"הגיבורים שלי – ארבע הרצאות תנ"כיות" – יאיר לפיד ואני

מאת יאיר לפיד, יצא בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד                   

הספר הנוכחי מאגד ארבע הרצאות על אנשים – סיפורם המשפחתי, התסביכים, האהבות, הקונפליקטים והבחירות שלהם. במקרה, או שלא במקרה, האנשים האלה הם גיבורי התנ"ך, מה שנקרא "אבות האומה".

יאיר לפיד יודע לכתוב, אבל הפעם הוא לא הסתפק בשליפת מילים חפוזה מהשרוול והשקיע בהכנת שעורי בית. ניכר שהוא קרא את פרקי התנ"ך הרלבנטיים פעמים רבות, התעמק בפירושים ומדרשים, שילב קצת ציטוטים מודרניים ובעיקר- ניכר שבאמת היה לו אכפת.
הוא התייחס לדמויותיהם של אברהם, יעקב, שאול, שמואל ומשה ולסובבים אותם, כולל אלוהים בכבודו ובעצמו, כאל דמויות ממשיות עם בעיות אמיתיות. האמפטיה וההזדהות של לפיד עם הגיבורים וגם הכעס והביקורת שהוא מותח עליהם, עברו אלי ונגעו בי באמת.

מצאתי את עצמי נצמדת אל הספר בשקיקה כמו שנצמדים לספר מתח, למרות שאת הסיפורים אני מכירה, מן הסתם, וחשוב מזה – מצאתי את עצמי מרגישה וחושבת.

הסכמתי עם הרעיון לפיו אברהם בעצם נכשל במבחן העקידה, התנגדתי לפרשנויות אחרות שנראו לי מרחיקות לכת מדי וקיימתי, באמצעות הפרשנות של לפיד, דיאלוג מתמיד עם עצמי, עם נקודות פרטיות בעולמי הרגשי ועם הזירה הציבורית והפוליטית שסביבנו.

הספר אינו חף מבעיות. הכתיבה היאיר-לפידית המוכרת מלאה בשנינויות חינניות לצד בדיחות מיותרות, ההיצמדות לנוסח המקורי של הרצאות שניתנו בעל פה בזמן ומקום מסוימים מפחיתה, לטעמי, מעוצמתן, ונדמה לי שעבודת עריכה שמוציאה את הטקסט מההקשר הצר של הרצאה בליל שבועות או בראש השנה בבית דניאל הייתה עושה איתו חסד. לא אהבתי גם חלק מהלקחים שלפיד שאב מהתנ"ך, כמו אזהרתו מפני התגשמותם של חלומות, אבל כמו שללפיד מותר לקרב את גיבורי התנ"ך לחייו ולתפיסת עולמו כך מותר גם לי ולכל אחד מהקוראים, והספר הזה בהחלט הופך את המפגש האישי עם התנ"ך ליותר נגיש, אטרקטיבי ופשוט.

לפיד מצטרף כאן למגמה שהתחילה עם "תנ"ך עכשיו" של מאיר שליו ושנהייתה אופנתית בשנים האחרונות. מבחינת קריאת התנ"ך בעיניים חילוניות הוא לא המציא כלום, אבל הוא בהחלט תורם כאן את חלקו, ועושה את זה היטב ובחן, ועם יותר צניעות מאשר בדרך כלל.

"הגיבורים שלי" הוא ספר שמשלב בין קלילות וקריאוּת לבין חשיבה והתבוננות מעמיקה, ספר שנכתב מתוך אהבה לתנ"ך ולגיבוריו ושמצליח להעביר את האהבה הזו גם לקוראיו. הוא הצליח לגעת בי, בחשיבה וברגש, ואני ממליצה עליו בחום.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב-  21.8.08.            .

 

פתיחת הספר מהאתר של ynet (נקטעת באמצע באופן תמוה…)

כן, אני יודעת שהספר הזה חטף גם מקלחת קרה של ביקורות, זו ההמלצה המסוייגת שכתב השכן מ"רשימות" אבי גרפינקל, ושכן אחר, אורי פז, הפנה לביקורות קטלניות הרבה יותר– של אוריה קניג מ"מקור ראשון" ושל ליאור אלפרוביץ' מטיים אאוט.

 

וכאן, אולי, המקום לוידוי: אני לא מכירה את יאיר לפיד, אבל למרות שזה לא ממש IN בימינו, שמור לו, בעיקר הסטורית, מקום משמעותי ברשימת תחנות התרבות הפרטית שלי.

בגיל 14 בערך, הלכתי לדוכני שבוע הספר כמו בכל שנה, וראיתי ספר שלא שמעתי עליו מעולם. על הכריכה האחורית הופיע תיאור קצר של עלילת מתח ובו משפט אחד ששבה את ליבי – "בחוץ ירד גשם. לא מהסוג הרומנטי, מהסוג הרטוב". לספר קראו "הראש הכפול" וכתב אותו בחור צעיר ואלמוני בשם יאיר לפיד. 

 זה היה ספר ה"מבוגרים" הראשון שקניתי אי פעם ואחד הראשונים שקראתי.

זמן קצר אחר כך, אותו יאיר לפיד התחיל לפרסם טור קבוע ב"מעריב". הטור הראשון שלו היה קצת תמוה ועסק בפיתוחים מוזרים במכון וולקני (משהו עם עגבניות, אם אני זוכרת נכון), ובמשך שנים אחר כך, הטור שלו היה הדבר הראשון שקראתי ביום שישי בצהריים.

הייתי נערה והתלהבתי מסגנון הכתיבה שלו, מהשנינויות, מהרצינות, מהרגש ומההומור. במשך שנים הייתי מקריאה לסבתא שלי את הטורים שלו ושתינו היינו צוחקות יחד, מסכימות איתו יחד ולפעמים גם לא מסכימות איתו. שמרתי לו אמונים גם בספרים הבאים, ב"ציפורי לילה" ברדיו ובתכניות הטלויזיה ולאט לאט, התחיל קצת להימאס לי. פתאום שמתי לב שאני לא ממהרת לקרוא את הטור שלו כל יום שישי, בטח שלא לפני כל דבר אחר, גם לסבתא שלי קצת נמאס ממנו ועכשיו אנחנו קוראות יחד דברים אחרים.

ההצלחה הגדולה של לפיד הביאה איתה סוג של זחיחות שלא תמיד נעים לי, וגם הנסיון המתמיד שלו להציג את עצמו כישראלי האולטימטיבי, כשכן ממול של כולם שנמצא באמצע של האמצע של הקונצזוס, הגישה הזאת נראית לי רחוקה מלהיות אמינה, ולכן היא די מרגיזה אותי.

היום אני פחות מתלהבת מיאיר לפיד ובכל זאת, אני זוכרת לו חסד נעוריי וממשיכה לקרוא את מה שהוא כותב. לפעמים אני מתאכזבת קצת, ולפעמים, כמו שקרה לי עם "הגיבורים שלי", משהו מהקסם הישן חוזר, ואני נזכרת למה הייתי פעם כל כך בעדו.

 

זה מה שכתבתי פעם על "עומדים בטור" של יאיר לפיד וזה מה שכתבתי על "האשה השנייה" שלו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 03/09/2008 at 9:24

    תודה טלי, על ביקורת אובייקטיבית, למרות חסד הנעורים.

  • טלי  On 03/09/2008 at 12:25

    למרות ובגלל…

  • שרית מנצרת עלית  On 28/09/2008 at 12:35

    הנני מסכימה כמעט עם כל מילה ,גם אני קוראת כל שישי אחה"צ דבר ראשון את הטור של יאיר בידיעות אחרונות ונהנת מאוד למרות שלא תמיד אני מסכימה עמו.יאיר מביע עצמו בכתיבה מרתקת ומשלהבת על כל דבר פעוט ולפעמים אני מרגישה כי קורא מחשבותי.
    הבן אדם כריזמטי לא רק במראהו החיצוני אלא גם בכושר התבטאות וניסוח שנדיר מאוד באנשים.
    חן חן מעודדת ומעריצה
    שרית מנצרת עלית

  • טלי  On 28/09/2008 at 22:09

    כאמור, אני קצת "נגמלתי" מהעניין והיום אני הרבה יותר מסוייגת מדמותו הציבורית, אבל מהספר הנוכחי בהחלט נהניתי.

  • שוש  On 19/02/2012 at 22:37

    שגיאות על גבי שגיאות. בושה להוציא ספר כזה, איפה העורך?
    נזיר ביהדות רשאי ואף חייב להתחתן, כמו כל יהודי אחר. אבל לפיד מנסה לתרץ שבניו של שמואל היו בוודאי מאומצים, כי הכתוב מעיד עליו שהוא נזיר…

    אברהם סילק את לוט אחיינו והתנהג אליו בצורה לא נאותה, לדברי לפיד. הבעייה שהוא לא קרא איך אברהם יצא למלחמה בחמישה מלכים על מנת לשחרר את לוט…

    שרה גירשה את הגר ואת בנה ישמעאל בגלל שלא סבלה אותו סתם כך. כי הוא שיחק עם יצחק…זה שהפועל ״מצחק״ משמש בתנך למשגל, לא למשחקים, לזה לפיד אינו מודע. אבימלך ראה את יצחק מצחק עם רבקה ומזה הבין שהיא אשתו, אשת פוטיפר התלוננה שיוסף ניסה לצחק עימה, זה לפיד לא קרא ולא שנה.

    הוא גם טוען שאברהם נתן לאבימלך את אשתו מרצון ולכן אבימלך לא נענש, בניגוד לפרעה. ובכן, אבימלך נענש כהוגן, כל הנשים במשפחתו לא הצליחו ללדת עד שהחזיר את שרה לאברהם.

    ויש עוד, רק שתקצר היריעה והכוח לכתוב הכל.

  • אבי ברגמן  On 11/05/2013 at 13:15

    ספר נהדר. תובנות עמוקות על הדמויות בתנ"ך. קראתי בשקיקה ונהניתי מאוד.
    אהבת האדם ועם ישראל נובעות מספרך.
    חוויה אדירה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: