חצי נחמה, משהו חדש מתחיל- הכוח של המוסיקה

אני תמיד מבטיחה לעצמי שאלך ליותר הופעות מוסיקליות.

בכל פעם שאני רואה ברחוב או בעיתון מודעות על הופעות, כל פעם שאני נתקלת בטלויזיה או ברדיו בשידור ישן של הופעה חיה נשכחת של מוסיקה ישראלית, אני מזכירה לעצמי כמה אני בעצם אוהבת מוסיקה ומבטיחה לעצמי שבפעם הבאה אעשה משהו אקטיבי בעניין.

השבוע, לגמרי במקרה, הלכתי לשתי הופעות – שונות בסגנון, בגודל וכמעט בהכל, אבל שתיהן הזכירו לי את הכוח העצום של המוסיקה.
יש משהו לא הוגן בלכרוך את שתיהן בפוסט אחד אבל הבאגים שהיו לאחרונה ברשימות והבאגים המתמשכים באצבעותיי הכואבות הביאו אותי לעשות את זה בכל זאת, בלי שמץ של השוואה – לכל הופעה מגיע המקום שלה.

במוצ"ש הלכתי להופעה של תומר שרון, תומש, בתיאטרון הסטודיו בחיפה.
גם אני, כמו כולם, חשבתי על תומש תמיד בתור בדרן, סטנדאפיסט, שחקן, מצחיקן, ולא בתור זמר.
אבל מסתבר שהוא גם שר, ושר נפלא.
נכנסתי לסטודיו באמצע השיר השני, ומדובר, אמנם, במקום אינטימי בהגדרתו, אבל הפעם, בעקבות פאשלה פרסומית, היו ממש מעט אנשים. בשיאה של ההופעה נכחו באולם 16 אנשים בלבד, כולל החברה של הזמר וצוות הסטודיו…
סיטואציה כזאת היא סיטואציה מביכה לכולם, ואפשר להפוך אותה לפלופ נוראי או להתמודד איתה בהצלחה. תומש בחר באפשרות השנייה. הוא צחק על עצמו ועל המצב, ניצל את ההזדמנות לעשות סבב שמות בקהל ותיבל את הכל בהרבה הומור. כצפוי, הוא פרפורמר גדול, הוא יודע לעמוד על במה, יודע להצחיק, יודע לכבוש את לב הקהל – מצומצם ככל שיהיה. כל זה בהחלט היה קיים, אבל שולי.

כי מסתבר שמלבד כל הסחורה המוּכרת הזאת, תומש הוא גם זמר נשמה עם קול מצוין שפשוט יודע לשיר. הוא שר שירים אישיים מאוד, מרגשים ויפים, ובכל פעם שהנגנים המצוינים התחילו לנגן ותומש הניח בצד את הפרצוף השטותניקי והתחיל לשיר- המוסיקה ניצחה, ובגדול.
פתאום לא היתה שום חשיבות לקהל הקטן, לסיטואציה ולמקום. היו רק קול גדול ועמוק, מילים שנכנסות ללב ומוסיקה שנוגעת.

תומש נתן הופעה קצרה מדי אבל מצוינת עם שילוב של שירים מקוריים בעברית ובאנגלית, תרגום מעניין שלו ל"הללויה" של לאונרד כהן וקאבר לשיר של סטיבי וונדר, אבל העיקר היה המוסיקה שלו.
מסתבר שהבחור יודע גם לכתוב שירים – אני הכי אהבתי את "חצי נחמה", שלצערי עדיין לא נמצא ברשת ואני לא יכולה לקשר אליו או לצטט ממנו, אבל יכולה להעיד שהוא הצליח לספק לי חצי נחמה. לפעמים זה מספיק.

 

כאן אפשר לשמוע קאבר יפה של תומש ל"תוכי יוסי" וכמה שירים מהדיסק הראשון שלו. השירים החדשים עוד לא נמצאים ברשת, כאמור, אבל שווה לחכות להם.

ובלי שום ניסיון להשוואה, אתמול בערב הייתי בהופעה שונה לחלוטין של זמר אחר שנמצא בשלב אחר- דני רובס. השירים מאתמול עוד מתנגנים בתוכי, אחרי שעתיים וחצי של הופעה אינטנסיבית, אנרגטית ומרגשת מאוד.
את האלבום "בגוף ראשון" קניתי על קסטה, לפני הרבה הרבה שנים, ועד היום שמורה לו פינה מיוחדת בליבי, גם בזכות השירים הנהדרים שנמצאים בו וגם בזכות המכלול כולו שיוצר סיפור אישי, חשוף וכן לגמרי.

 דני רובס נמצא פה כבר הרבה שנים, ונדמה לי שהוא הספיק לעבור את כל השלבים האפשריים – הוא היה כוכב ענק שממלא אצטדיונים והיה זמר שוליים שמופיע לבד עם גיטרה במקומות קטנים וזוכה להתעלמות תקשורתית.
עכשיו הוא שוב בתקופה טובה, וזה לגמרי מגיע לו.
במשך השנים הצטברו אצלו כל כך הרבה שירים מדויקים, צובטים וחזקים, שירים שחורכים את הלב וגם שירים משעשעים, שירים שמסתבר שאני יודעת לשיר בטבעיות כמעט עם כל המילים.

דני רובס כותב מתוך הלב החשוף והבטן הרכה, ולמרות שהשירים שלו כל כך ישירים ואישיים, מדהים לגלות כמה הרבה מהם נכתבו בדיוק עליי ובדיוק בשבילי, ולא סתם – אלא בדיוק בשבילי לעכשיו, לשלב המדוייק שבו אני נמצאת, עד לניואנסים הכי קטנים.
אתמול בלילה, במועדון ה"ביט" החיפאי, בין חושך מטשטש לבין תאורה מסנוורת, גיליתי שוב את הכוח המרפא והמזכך של המוסיקה, את העוצמה האדירה של ים אנשים ששרים יחד בדבקות עצומה ובכוונה מלאה, כמו תפילה.

באחד השירים החדשים שרובס שר אתמול, הוא כותב, כנראה, על הפחדים שלו, על החשש להפסיק להיות רלבנטי – "משורר זקן בא לעיר מקלט/ הרחובות ריקים אין שם אף אחד/מסתובב סביב מחפש קהל/ מישהו שיבין מישהו שישאל…".
המילים האלה יפות, אבל הן משקפות את ההיפך המוחלט מהמציאוּת. במציאות דני רובס של 2008 הוא זמר ויוצר ענק ( גם משורר, למה לא?…), שכובש ומכשף את הבמה, שמצליח להיות מדוייק ורלבנטי גם על במה מלאה נגנים, תאורה וחשמל וגם כשהוא נשאר לבד ומסיט את המיקרופון הצידה.
הוא מצחיק נורא, הוא מכמיר לב ומרגש כמעט עד דמעות, והוא הזכיר לי אתמול כמה אני אוהבת מוסיקה, וכמה אני אוהבת את המוסיקה שלו.

 

זה הקליפ לשיר "משהו חדש מתחיל", שאת מילותיו האופטימיות כתבה אילאיל תמיר, זמרת הליווי הנהדרת של רובס. הקליפ רומנטי וקצת הוליוודי, אבל המילים יכולות להתאים לכל כך הרבה סיטואציות של התחלות חדשות ותקוות חדשות, כמו, למשל, אלו שעליהן כתבה מיכל פרנקל, השכנה היקרה מ"רשימות".

 

השיר לא יוצא לי מהראש כל היום, עכשיו תורכם…

 

 

עוד קצת דני רובס, בדרך אל האושר מלפני לא מעט שנים, סתם כי מתחשק לי…

 

ועוד אחד ישן ויפיפה – "אני בא הביתה מהלילה"

 

ולגמרי שכחתי, אבל חברתי ליבי היתה בהופעת הבכורה של הסיבוב הנוכחי של דני רובס והמליצה לי בחום.

ושוב סליחה למנויים על רשימת התפוצה, מסתבר שעדיין אין אפשרות לשלוח לכם עדכונים…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 01/08/2008 at 20:08

    כיף לך על התומש – הכרתי אותו לראשונה בכלל ב'חיים על פי איגי' – בערוץ לוגי הנהדר לילדים ונוער

    וגם אצלי יש פינה לרובס מפעם, מתקופת הקסטות 🙂

    תודה

  • ליבי  On 01/08/2008 at 23:26

    טוב, את ההופעה של דני רובס כבר ראיתי (ואני ממליצה, כפי שכתוב), אבל את ההופעה של תומש עדיין לא. אני אלך לראות, אל דאגה. זה גם מה שאמרתי לו כשפגשתי אותו ממש במקרה ברחוב, והוא הזמין אותי להופעה. יצא לי לעבוד איתו בפרוייקט שניהלתי באיגוד שחקני המסך, והוא גם איש מקסים וצנוע. אין לי ספק שהוא יודע לבדר קהל, ולאו דווקא במובן של "בדרן", אלא של איש במה מנוסה ומוכשר. אני בהחלט אלך לשמוע את השירים שהוא כתב, אני בטוחה שיהיה כיף.

  • טלי  On 02/08/2008 at 12:42

    זהו, מיכל, שמסתבר (אצלי לפחות) שהפינה מפעם לגמרי תקפה ובועטת ורלבנטית גם עכשיו.

    ליבי- וואלה, שכחתי שאת מכירה אותו, עולם פצפון וכן, השירים אכן שווים ביותר, אני מבינה שדיסקו השני אמור לצאת די בקרוב.

  • אסתי  On 02/08/2008 at 20:27

    כי כקומיקאי הוא נפלא. מבריק. אינטליגנטי. מצחיק בטירוף ועמוק דווקא בקלילות החיננית שלו.
    אז עכשיו הקשבתי לקטעים שהבאת ולא בטוחה שאלך לשמוע אותו כזמר, אבל לי זה מוסיף המון לדמותו כפי שהיא מצטיירת לי.

    וגם בשבילי רובס היה פעם קול וביצוע מאוד משמעותיים. לא ממש עכשיו. או שאני השתנתי או שהוא…

    אבל, אין ספק שזה פוסט מעניין ומלמד

    ומקווה שהיד תחלים במהרה. כמו שאמרתי בעבר – סבלנות יקירה. זה יעבור בסוף.

  • טלי  On 02/08/2008 at 22:44

    מסכימה עם מה שכתבת על תומש, אל תשפטי לפי הקטעים האלה! גם אני לא התעלפתי מהם, למרות שהם בהחלט מעידים על כך שהוא יודע לשיר.
    מה שהבאתי זה קטעים מהדיסק הקודם שלו שלא שמעתי. בהופעה הוא שר חומרים חדשים מדיסק שייצא עוד כמה חודשים ושלמיטב ידיעתי שיריו לא זמינים ברשת, וזה כבר סיפור אחר לגמרי, באחריות!

    רובס- תני לו עוד צ'אנס, אם את שואלת אותי. הוא מין זמר כזה שעד שלא רואים אותו שוכחים כמה הוא בעצם משמעותי (לפחות אצלי זה ככה…)

    והיד, היד, היד……….אינשאללה אמן ותודה! (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: