"בעיה קטנה"

 מאת מארק האדון, תרגם מאנגלית אמיר צוקרמן, יצא בהוצאת מחברות לספרות

תקופת ההכנות לחתונה משפחתית היא בדרך כלל תקופה עמוסה, לחוצה ומרגשת שמעירה שדים מרבצם ומשלבת בין סידורי פרחים לעלבונות של דודות, בין החלטות קולינאריות למריבות סוערות ובין רומנטיקה לכאב.

הבלגן של משפחת הול מצליח לעלות בגיוונו ובעוצמתו כמעט על כל בלגן אפשרי מהחיים האמיתיים ולכן, אולי, יכול להיות בקריאת הספר גם אלמנט מעודד ומנחם עבור כל מי שנמצא בעיצומה של סערה דומה. לא חשוב כמה פסיכית, היסטרית ומוזרה המשפחה שלכם, וכמה צרות קופצות עליכם בעת ובעונה אחת – כמעט בטוח שאצל משפחת הול זה הרבה יותר גרוע…

קייטי, הבת של ג'ורג' וג'ין, מודיעה שהיא עומדת להתחתן עם ריי. ריי הוא גבר מבוסס, הוא אוהב אותה ומסתדר מצויין עם ג'ייקוב, בנה הקטן, אבל הוא הרבה יותר פשוט וטיפש ממנה, קייטי לא בטוחה אם היא אוהבת אותו ובני משפחתה לא סובלים אותו.

ג'יימי, אחיה של קייטי, מתנגד לחתונה בתוקף ונקלע, פתאום, למשבר זוגיות חריף עם בן זוגו. ההורים שלהם לא מרוצים מהחתונה המתקרבת ומזועזעים מיציאתו של ג'יימי מהארון, אבל יש להם גם צרות משל עצמם. ג'ין מנהלת רומאן סוער מחוץ לנישואין וג'ורג' מתמודד עם תחושת הריקנות שלאחר היציאה לפנסיה ומגלה נגע קטן על הירך שלו. הוא מחליט שהוא גוסס מסרטן ויוצא מדעתו בשקט ובנימוס, בזמן שכולם עסוקים בצרות אחרות.

ג'ורג' מהלך בלוליינות על החבל הדק המתוח בין שפיות לבין טירוף ובין המציאות התוססת, האבסורדית והכאוטית שסובבת אותו לבין ההזיות שממלאות את מוחו. לא תמיד ברור לו ולקוראים איזה מצב מבין השניים מסובך ומפחיד יותר.

בני המשפחה מגיעים לתהומות של כאב, בלבול, כעס ופחד ומצליחים להיחלץ משם עם ניחוח אופטימי של תקווה, אהבה ופיוס מבלי לגלוש לקיטש דביק.

הספר כתוב בהומור בריטי מעודן ומאופק והצליח להעלות על פניי חיוכים רבים, למרות החומרים הקשים ומעוררי החלחלה שבהם הוא עוסק ולמרות התיאורים הגופניים המפורטים מדי שגודשים אותו.
מרק האדון, שכתב את הלהיט "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" בהחלט יודע לכתוב, אבל הספר הנוכחי לא מזכיר את קודמו משום בחינה.

"בעיה קטנה" הוא רומאן משפחתי לחוץ, אבסורדי, מפתיע ומצחיק שמצליח לתאר בכנות מוחלטת ובפרטי פרטים את המתרחש בנפשם של בני משפחה אחת. הספר מחולק לפרקים קצרים שהופכים את הקריאה למהירה ואינטנסיבית ואני ממליצה עליו בהחלט.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 3.11.08.

ביקורת של אירי ריקין מ nrg

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  ביום 03/11/2008 בשעה 17:41

    טנקס. אפילו שכתבת שזה לא מזכיר משום בחינה…

  • טלי  ביום 03/11/2008 בשעה 18:04

    בעצם, חוץ מהעטיפה (המוצלחת) שכן מזכירה

  • אסתי  ביום 03/11/2008 בשעה 21:07

    חזקה.
    למרות שלא מקורית באופן מיוחד. יש מין טרנד כזה היום של אייקונים מעולם התמרורים והוא די חוזר על עצמו, אבל עדיין – חזק מאוד.

  • טלי  ביום 04/11/2008 בשעה 0:14

    עדה ורדי עיצבה את העטיפה.

    זה אכן מאוד חזק, אבל נראה לי שהיה שם בעיקר נסיון להידמות לעטיפה החזקה של "המקרה המוזר של הכלב…".

    אז העטיפה דומה, אבל הספר ממש ממש לא.

  • שרון רז  ביום 04/11/2008 בשעה 10:57

    חתונות זה טירוף ריגשי מוחלט שאין בו כלום מן ההיגיון

    העטיפה לא רעה והספר מסקרן, תודה

  • טלי  ביום 04/11/2008 בשעה 17:18

    אבל מצד שני, מי בכלל צריך הגיון במשהו שקשור לרגשות?…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: