רוז הקטנה – להסתכל לה בעיניים

אין עוד מילים שיכולות להביע את שאט הנפש, את גועל הנפש, את הזעזוע ואת ההתכווצות בבטן ובלב ובכל האיברים, ההתכווצות שמשתלטת על הגוף כשרואים את פניה של הילדה הקטנטנה הזאת וחושבים על מה שעברה בחייה הקצרים והאומללים.

אין עוד מילים לתאר את הפתולוגיה הזוועתית שעברה במשפחה הזאת מדור לדור של חוסר יכולת להתמודד עם גידול ילדים ואין עוד מילים לתאר את תחושת ההחמצה העצומה, את המחשבה שאם היא רק היתה מגיעה למשפחה אומנת או אפילו למוסד לילדים בסיכון, היה לה סיכוי להמשיך לחיות, ואולי אפילו להיות מאושרת.

אין עוד מילים, וגם כאן ב"רשימות" כבר נכתב הכל – אצל חני שטרנברג, ריקי כהן, איריס יער אדלבאום, אסתי סגל, חנה בית הלחמי, אורי פז ומוטי לקסמן.

 

הפושע המוחלט בסיפור הזה הוא הרוצח הפסיכופט, השותפים לאחריות הם בני המשפחה שלא הצליחו לגדל ילדה אחת קטנה, אבל שותפים לאחריות גם כל השכנים והמכרים והחושדים והמרכלים, כל מי שמספר מול מצלמות הטלוויזיה על מכות ובכיות ושלטון טרור בבית, כל עובדי המוסדות שאליהם ניסו להכניס את רוז- מוסדות למפגרים, ישיבות וכפרים ערבים, שלא הרימו טלפון לדווח לרשויות על בקשה מוזרה שהגיעה אליהם לגבי ילדה קטנה.

כולם אחראים, כולנו אחראים.

את רוז הקטנה כנראה שכבר אי אפשר להציל, אבל מסתובבים בינינו עוד ילדים וילדות אחרים, חיים ונושמים, שחיים במשפחות עם פחות סטיות ופחות פתולוגיות ממשפחתה של רוז, אבל סובלים ומתייסרים לא פחות ממנה.

וגם אחרי שתשכך הסערה, וסיפורה של רוז יירד מהכותרות, ואחרי שתיפסק התופעה הנקרופילית המתועבת של שידורים חיים מהחיפוש אחר הגופה, ואחרי שהתעלומה תיפתר או שלא תיפתר, כל הילדים והילדות האלה ימשיכו לסבול ולהתייסר.

                                                                       

והעיניים האלה של רוז צריכות לרדוף את כולנו מעכשיו והלאה. לא בסיוטי הלילה, לא בשיחות סלון, לא באמירות צדקניות ומזדעזעות כמו הפוסט הזה.

העיניים של רוז צריכות לרדוף אותנו בכל פעם שתידלק לנו נורה אדומה. בכל פעם שנראה ילד או ילדה שיהיה לנו נדמה שחיים בגיהינום. בכל פעם שנשמע רכילות על התעללות במשפחה, בכל פעם שנשמע מכות ממעבר לקיר, בכל פעם שנשמע ילד מדבר על מכות, או נראה ילד אלים במיוחד או סגור במיוחד, או ילד שמתנהג בצורה מינית בוטה בגיל צעיר מאוד.

העיניים של רוז צריכות לרדוף אותנו בכל פעם שנחשוב, ונחשוד, ונחשוש, ולא נהיה בטוחים.

יש סיכוי שנטעה. יש סיכוי לא קטן. הלוואי שנטעה. אבל עדיף לדווח אלף דיווחי שווא, על כל אי הנעימות האמיתית שכרוכה בדבר- ולהציל ילד אחד שסובל באמת.

ואני יודעת היטב – מערכת הרווחה בישראל רחוקה מלהיות מושלמת.
אני יודעת שאין תקנים, ואין שעות, ואין משכורות, אני יודעת שהעובדים הסוציאליים קורסים מרוב עומס ואני יודעת שלפעמים נעשה עוול נוראי להורים ולילדים.
אני יודעת שילדים להורים בלי כסף ובלי השכלה מוּצאים לפעמים מהבית בשרירותיות ואכזריות, ושהורים מתעללים שגרים בבתים יפים ומדברים בעברית רהוטה יכולים לזרות חול בעיני המערכת.

אני מודעת לכל זה, ובכל זאת, אני לא יכולה להפסיק לחשוב שאפשר היה להציל את רוז, ולא יכולה להפסיק לתבוע מעצמי ומכם ומכולנו, שבפעם הבאה שיתעורר אצלנו חשד על התעללות בילד, נראה בעיני רוחנו את העיניים של רוז הקטנה, ונרים טלפון.

 

המועצה הלאומית לשלום הילד

אל"י- האגודה להגנת הילד

מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

משרד הרווחה

מספרי חירום מתוך האתר של המשטרה

 

וכדאי גם לזכור את מה שכתבה מזמן דפנה לוי, השכנה מ"רשימות" – למתעללים בילדים אין זנב וקרניים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On 28/08/2008 at 14:24

    לא מבינה מה את רוצה? סליחה, אבל הפוסט שלך מבולבל לגמרי. מה רצית להגיד?

  • טלי  On 28/08/2008 at 14:29

    מה שאני רוצה שלא נסתפק בזעזוע והחלחלה ושאט הנפש שאנחנו מרגישים עכשיו מול הסיפור הזה, ושמה שאנחנו מרגישים עכשיו יגרום לנו לא להסס ולדווח במקרה הבא, במקרים הבאים.

  • חני  On 28/08/2008 at 15:59

    חשוב להיות ערניים ולנקוט צעדים במקרה הצורך: צעדים שיכולים להציל חיים.
    עדיף לטעות ולבקש סליחה מאנשים פגועים וכועסים מאשר לא לדווח על סכנה ממשית.

  • אביבה  On 28/08/2008 at 16:21

    אבל מה זה קשור לעיניים של רוז? את כותבת פוסט שלם לפי תמונה אחת שהיא משקפת בסך הכל שניה אחת בחייה של רוז. מה קשורה התמונה או העיניים שצולמו בשניה אחת לסיפור?. זה קשקוש במקרה הטוב שלא לרצות לכהגיד על זה משהו אחר

  • אביבה  On 28/08/2008 at 16:23

    בשביל לקרוא את כל מה שכתבו חני, ריקי, חנה, איריס ואסתי לא היינו צריכים אותך

  • ריקי כהן  On 28/08/2008 at 18:24

    ולא לך לנהל פה את נושאי הפוסטים ומי יכתוב כמה ומה.
    כן, טלי, גם אותי רודפות עיניה ואשמה מסוימת. פתאום ברמזור אני חושבת על סבלה האינסופי, וכולי כאב נורא.

  • ענת פרי  On 28/08/2008 at 19:22

    ולא מבינה מה אביבה רוצה מטלי.

  • טלי  On 28/08/2008 at 19:58

    כן… כל מה שאני יכולה לעשות זה לקוות שכולנו נזכור את זה בפעם הבאה שנתלבט ולא נהיה בטוחים אם מדובר בהתעללות או לא.

    ותודה רבה לשלושתיכן על התמיכה.

    נדמה לי שהטקסט שלי מדבר בפני עצמו, ואולי זה המקום להזכיר שמי שלא רוצה ממש לא חייב לקרוא.

  • מיכל  On 30/08/2008 at 11:54

    את צודקת כי כבר עכשיו לכולם זה כואב וכולם חושבים עליה כול הזמן

  • אביבה  On 31/08/2008 at 4:14

    למה לא תיכתבי על העיניים של ההורים שכולם מתעללים בהם? מישהו חקר כמה הורים כאלה יש?

  • איילת  On 31/08/2008 at 7:34

    כשאין לך מה לומר, או לחילופין – תפתחי לך בלוג ותשפכי בו את הגיגיך?

    וצדקו אלה שכתבו שסיפור חייה מטריד יותר מסיפור מותה.

  • טלי  On 31/08/2008 at 15:40

    בשני העניינים.

  • y  On 08/09/2008 at 11:03

    בכלתגובה מעצם היותההבעתדע ולא עשי. ומה באשר לעשייה? לפריצה מעבר לתקרת הזכוכית?רק לסכם במלל? לא יתכן שאן דרך לעזור אלא רק דרך הרשוות. יכולה להיות התארנות חברתית. עם קקצת ואולי הרבהרצון ו,מאמץ ואיכפתיות.כן חברה.

  • טלי  On 08/09/2008 at 18:02

    נכון, y, הבעת דיעה אינה מספיקה, לכך בדיוק התכוונתי, לאחריות שיש לכל אחד מאתנו לדווח על מקרים כאלה, על חשדות. אי אפשר לעזור לילד בסיכון שלא דרך רשויות כלשהן (והמושג "רשויות" כולל בהחלט גם גורמים התנדבותיים למיניהם), אזרח פרטי לא יכול ולא צריך לפלוש לפריותה של משפחה, גם אם הוא חושד בהתעללות או הזנחה וגם אם הוא צודק בחשדותיו, וטוב שכך. לשם כך קיימות הרשויות.

    מעבר לדיווח מובן שילדים במצבים כאלה צריכים הרבה תשומת לב ואהבה ואת זה אפשר לתת להם גם מחוץ למשפחה. רוז לא השתייכה לשום מסגרת ובמקרה שלה נראה לי שמלבד ערנות של השכנים והסובבים לא היה הרבה מה לעשות, אבל אכן יש ילדים אחרים שמשוועים לעזרה.
    עבדתי בהרבה מסגרות עם ילדים בסיכון ואין לי ספק שעוד אעשה זאת בעתיד, אני בהחלט מסכימה שמילים צריכות להניע לפעולה והן לא מספיקות כשלעצמן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: