"מסע אל ים הנהר"

 מאת אווה איבוטסון, תרגמה מאנגלית ענבל שגיב נקדימון, איירה קרן תגר, יצא בהוצאת גרף

לפעמים אני נזכרת למה, עם כל הכבוד האמיתי והאהבה הגדולה שיש לי ל"ספרים של מבוגרים", בשורה התחתונה, אין תחליף להנאה ולסיפוק שיכול לגרום ספר ילדים טוב באמת.
כשהייתי בת שמונה-תשע-עשר יכולתי להתמסר בשקיקה לספרים כאלה. לשמחתי אני עדיין יכולה.

ספרים מהסוג הזה מכילים בתוכם הכל, הכל קצת גדול מהחיים, קצת מפחיד מדי, קצת מופרך מדי, קצת רומנטי מדי, ובדיוק בגלל זה הם כל כך שובי לב.

כמקובל בז'אנר, הספר נפתח בפנימייה בריטית לבנות ומאיה, הגיבורה הראשית, היא יתומה שאין לה אף אחד בעולם. מאיה נשלחת לקרובים רחוקים שלה שגרים ליד נהר האמזונס בברזיל ומוכנים לאמץ אותה בתמורה לקצבה שמנה מרכושה. מסעה של מאיה אל האמזונס הופך, כצפוי, למסע התבגרות ובמהלכו היא נתקלת בחברים נאמנים ובאויבים מרים, מעולם המבוגרים ומעולם הילדים גם יחד. היא משתתפת במבצע נועז לחילוצו של פינלי, נער טבע מקסים, מידיהם של הרודפים אחריו ולומדת להעריך את כוחם ויופיים של הטבע ושל הטבע האנושי.

בבסיסו של הספר עומדת הרפתקה מעתיקת נשימה ולמרות שחלק מההתפתחויות מפתיעות, באופן כללי מדובר בספר שיוצר חלוקה ברורה בין טובים לרעים. תפאורת האמזונס הציורית משמשת כרקע מקורי לסיפור לא מקורי במיוחד, אבל התבנית המוכרת לא פוגעת בחוויית הקריאה.
לפעמים, במהלך הקריאה, הרגשתי שכבר קראתי ספרים כאלה, אבל אין בכך שמץ של תלונה, להיפך – אני מוכנה לקרוא עוד ועוד מהסחורה המשובחת הזאת.

"מסע אל ים הנהר" כולל מחווה מפורשת ל"הלורד פונטלרוי הקטן" של פרנסס הודג'סון ברנט, ולא במקרה. סיפורה של יתומה גלמודה, בתקופה הקולוניאליסטית של תחילת המאה העשרים, נשען על הדגם המוכר שיצרו ברנט ובני דורה. אווה איבוטסון השכילה לשחזר את הדגם הקלאסי ולכתוב ברוח ועשתה את זה עם מנות גדושות של חן, כשרון ורגישות. לצד זאת, היא הצליחה לשלב בספר עם ניחוחות ישנים גם רעיונות עכשוויים כמו פמיניזם, חופש, סובלנות בין תרבותית, אקולוגיה ושמירה על הסביבה.

"מסע אל ים הנהר" הוא "ספר בנות" מענג, מרגש, מותח ונעים, ספר שקשה לעזוב ושמשאיר על הפנים חיוך גדול ומרוצה בסוף הקריאה. זה ספר נפלא לילדות מגיל תשע ומעלה, לכל מי שהייתה ילדה כזאת אי פעם וגם לבנים צעירים או מבוגרים שהטסטוסטרון שזורם בדמם לא מפריע להם ליהנות מספרים מהסוג הזה.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 22.10.08.

 

ומאז שכתבתי את הביקורת הזאת יצא לי להשאיל את הספר לקוראות שונות בגילאים שונים ומשונים

 (11, 13, 30 פלוס  , 50 פלוס, 60 פלוס) וכולן נהנו מאוד והחזירו לי אותו בעיניים נוצצות. שווה ביותר!

 

גילי בר הלל סמו, עורכת הסדרה ושכנתי היקרה ל"רשימות" כתבה על הספר

וגם ענבל שגיב, המתרגמת, כתבה עליו

ביקורת של יעל ישראל מ"בננות בלוגס" (וגם כאן ב"רשימות")

ביקורת של מיכל בלום מאתר i feel

ביקורת מאתר "סיפור פשוט"

ביקורת מסוייגת של ענבל מלכה מ"הארץ"

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 22/10/2008 at 21:36

    גמני גמני אוהבת ספרי ילדים ונוער. אבל זה ילך קודם כל לבנות 🙂

  • סיגלית  On 22/10/2008 at 23:31

    אני מתכננת לקרוא את הספר הזה.
    באופן אישי, אני אוהבת את ספרי הנוער של הוצאת גרף.

  • טלי  On 23/10/2008 at 11:40

    מיכל- תעמדו בתור… אבל אל חשש, זה ספר שגומרים לקרוא מהר (-:

    סיגלית- גמני גמני, אם לצטט את מיכל…

    וזה מה שכתבתי על ספרי הנוער האחרים של גרף:

    על סבריאל- http://www.notes.co.il/tali/40016.asp

    על פרסי ג'קסון-
    http://www.notes.co.il/tali/46528.asp

Trackbacks

  • […] מסע אל ים הנהר/אווה איבוטסון (ומי שאוהב את זה יכול (לרוב יכולה…), על הדרך, גם ליהנות מ"נסיכה קטנה" של פרנסס הודג'סון ברנט, יצא לאחרונה בתרגום חדש ומשובח של יהודה אטלס) […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: