"עיר" – על ספר מדע בדיוני קלאסי

מאת קליפורד סימאק, תרגם מאנגלית דוד חנוך, יצא בהוצאת ינשוף

בעולם בדיוני הנשלט בידי תרבות אינטליגנטית ומפותחת של כלבים, האדם וכדור הארץ הם רק זיכרון רחוק. הכלבים יושבים מסביב למדורה ומספרים זה לזה את מה שהם תופסים כמעשיות עממיות ומיתוסים מכוננים, סיפורים שנראים לקורא האנושי כתמרור אזהרה או כיוון אפוקליפטי אפשרי אליו צועדת האנושות.

הספר נכתב לפני למעלה מחמישים שנה, וחלקו, בעיקר הסיפורים הראשונים, מצייר מציאות המושפעת מארצות הברית של תקופת המלחמה הקרה, בצל פצצת האטום וההתפתחות הטכנולוגית.
חלק מהתחזיות הללו נראות תלושות ומופרכות מפרספקטיבה עכשווית, אבל המסרים העמוקים שעולים מהסיפורים המאוחרים וממכלול הקובץ כולו, והאבחנות החדות על נפש האדם ועל התפתחותו האישית והחברתית ממשיכים להיות רלבנטיים גם ממרחק של זמן, ונראה שהם ימשיכו ויישארו רלבנטיים תמיד.

לפני כל אחת מהמעשיות מופיעה הקדמה אקדמית, כביכול, שנכתבה אי שם בעתיד הרחוק על ידי כלב המשמש כעורך. קריאת הסברי העורך הדמיוני לפני המעשיות השאירה אותי מבולבלת ונבוכה, אבל כשחזרתי וקראתי כל הקדמה בשנית אחרי קריאת המעשייה הרלבנטית, הבנתי את הכוונה והעמקתי קצת יותר בתוך אשליית העתיד.

למרות שבין מעשייה למעשייה מפרידות עשרות ולפעמים אפילו מאות שנים ויותר, כולן מתבססות על בני אותה משפחה ועל תפקיד המפתח שהם ממלאים בהתפתחותו של כדור הארץ.
העולם הופך לנשלט בידי כלבים שבויתו ופיתחו תודעה אנושית ושפה ובידי רובוטים עצמאיים, רוב האנשים בחרו להפוך לישויות חייזריות מאושרות בכוכב אחר ומיעוטם נכנסו לתרדמת מרצון.
ולמרות ההיבט השכלתני והטכנולוגי הבולט, הספר מכוסה גם בדוק של רגש אנושי, שמגיע לשיאו, למרבה האבסורד, דווקא בדמותו של ג'נקינס – הרובוט של משפחת וובסטר שמופיע בכל אחת מהמעשיות ומשקיף על המתרחש.

קראתי בספר לאט, מעשייה אחת בכל פעם, וככל שהתקדמתי בקריאה המעשיות האירו באור חדש את קודמותיהן וחלונות חדשים ופרספקטיבות חדשות נפתחו בתודעה שלי. כמו בסדרת תצלומי זום-אין הדרגתיים, כל סיפור מצטייר בדיעבד כהקדמה לסיפורים שבאו אחריו והצירוף של כולם יחד גרם לי לחשוב על טבעו ואפסותו של המין האנושי, על טבעו של הטבע, על קונפורמיזם, על משפחה, על נאמנות, על המשכיות, על התפתחות טכנולוגית, על הגורל, על עולמות אחרים ובעיקר עלינו – האנשים הקטנים שחיים בתוך כל הסלט הזה.

"עיר" הוא ספר מדע בדיוני קלאסי שיכול לעניין גם קוראים שאינם מחובבי הז'אנר המושבעים. זה ספר חכם ומעורר מחשבה שמציג שאלות פילוסופיות הרות גורל ומורכבות ופורט, בעדינות, גם על נימי הרגש. כדאי לקרוא!

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 23.6.08.

 

המעשייה הראשונה ומגוון הקדמות מאתר "בלי פאניקה"

גם שכני ל"רשימות", גלעד סרי-לוי, אהב את הספר

 

פינת העטיפה בהשראת אסתי: אמנם שכני ל"רשימות", בועז כהן, לא אהב את העטיפה והעדיף את העטיפה הישנה של עם עובד (בגרסא הותיקה שלא קראתי), אבל לטעמי, העיצוב של תמיר להב רדלמסר עם הנמלים שמשתלטות על העטיפה הקדמית והאחורית הוא עיצוב אסתטי, מטריד ומדוייק מאוד בנוגע לרוח הספר. זו לא הבחירה המתבקשת מבחינת הדומיננטיות של הנמלים בעלילה, אבל דוקא בגלל זה היא מעניינת ויפה בעיניי.

 

ואם כבר בענייני ספרות עסקינן, אני רוצה להמליץ על בלוג ספרותי חדש וטוב- ליבריסטאן,  שלא עוסק בספרים עצמם אלא בכל מה שמסביבם. הגעתי לשם בעקבות הזמנה שקבלתי במייל, קראתי קצת, הגבתי קצת ונהניתי.

וגילויצ'יק נאות- יש מין משחק כזה,מבורך ומועיל לכולם, שבו בלוגרים עם נגיעה לספרות ממליצים על ליבריסטאן ומקבלים בתמורה קישור שם. גם אני רוצה…

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 23/06/2008 at 17:11

    עם אמירה ועם קונספט וגם מעוצבת להפליא.

    וכן, גםן אני חושבת שליבריסטאן הוא בלוג נפלא וחשוב ומצויין.

  • יהונתן  On 23/06/2008 at 22:19

    לטעמי ביצוע העטיפה הקודם, של עם עובד: כלב הדוברמן המשוכפל, היה יפה יותר. בכלל היתה סדרת ספרי מד"ב ופנטזיה מרהיבה, הן מבחינת התוכן והן העטיפה. דבר אחד לא אהבתי בה (דבר שגם אני חטאתי בו כאן) וזה אותו תלאי שהודפס לצד שם הספר: "מדע בדיוני"; כאילו אזהרה לקוראי ספרות "רצינית".
    חבל שספר כמו של סימאק לא קיבל את הגדרתו הראויה: בלטריסטיקה

  • טלי  On 24/06/2008 at 10:48

    אסתי- תודה, גם אני חושבת.

    יהונתן- את הגרסא הישנה של עם עובד אני, כאמור לא מכירה, אבל הגרסא החדשה מאוד מצאה חן בעיניי. לבושתי אין לי מושג מה זה בלטריסטיקה, אשמח ללמוד מה זה אבל נדמה לי שאני לא היחידה שלא יודעת.
    בעבר "מדע בדיוני" באמת היה תיוג מקטין עם קונוטציה ל"ספרות זבל", אבל אני חושבת שהמצב הזה השתנה וכן חשוב לדעת לאיזה ז'אנר הספר משתייך- זה משרת גם את אוהבי המד"ב וגם את הנרתעים ממנו.

    ואגב, אמנם שיבצתי את הספר במדור "פנטזיה", אבל אני יודעת שהוא מד"ב ולא פנטזיה.

    ועוד אגב, העטיפה חשובה בעיניי אבל הספר עצמו תמיד חשוב יותר…

  • דן  On 25/06/2008 at 14:07

    שמתי קישור אלייך! אבל ייאמר במאמר מוסגר (על פי אמנות ההסגרה המקובלות באינטרפול), שבדרך כלל אני שם קישור קבוע רק כשהאתר האחר שם קישור קבוע משלו 🙂
    wink wink, nudge nudge

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: