "מנהיגים" שקונים מנדטים בדם.

אכזריותה ופגיעתה של המלחמה הממשית קשות והרסניות הרבה יותר מהאכזריות של הדיבור על המלחמה ושל מלחמת התודעה שמתנהלת ברחבי הרשת, בשטף קצף, בימים האחרונים. הקרבות המילוליים לא עולים בחייו של אף אחד, אבל גם בהם יש סכנות, ואחת מהסכנות האלה היא מצג השווא השקרי לפיו דאגה לשלומם של ילדי עזה פירושה הפקרתם של ילדי הדרום.

אין כאן סימטריה. לא יכולה להיות כאן סימטריה, משום כיוון שבו מסתכלים על זה.
אין כאן סימטריה משום שאי אפשר להשוות את כמות ההרוגים והפצועים החפים מפשע בשני הצדדים ואת חומרת הפגיעות, ואין כאן סימטריה גם מכיוון שאנחנו לא מהאו"ם, אנחנו ישראלים ולכל אחד מאתנו יש או יכולים להיות חברים, קרובים או מכרים שנמצאים עכשיו תחת אש, מרותקים לבית, שבויים בידי הפחד.
אני מברכת על כל נס ועל כל הצלה – על כל פגיעה בשטח פתוח או בגן ילדים ריק. אני מברכת על כל אזרח ישראלי שניצל מפגיעת קסאם או גראד, ומברכת גם על כל אזרח פלסטיני שניצל מפגיעת פצצה או אש מרגמות. ורצח הילדים הפלסטינים (כן, זה רצח. אני לא מכירה מושג אחר לתיאור הריגתו של ילד קטן באש חיה) כואב לי בראש ובראשונה כאדם, אבל גם מפני שאני ישראלית.
רצח ילדים פלסטינים אינו נורא יותר מרצח ילדים ברואנדה, גיאורגיה או סרביה, אבל כשהוא מתבצע בשמי, בפקודות שניתנו בידי ראשי המדינה וראשי הצבא שלי, בחצר האחורית שלי וכששותפים לו ותומכים בו אנשים שאני אוהבת, הוא נוגע לי יותר. 

אזרחי עזה וילדיה סובלים יותר, הרבה יותר, מאזרחי וילדי הדרום.

 אבל כולם קורבנות, כולם בני ערובה של המלחמה האיומה הזאת ושל הנהגת ישראל והנהגת החמאס שמציבות את אזרחיהן ואת אזרחי הצד השני בחזית. ולכן יש מקום לתמוך, עד כמה שאנחנו יכולים, בקורבנות המלחמה. משני הצדדים.

קבלתי היום מייל שמתאר מבצע יפה של רשות הדואר למען תושבי הדרום.

חברת דואר ישראל תסייע לנזקקים בעוטף עזה בשיתוף עם העיריות: באר שבע, שדרות, אשקלון, נתיבות ואופקים
חברת דואר ישראל פונה לכל אזרחי ישראל: בואו לסייע לתושבי הדרום, תירמו אמצעי חימום וצעצועים לילדים
חברת דואר ישראל הינה החברה עם רשת הסניפים הגדולה ביותר בישראל. החברה החליטה להעמיד את רשת סניפיה ברחבי הארץ לרשות אזרחי מדינת ישראל המעוניינים לסייע לתושבי הדרום הנמצאים בבתיהם קרוב למרחבים המוגנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

אז מה עושים? מחפשים בבית אמצעי חימום שלא משתמשים בהם- שמיכות, תנורים קטנים וכו', כמו כן גם צעצועים, משחקים וספרים לילדים הנמצאים בבתים ללא תעסוקה וללא לימודים. אורזים את החפצים לתרומה בחבילה ומביאים לבית הדואר הקרוב למקום מגוריכם.

את כל החבילות שייתרמו בכל רחבי הארץ תאסוף חברת דואר ישראל מדי יום ביומו ותעביר לאגפי הרווחה בעיריות באר שבע, שדרות, נתיבות, אשקלון ואופקים. ראשי הערים נרתמו מיידית לפרויקט ומחלקות הרווחה יאתרו את הנזקקים ויעבירו להם את הציוד.

המבצע יחל מחר ביום שני, ה-5.1.09 ויסתיים כעבור שבועיים ב-19.1.09.

אצל אייל גרוס כאן ב"רשימות" קראתי על איסוף תרומות מיידי של ארגון רופאים למען זכויות אדם למען בתי החולים הקורסים של עזה.

29/12/08

רופאים לזכויות אדם-ישראל
קריאה לסיוע חירום לעזה

 
בתי חולים בעזה בתפוסה מלאה; מלאי התרופות והציוד הרפואי אוזל
 
מאז תחילת ההתקפה על עזה ביום שבת, 27.12.08, דווח על למעלה מ-300 הרוגים,  ומעל ל-1,000 פצועים, והמספרים הולכים וגדלים. בנוסף, ישנם מאות חולים, הזקוקים לטיפול רפואי מיידי ללא קשר להתקפה. מאחר שהמערכת הרפואית ברצועת עזה כבר נמצאת על סף קריסה כתוצאה מהמצור הממושך, תושבי עזה זקוקים נואשות לעזרה רפואית דחופה מחוץ לרצועה.
 
לרופאים לזכויות אדם יש אפשרות להעביר תוך ימים ספורים סיוע לרצועת עזה. רופאים לזכויות אדם מבקשת לגייס 700,000$ בשבוע הקרוב לרכישה ומשלוח של ציוד רפואי ישירות לבתי החולים בעזה.
 
בתי החולים הפלסטיניים בעזה ביקשו את עזרתנו באספקת הפריטים הבאים:
 
מוניטורים ניידים, מכשירי החייאה, מכשירי אולטראסאונד ורנטגן
הלבשה לצוותים רפואיים
105 תרופות חיוניות
225 פריטי ציוד רפואי כללי
93 פריטי ציוד מעבדתי
מכשירי גילוח חשמליים
כסאות גלגלים
מיטות בית חולים
ציוד סטריליזציה בסיסי
מחטים
תחבושות
קטטרים
חמצן וגזים רפואיים
צינוריות להנשמה
לרינגוסקופ
 
במצב הנוכחי, רופאים פלסטינים מבצעים ניתוחים ללא כפפות ניתוח, הרדמה מקומית או כללית, פדי גאזה, ציוד חיטוי וסטריליזציה, או חמצן בכמות מספקת. בכל 13 בתי החולים הציבוריים בעזה יש בסך הכל 1,500 מיטות. צי של 60 אמבולנסים צומצם לחצי. הזרם הבלתי פוסק של הנפגעים והמחסור במיטות אישפוז הוביל להפסקת הטיפול בעשרות מטופלים אחרים, כולל חולי סרטן, חולי לב, וחולים במחלות כרוניות אחרות, שנשלחו לבתיהם למשך תקופת המשבר. חולים אינם מקבלים אישורי כניסה למצריים, וכל ההפניות ליציאה מעזה דרך מעבר ארז הוקפאו.
 
אנו פונים לארגונים ולאנשים פרטיים שרוחשים כבוד לזכויות אדם בכלל ולזכות לבריאות  בפרט, ושתמכו בנדיבות ברופאים לזכויות אדם לאורך השנים, להירתם ולסייע בשעת משבר זו.
 
 
ניתן לתרום לרופאים לזכויות אדם באמצעות צ'ק לפקודת רופאים לזכויות אדם-ישראל, או באמצעות העברה בנקאית. נא לציין שהתרומה היא ל"חירום-עזה".
צ'קים אפשר לשלוח לכתובת:
רופאים לזכויות אדם-ישראל
רח' דרור 9
ת"א – יפו 68135
לידי: גילה נוריך
 
פרטי הבנק שלנו להעברה בנקאית:
רופאים לזכויות אדם-ישראל
חשבון 25938
בנק הפועלים (12)
סניף השלום (662)
רח' לוינסקי 106, תל- אביב
 
במקרה של העברה בנקאית אנא הודיעו לנו על כך כולל את שם התורם ופרטי התקשרות לשם שליחת הקבלה. לתורמים באמצעות המחאה- תישלח קבלה עפ"י פרטי ההתקשרות הנלווים.

אין פה סימטריה. אי אפשר להשוות את שני המצבים משום בחינה. אבל בלי השוואות, יש פה אפשרות לעשות שני מעשים טובים, אנושיים, ולהקל במעט על סבלם של חלק מקורבנות המלחמה האיומה הזאת.
אני הולכת לכתוב צ'ק ולשלוח אותו לרל"א, למרות שאני לא מאמינה שבכוחם של תרומות ציוד רפואי ומשאיות אספקה לכפר על ירי המטוסים, המרגמות וספינות חיל הים לריכוזי אוכלוסיה אזרחית.

ובלי שום קשר, אני הולכת לארוז חבילה ולשלוח למחלקת הרווחה בדרום. נראה לי שהכי יעיל בהקשר הזה זה לקנות ערימת חוברות עבודה שנמכרות ב-10-15 ₪ בחנויות ספרים וצעצועים- חוברות עברית, אנגלית וחשבון, שעשועונים, תשבצים ותפזורות וחוברות "בוקי" של עבודות יצירה – כולן מספקות כמה שעות טובות של הסחת דעת. זה לא יכול לעצור את הקסאמים, אבל זה יכול להקל על הילדים שתקועים כל היום בבית ולא הולכים לבית ספר.

וכדי לקדם את סופו של הטירוף הזה, למען כל החפים מפשע, אני ממשיכה להתנגד למלחמה בכל כוחי.

 

 אני לא מסוגלת לשים כאן בבלוג תמונות עם גופות של ילדים קטנים. אבל אני גם מאמינה שאסור לעצום עיניים ואסור לטמון את הראש בחול, ומפנה אתכם לעידן לנדו  ויגאל סרנה  (לתמונות מחרידות אבל יחסית "נקיות") וגם לאתר של רל"א, לתיאור כרוניקה מתמשכת של משפחה עזתית אחת שלכודה בקו האש.

 כי אלה הפנים של המלחמה הזאת, וזו המשמעות של תמיכה בה. וכי אסור להרוג ילדים ואזרחים. נקודה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 06/01/2009 at 18:15

    נאמנים הדברים בהם אפיינת את עצמך
    בן אדם שאיכפת לו
    יום נעים, מחשבות טובות
    וגם כמה מעשים

  • mr.globy  On 06/01/2009 at 18:20

    להפסיק את הירי של קאסמים וגרדים.
    לנסח את האמנה של חמס כך שתכיר בזכותה של ישראל בקיום בשלום.
    הפנית כספים המגיעים מחול לעזה לאנשים עצמם ולא להתפחת כיסי ראיסים למינהם.
    וכולי וכולי וכולי….
    כל תרומה שהיא תפנה כסף נוסף לקנית גרד, בנית קאסם, הדפסת ספר שינאה וכדומה.

  • חני  On 06/01/2009 at 20:28

    גם ממני. מלחמה היא הפיתרון הגרוע ביותר לסכסוך בין מדינות ובין עמים. נוגע ללב האופן שבו את רואה את הסבל בשני הצדדים, והאופן שבו את פועלת. בעיניי זאת פעולה אמיתית ולא חד צדדית למען השלום.

  • טלי  On 07/01/2009 at 11:30

    שועי וחני- תודה רבה, אני משתדלת… אם כי לנוכח תועפות ההרס, ההרג והשנאה זה באמת טיפה בים.

    mr globly- כן, הפסקת ירי הקסאמים והגראדים שהחמאס יורה והפסקת ההפצצות, הירי והםגזים המסיביים שצה"ל יורה- זה בהחלט מה שמוכרחים לעשות. לו היית טורח לקרוא מה שכתבתי פה כל השבוע האחרון ולא רק להתנגח היית רואה שכתבתי וחזרתי וכתבתי זאת במפורש.

    ואכן, גם אני מצטרפת לקריאה להפניית הכספים המגיעים מחו"ל לאזרחים ולא לכיסי הראיסים למיניהם. ואגב, בדיוק זה- השחיתות שבה נהגו ערפאת והפת"ח, זו אחת הסיבות המרכזיות לנצחון החמאס בבחירות. לא כל מי שבחר בחמאס שונא אותנו. חלקם הגדול הצביע הצבעת מחאה נגד השלטון המושחת של הפת"ח.

    לו היית טורח לקרוא את דבריי, היית רואה שהתרומה שאני שולחת מיועדת לארגון רופאים לזכויות אדם ושהכסף לא יועבר לעזה ככסף מזומן אלא כציוד רפואי כמפורט במודעה שלהם.
    לא, צנטרים וחומרי הרדמה לא מייצרים קסאמים. הם מצילים חיים.

  • חני  On 07/01/2009 at 11:47

    ר' אריק אינשטיין?
    "סך הכל רציתי לטפטף טיפה
    כי טיפה, עוד טיפה
    עוד טיפה, עוד טיפה
    תהיינה לים" 🙂

  • טלי  On 07/01/2009 at 12:26

    (-:

  • אלון  On 07/01/2009 at 21:11

    "אין כאן סימטריה משום שאי אפשר להשוות את כמות ההרוגים והפצועים החפים מפשע בשני הצדדים ואת חומרת הפגיעות"
    זה לא רלונטי. אם היה נופל קסאם בת"א והיה פוגע בעזריאלי, והורג 600 איש, אז היה מותר לצאת למבצע הזה?
    כל עוד המבצע הוא לגיטימי, וזה לא תלוי בכמה הרוגים יש לנו או להם, אלא בהתקפות החמאס על ישראל, שהם לא במחלוקת, וגם הלגיטימיות שלהם לא במחלוקת (לפחות לפי הצהרתך בתגובה למר בלוגי מעלה) אז מספר ההרוגים החפים מפשע הסימטרי הוא נגזרת של חשיבות המטרה הצבאית שמותקפת בצד השני (אם מתקיפים משגר טילים, אז 10 הרוגים אזרחיים יכול להיות סמטרי, אולי 100 לא, אולי 50 זה במחלוקת, אולי 60 מומלץ שלא, ו80 ממש מומלץ שלא. אין פה תשובה חד משמעית. ולא ניתן להסיק מכך שיש שם יותר הרוגים מפה שהמעשה שלנו הוא לא פרופורציונאלי).

    ואם את רוצה להתחשב ב"סימטריה" של מבצע כנגד לא-מבצע, אז הדבר החשוב הוא, כמו שאמרת, "ואין כאן סימטריה גם מכיוון שאנחנו לא מהאו"ם, אנחנו ישראלים ולכל אחד מאתנו יש או יכולים להיות חברים, קרובים או מכרים שנמצאים עכשיו תחת אש, מרותקים לבית, שבויים בידי הפחד. "
    אנחנו דואגים לנו, ואחכ לאחרים.

    "כן, זה רצח. אני לא מכירה מושג אחר לתיאור הריגתו של ילד קטן באש חיה"
    רצח דורש כוונה תחילה. בנוסף מעשה המסתיים בהרג אדם ובוצע תוך הגנה עצמית אינו מקים אחריות. לכן כל עוד אנחנו מגינים על עצמנו… זה לא רצח. תתחשבי בזה.

    "וכי אסור להרוג ילדים ואזרחים. נקודה."
    אם זה מה שנדרש כדי להשיג מטרה מוצדקת וחשובה באותה מידה (חיים תקינים לתושבי ישראל, והסרת איום קונקרטי על חייהם), אז מותר (כמו שהגנה עצמית, זה מותר – ורף רצוי! לידיעתך מקובל לסווג הגנה עצמית כ"הצדק" ולא "פטור", כלומר המעשה – ההגנה העצמית – הוא מוצדק/ראוי.
    נקודה.

    "המלחמה הזאת אכזרית וחסרת מוסר בראש ובראשונה מפני שקורבנותיה העיקריים והמיידיים הם אזרחים חפים מפשע, ילדים, ילדות, תינוקות וזקנים. אלה קורבנותיה הישירים"
    קורבנותיה הישירים הם התוקפנים. העקיפים הם החפים מפשע.

  • טלי  On 07/01/2009 at 22:14

    בכל הניתוח המדוקדק שעשית לפוסט שלי לא הצבעת על שום דבר לא נכון או לא מדוייק, אלא על דברים שבהם אתה לא מסכים איתי. אם בדיוק עסקינן- אנא ממך…

    זה שאין שום סימטריה בין הפעולה לבין הנקמה (כן. ה"מבצע" הזה כל כולו נקמה. הרי גם ראשי הצבא מצהירים שאין בכוחו למנוע את הקסאמים, המתועבים לכשעצמם) זה ועוד איך רלבנטי!
    כרגע, כשהתותחים רועמים והגופות נערמות, אני לא עוסקת בספקולציות, אני עוסקת במציאות.

    ולא, המלחמה הזאת לגמרי לא לגיטימית בעיניי.
    מלחמה היא דבר מיותר ונורא, וחיים של חיילים ולוחמים חשובים ויקרים. אבל מלחמה בין שני צבאות היא לפחות לגיטימית.
    מלחמה בין צבא לבין אזרחים וילדים היא לא לגיטימית- איך שלא תהפוך את זה.

    נכון, גם החמאס נלחם באזרחים וילדים. זה נורא, זה חמור, זה מסוכן ומתועב, וכתבתי את זה פה שוב ושוב.

    ולכן החמאס מוגדר כארגון טרור. ישראל היא מדינה ריבונית וחזקה- לא ארגון טרור, וזה שהיא בוחרת להשתמש בכלים של ארגון טרור ולהלחם באוכלוסיה אזרחית שומט כל טיעון של לגיטימציה מהמבצע הרצחני שמתנהל עכשיו בעזה, בשמי ובשמך.

    נכון, אנחנו לא מהאו"ם. אבל אנחנו אמורים להיות גם בני אדם. ואגב, הלואי ואטעה אבל לטווח הבינוני והרחוק, לא רק שמה שקורה עכשיו לא מגן עלינו- זה מסכן אותנו סכנה גדולה.

    אלון, מצטערת. כשמכוונים אש חיה על ילדים ואזרחים זה לא בדיוק הזמן לפלפולים משפטיים. ובכל זאת- רצח מחייב כוונה. לאו דוקא כוונת זדון, אבל כוונה. כשהצבא יודע היטב שאזרחים וילדים נמצאים במקום מסויים ונותן פקודה לירות- זו כוונה. לא בהכרח סדיזם או רשעות, אבל כוונה להרוג ילדים ואזרחים. ולכן כן- זה רצח.
    האם לחמאס יש אחריות על הרצח הזה? בהחלט כן. אבל למי שנותן את הפקודה ולמי שלוחץ על ההדק יש אחריות הרבה יותר כבדה.

    כן. ללא ספק. טנקים ומטוסים מגינים על עצמם מול תינוקות וסבתות. זה ללא ספק תיאור מדוייק של המצב… בחייך.

    לא, אין שם רק תינוקות וסבתות. יש שם גם לוחמי חמאס נתעבים שכל מטרתם להרוג חיילים. וזו, אגב, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהתנגדתי למלחמה הזאת מלכתחילה. כי אי אפשר לצאת ממנה מנצחים.

    קורבנותיה הישירים של המלחמה הזאת הם כל אלה שנהרגים, נפצעים ומשלמים בשלמות נפשם בגללה.
    קורבנותיה העקיפים הם אלה שאיבדו כל צלם אנוש ושמסוגלים להתפלפל ו"להצדיק" פשעי מלחמה.

  • עומר  On 08/01/2009 at 12:34

    כבר טענתי במקום אחר שהתבונה שלך מאוד ירודה. אני חושב שהמשפט "אסור להרוג ילדים ואזרחים" מבהיר זאת היטב. למרות שבוודאי לא תצליחי להבין, אני מפנה אותך לרשימה הבאה שנראית כאילו נכתבה בדיוק בשביל אנשים מסוגך:

    http://dugmanegdit.wordpress.com/2009/01/08/מוסר-פעולה-ודינאמיקה/

  • אילנה  On 08/01/2009 at 15:37

    לטלי
    אני ממשיכה לתמוך בעמדתך האמיצה, ולהצטער על כך שבשלב כלשהו היא נהייתה כמעט לא לגיטימית לאמירה. אמיתות שעליהן גדלנו (כולל ביטויים הזויים כגון "טוהר הנשק") לא מוגדרות עכשיו אפילו כדילמות.
    ולאלון – כאשר אתה פותח באמירה כפי שפתחת בה אתה פוגם מלכתחילה בעמדתך ומחליש אותה, ענין אנושי כזה של תגובה לאדם שעושה שימוש בטיעונים ילדותיים של ילד בגן.
    מעבר לכך הדוגמאות המובאות ב"מאמר" שהבאת אינן רלוונטיות ואינן מתייחסות להרג של ילדים למשל. האם אתה יכול להסכים עם הטענה שהרג של ילדים שניתן היה למנוע בצורה כלשהי ושנעשה במצב שלא סיכן חיים הוא בלתי מוסרי?
    ודרך אגב, אני מודיעה לך מראש שאמירות על תבונה ירודה לא ממש מזיזות לי, אני רגילה לטוקבקים הרבה יותר מתלהמים ונמוכים.

  • טלי  On 08/01/2009 at 16:48

    עומר- אתה רוצה גם לזרוק עליי חול? למשוך לי בצמות? ללא ספק, לטעון שהתבונה שלי ירודה זה טיעון רציני, בוגר ואינטיליגנטי.

    להזכירך, אתה מתארח אצלי בבלוג. רוצה לערוך דיון רציני? בבקשה. רוצה לזרוק קללות? חפש, במחילה, אכסניה אחרת.

    אילנה- תודה. כן, אפילו "טוהר הנשק" נהיה עניין שאיש כבר לא שואף אליו. והתכוונת לעומר בתגובתך. אלון האשים אותי באי דיוק (ובכך לא דייק בעצמו אבל זה באמת בקטנה…), פניני הדיון על התבונה שלי כולן של עומר.

    ואגב, אילנה, את מוזמנת לשלוח חבילה וצ'ק לשני המקומות, כפי שעשיתי אתמול, ומוזמנת גם להצטרף למחאה לא אלימה
    http://www.notes.co.il/yariv/51503.asp

  • אלון  On 09/01/2009 at 3:55

    ראשית אני מתנצל שאני עונה בצורה טרחנית שכזו ציטוט-תגובה, אבל הדברים שנאמרו רבים, וכך יהיה קל להתאים בקלות בין הדברים.

    לאילנה:
    אני לא מבין מה הדיבור על תבונה ירודה… אני לא אמרתי שום דבר כזה.

    "הדוגמאות המובאות ב"מאמר" שהבאת אינן רלוונטיות ואינן מתייחסות להרג של ילדים למשל. האם אתה יכול להסכים עם הטענה שהרג של ילדים שניתן היה למנוע בצורה כלשהי ושנעשה במצב שלא סיכן חיים הוא בלתי מוסרי? "
    אין לי מושג על מה מדובר… איזה מאמר?? אבל אני מסכים אם האמירה שהרג ילדים שניתן היה למנוע במאמץ סביר יש חובה מוסרית למנוע.

    לטלי:

    "בכל הניתוח המדוקדק שעשית לפוסט שלי לא הצבעת על שום דבר לא נכון או לא מדוייק, אלא על דברים שבהם אתה לא מסכים איתי."
    אי-דיוקים שהצבעתי עליהם:
    1) מכך שמספר ההרוגים שם גדול מאצלנו היסקת שאין סימטריה (לשון אחר, אין פרופורציונאליות בתגובה). הסברתי למה אין קשר בין מספר ההרוגים לפרופורציונאליות, ולכן להבנת מידת הסימטריה שבמצב. אי הדיוק שהתכוונתי אליו הוא ההיסק: מספר הרוגים זהה=סימטריה. מספר הרוגים שונה=אין סמטריה. וזה לא ענין של דיעה, זה קשור לשימוש של המונח סימטריה בהקשר הנ"ל (כלומר פרופורציונאליות). עוד על כך דבריו של ד"ר גולד:

    2) בהקשר המוסרי הרחב יותר של מוסריות הלחימה מלכתחילא, הרלונטי הוא לא מספר ההרוגים שם אלא מידת ההעדפה שלנו את חיינו על חייהם.
    גם על זה להבנתי אין מחלוקת ביננו כי אמרת מה שאמרת: "ואין כאן סימטריה גם מכיוון שאנחנו לא מהאו"ם, אנחנו ישראלים ולכל אחד מאתנו יש או יכולים להיות חברים, קרובים או מכרים שנמצאים עכשיו תחת אש, מרותקים לבית, שבויים בידי הפחד. "
    3) להגדיר את הריגתם, גם המכוונת של ילדים במלחמה (חפים מפשע בכלל) כרצח, באופן מוחלט, כאילו אין חשיבות לנסיבות ההריגה, זה פשוט לא נכון כענין שבעובדה. זה אי-דיוק חמור. קשה. פוגעני. ומוזר.

    מילא כל אי-דיוק ניתן לסווג כמחלוקת, רק צריך שתהיה מחלוקת על עניינים שבעובדה שבהם הדיוק נדרש. דעתי הצגתי עניינים שבעובדה שאין עליהם מחלוקת, כלומר שכל אחד היה מסכים עליהם.

    להגיד: "כשמכוונים אש חיה על ילדים ואזרחים זה לא בדיוק הזמן לפלפולים משפטיים" ואח"כ להכנס לפלפולים משפטיים ("כשהצבא יודע היטב שאזרחים וילדים נמצאים במקום מסויים ונותן פקודה לירות- זו כוונה. לא בהכרח סדיזם או רשעות, אבל כוונה להרוג ילדים ואזרחים. ולכן כן- זה רצח") זה די מוזר. או שפלפולים או שלא… אז אם פלפולים תסבירי איך זה רצח כזה הגנה עצמית. ואיך זה רצח אם הדין הבינלאומי מתיר זאת – בכפוף לעקרון הפרופורציונאליות ועקרון הצורך.

    > "האם לחמאס יש אחריות על הרצח הזה? בהחלט כן. אבל למי שנותן את הפקודה ולמי שלוחץ על ההדק יש אחריות הרבה יותר כבדה."
    האחריות של מי שלוחץ על ההדק היא לא רק נובעת מהתוצאה של הלחיצה (ההרג). היא גם נובעת מהאפשרות הצפויה לולא הלחיצה (פגיעה בחיילנו או אזרחינו, אי השגת מטרות הלחימה, וכו'). וגם מהנסיבות בהם הגיע ללחיצה (תחת פקודה… החמאס מציב אותם שם במתכוון… וכו').
    הגישה שלך היא משהו כמו, לחצת על ההדק כשידעת שמישהו חף מפשע ימות, עליך האחריות. וזו גישה לא-מוסרית (גם לא-מוסרית וגם לא מוסרית).
    סיפור מצחיק על גישות שכאלו: עו"ד פלדמן (שאני מעריך עד מאוד) טען בביהמ"ש העליון מול השופט חשין כנגד התרת עינויים כשיטת תחקור בשב"כ. חשין שאל אותו על הפצצה המתקתקת, "אם יש פצצה בבניין, ורק תוך עינויים ניתן להגיע אליה בזמן, וכל זה ידוע לך, האם תגיד שאין להתיר עינוי של הרוצח או היכול למנוע את הרצח של עשרות, כלמור למנוע מותם של רבים במחיר כאבו של אחד?". פלדמן אמר ש"זה לא מוסרי לענות ולכן אסור יהיה לענות גם אותו". חשין ענה לו: "זו התשובה הכי לא מוסרית שניתן לתת לשאלה זו".
    ואכן, ככל שעוסקים במוסר רואים שהוא ענין של איזונים והתנגשויות וסקלות ומידות. ולא של מוחלטות. וכל העקרונות המוחלטים המקובלים רחוקים ממה שאת תיארת (למשל, איסור ההריגה בפעולה אקטיבית, שהוא עקרון מוסרי מוחלט מקובל, מסויג במקרי הגנה עצמית).

    > "כן. ללא ספק. טנקים ומטוסים מגינים על עצמם מול תינוקות וסבתות. זה ללא ספק תיאור מדוייק של המצב… בחייך"
    סתם דמגוגיה. הרי אם היו נכנסים קרקעית בלי לירות יריה אחת, והיו מתים חיילים על ימין ועל שמאל, היית אומרת שהם מגינים על עצמם מול סבתות וילדים?
    בשביל להגן על כולנו, החיילים מגינים על עצמם, ע"י שהורגים במסכנים את חיינו ובכך את חייהם, גם במחיר הרג של ילדים וסבתות. המחיר שמשולם (הילדים והסבתות) הוא כנגד חיינו שלנו וחיי חיילנו. ולכן את לא רואה את חיילנו המתים ומסוגלת להגיד "מול סבתות וילדים". דמגוגיה. ספרי את הסיפור כולו.

    > "לא, אין שם רק תינוקות וסבתות. יש שם גם לוחמי חמאס נתעבים שכל מטרתם להרוג חיילים. וזו, אגב, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהתנגדתי למלחמה הזאת מלכתחילה. כי אי אפשר לצאת ממנה מנצחים"
    טיעון כזה מוביל לכך שאי אפשר לנצח את הטרור (שמסתתר באוכלוסיה). הוא פגום לפיכך (ולא רק בגלל זה).
    אז צריך להתעלם ממנו, גם כענין פרגמטי וגם כענין מוסרי.

    > "קורבנותיה הישירים של המלחמה הזאת הם כל אלה שנהרגים, נפצעים ומשלמים בשלמות נפשם בגללה. קורבנותיה העקיפים הם אלה שאיבדו כל צלם אנוש ושמסוגלים להתפלפל ו"להצדיק" פשעי מלחמה. "
    בכלל, אמירה שאני לא מבין אותה. מה ההגדרה שלך פה ל"ישיר" ו"עקיף"… בסוף זה סתם יהיה ענין סמנטי… אני מעדיף את מה שכתבתי: "קורבנותיה הישירים הם התוקפנים. העקיפים הם החפים מפשע."
    וזה נגזר ממטרות העשייה, מחומרת הנזק לקורבן ומהפרספקטיבה שלנו (כישראלים… כמי שמייצר את הקורבנות). מטרת העשיה (הלחימה) היא השמדת האויב, שהוא המחזיקים בנשק הפלסתינים שיורים עלינו (אם בקאסם, או בהגנה על יורי הקסאם). לכן הם הישירים. והנזק החמור יותר שנגרם לחפים מפשע (כמי שלא סיכנו עצמם) מאשר לתוקפנים (כמי שכן סיכנו עצמם) מאוזן ע"י הפרספקטיבה של הישראלי, שתופס את הסכנה שנוצרה לחף מפשע כנוצרה ע"י התוקפן, ולא על ידו, ולכן ממילא גם הנזק. אז, מבחינתינו הקורבנות הישירים הם התוקפנים. והעקיפים הם החפים מפשע.

    > "ולא, המלחמה הזאת לגמרי לא לגיטימית בעיניי. מלחמה היא דבר מיותר ונורא, וחיים של חיילים ולוחמים חשובים ויקרים. אבל מלחמה בין שני צבאות היא לפחות לגיטימית. מלחמה בין צבא לבין אזרחים וילדים היא לא לגיטימית- איך שלא תהפוך את זה…. ולכן החמאס מוגדר כארגון טרור. ישראל היא מדינה ריבונית וחזקה- לא ארגון טרור, וזה שהיא בוחרת להשתמש בכלים של ארגון טרור ולהלחם באוכלוסיה אזרחית שומט כל טיעון של לגיטימציה מהמבצע הרצחני שמתנהל עכשיו בעזה, בשמי ובשמך."

    יש פה הרבה אמירות. למשל את מניחה שהמלחמה היא בין הצבא לאזרחים… שזה לא נכון עובדתית. האזרחים לא נלחמים, הם פשוט שם, ולכן נפגעים. הם לא מסומנים כמטרה מראש בכלל ולא מסומנים כמטרה במקרים ספציפים, אלא ככל שהם נכללים במטרה צבאית לגיטימית של הצד השני.
    מלחמה באזרחים היא לא לגיטימית (נניח שאני מסכים), אבל פה יש מלחמה בטרור! לא באזרחים. ואזרחים נפגעים ממנה. כי… ככה זה מלחמה בטרור, ומלחמה בכלל, אזרחים נפגעים ממנה.

    גם במלחמה בין שני צבאות (שהיא לגיטימית לדבריך) נהרגים אזרחים… אז… איך אפשר לומר שכשנהרגים אזרחים המלחמה לא לגיטימית?

    אם תסבירי למה המלחמה היא באזרחים ולא בטרוריסטים… אולי אני אבין. אבל למיטב ידיעתי, כל המטרות שסומנו בעזה הן צבאיות של החמאס, ולא אזרחיות, הגם שישנם אזרחים בסביבתם-בתוכם, דבר שכשלעצמו לא שולל את הלגיטמיות של המטרה (אלא אם תסכימי לכך שכל מלחמה היא לא לגיטימית, כי בכל מלחמה נהרגים אזרחים, מה שכבר שללת).

    ניסיתי להתייחס לכל הדברים שאמרת. מקווה שלא פספסתי.

    כדאי לקרוא, זה מקרין על הרבה מהדברים כאן:
    http://www.notes.co.il/yodan/51544.asp

  • אילנה  On 10/01/2009 at 22:49

    אלון, צודק, התכוונתי לעומר

  • תמי  On 20/01/2009 at 11:58

    טלי,
    קודם כול תודה רבה על המידע.
    האם תוכלי לעדכן בהמשך על כיצד אפשר להמשיך לתרום (אני מתכוונת בהמשך לאיסוף שמסתיים ב-21 בינואר).

  • טלי  On 20/01/2009 at 12:03

    ברגע שאקבל מידע חדש אעדכן.

    גם טלי לטוביצקי פרסמה היום אפשרויות סיוע

    http://www.notes.co.il/talila/51977.asp

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: