"שלם יותר מלב שבור"- שעור בגזענות במסווה של חינוך לסובלנות

מאת אבי רט והודיה בונן, יצא בסדרת פרוזה עשרה של הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד

קבלתי את הספר הזה לביקורת מבלי שידעתי דבר עליו או על מחבריו, וההתחלה דווקא נראתה מבטיחה: ספר נוער מקורי שמתאר את חייהם של נערים ונערות ישראלים ושמתיימר להיות "סיפור על סטריאוטיפים מתנפצים, שכבות מתקלפות… ושברים שמתאחים".

כיוון שאני תומכת בכל ליבי בשבירת סטריאוטיפים וברב-תרבותיות, התחלתי לקרוא בנפש חפצה, והתחלחלתי מרגע לרגע ומעמוד לעמוד כשגיליתי שבניגוד מוחלט ליומרותיו המוצהרות, הספר משריש, מעצים ומנחיל התייחסות שטחית, סטריאוטיפית וגזענית, כמעט כלפי כל מגזר אפשרי, לתפארת מדינת ישראל. ארבעת הגיבורים מגיעים מקצוות סטריאוטיפיים בחברה היהודית בישראל- זוהר היא "צפונית" מפונקת מהרצליה, ליאוניד הוא עולה מרוסיה שמעריץ את התרבות הרוסית ובז לישראל, אדיסה- הדס היא עולה מאתיופיה שמנסה להתנכר למוצאה ונריה הוא מתנחל מאלקנה שאחיו נהרג בצבא.

הכותבים אמנם ניסו להציג שאלות שנויות במחלוקת בקרב גיבוריהם ובחברה הישראלית, כמו שאלת הגיוס לצה"ל, שאלת ההשתלבות או ההיטמעות של עולים בחברה הישראלית, גזענות נגד עולים מאתיופיה ושאלות של דת ואמונה, אבל בסופו של דבר, לאחר רצף אירועים טלנובלי דחוס, מסתבר שכל הארבעה קשורים זה לזה במערכת קשרים סבוכה ודרמטית וכולם מיישרים קו עם האתוס הבורגני-ציוני-ימני ולקינוח אפילו מדליקים משואות ביום העצמאות (!).
כל הנימוקים כבדי המשקל, התסכולים והויכוחים שמלווים את הדמויות לאורך הספר, נעלמים כבמטה קסם לנוכח אתוס המוות ההרואי, וכך ליאוניד שהתנגד למדינה עושה כושר לקראת הגיוס לאחר שגילה דוד נסתר שנהרג בקרב לטרון, אחיה של הדס הופך מעבריין צעיר וזועם לתלמיד מצטיין שרוצה להיות רופא לאחר שנקלע במקרה לפיגוע, זוהר ה"צפונית" האדישה חוזרת ממסע לפולין ומעבירה פעולה ב"בני עקיבא" וחלומה הורוד של האם האתיופית הוא כמובן בית בורגני עם שלט "כאן גרים בכיף"…

בהתחלה תהיתי על כך שבספר שמתיימר לייצג את גווני החברה הישראלית אין ולו נציג ערבי אחד, אפילו לא כדמות משנית במסגרת מועצת התלמידים הארצית שבה חברים, כמובן, כל הארבעה, אבל הזדעזעתי יותר כשגיליתי לאיזו התייחסות זוכה הנער הפלסטיני היחיד שכן מופיע בספר.
הנער הזה, בן גילם של הגיבורים הראשיים, הוא מחבל מתאבד חסר אפיונים אישיותיים וחסר רקע מלבד שנאה יוקדת ורצח בעיניים, ואיש הדת המוסלמי שמגייס אותו מתואר במונחים דמוניים שלא הופיעו בספרות הילדים הישראלית החילונית מאז ימי "חסמבה" הרחוקים.

"שלם יותר מלב שבור" מספר סיפור בינוני בסגנון כתיבה קריא וקולח. בני נוער עשויים להפיק הנאה מסוימת מקריאתו, אבל לקבל באותה הזדמנות גם שעור מזוקק בגזענות שימושית ובהאדרת המוות.
כל שנותר לי לעשות הוא לקרוא, בפרפראזה על קריאתו של הנסיך הקטן – "ילדים, הישמרו מעצי באובב ומספרים גזעניים במסווה של ספרי נוער תמימים!".

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 30.5.08.

 

אפרת אבן צור כתבה ב"הארץ" דברים דומים לשלי, וב ynet פרסמו המלצה גורפת וראיון עם הכותבים  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס ח.  On 01/06/2008 at 16:08

    לפי מה שאת מספרת. הכל נשמע מאוד סטריאוטיפי, כולל הפתרון:
    "הרוסי" מחליט לעשות כושר ולהתגייס לצבא אחרי שמוצאים לו בכל זאת קשר דם לישראל, דרך איזה דוד שנהרג בלטרון. וככה הוא מצטרף לאתוס.
    אינמהלגיד, ממש אינטגרציה במיטבה.

    • מאיה  On 31/03/2015 at 15:34

      היי אני צריכה את זה לעבודה .
      מהם הערכים או המסרים הנלמדים בספר??
      בבקשה .

  • עידן  On 01/06/2008 at 16:11

    כבר עדיף ספרים גזעניים במוצהר.

    תודה על הביקורת, ובמיוחד על כך שהיא שודרה ברדיו ולא רק לאוזני משוכנעים.

  • אסתי  On 01/06/2008 at 18:33

    ברגע שאני מקבלת מייל או טלפון מיחצ"ן שמספר על ספר לילדים שעוסק במלחמה בגזענות, בדרך להתמודדות עם מוות, להתמודדות עם גירושין, עם הומוסקסואליות וכו'
    מייד אני אומרת לא תודה.
    פמפלטים פוליטיים שיעשו להפגנות. ספרות מטעם זה תמיד שטוח, תמיד מוסרני ותמיד לא ספרות

  • אדן  On 01/06/2008 at 22:23

    ושלחו לך ספר ציוני?
    הרי אם בביקורת טובה הם חפצים, צריך לשכתב את הסוף כך שהילדים מצטרפים לעמותת זוכרות, וביום העצמאות כולם היו אבלים בגלל הנכבא ומבטיחים לעצמם שלעולם לא יתגייסו לצבא הכיבוש
    כך כותבים ספר למופת!

  • אביטל  On 02/06/2008 at 1:29

    מסכימה מאד עם הנחרצות של אסתי לגבי ספרות מטעם. היא ספרות שטוחה, ובעצם לא כ"כ ספרות.
    הגיוני שהספר שכתבת עליו לוקה בטמטום שבה לוקה כמעט כל ספר קונספט – הוא ממילא ישכנע רק את המשוכנעים, ויעורר תגובות "אנטי" אצל אלו שלא.

    אבל במסגרת פינת "בואי נהיה כנים עד הסוף" – חבל שלא כתבת את כל המאמר הנ"ל גם על ספר "מטעם" אחר. כל המשפטים על "שיעור בגזענות במסווה של חינוך לסובלנות" מתאימים ב-מ-ד-ו-י-ק לספר "סמיר ויונתן על כוכב מאדים". כ"כ מתאימים, שלא יכולתי לנסח את זה טוב יותר – איך במסווה לסובלנות נערמים הסטריאוטיפים.
    כנראה שכזה "מדבר אליך" זה פתאום נראה נכון, ואפילו מומלץ לקריאה לילדים – כדי שיתחנכו לסובלנות….

    (שלא לדבר על זה שמבחינה ספרותית…האאם…בינוני זה ציון גבוה בשבילו)

  • אביטל  On 02/06/2008 at 1:32

    בגלל השעה המאוחרת, סליחה:
    *שבו, כמובן
    *שכשזה

  • טלי  On 02/06/2008 at 12:11

    איריס- אכן אין אף דמות שמתוייגת כמזרחית, למרות שמסתבר בשלב מסוים שנריה, הנער המתנחל הוא חצי מרוקאי. איך זה מסתבר? כשאחיו מספר בדיחה על מרוקאים והאחות מודיעה ש"אנחנו חצי מרוקאים". אחות נוספת קובעת ש"מהצד של אמא זה לא נחשב…אנחנו אשכנזים כי אבא אשכנזי" וכך הכותבים הרויחו גם שילוב של בדיחה נגד מרוקאים וגם "הכשירו" אותה, כי הרי אלה שמספרים אותה הם חצי מרוקאים…
    ואכן, כל הפתרונות מאוד סטריאוטיפיים.

    עידן- תודה!

    אסתי- מצד אחד, אני מבינה את הסלידה הטבעית שלך מ"ספרים מטעם", ובהרבה מקרים אני שותפה לסלידה הזאת מ"ספרי בעיה".
    מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שספרות ילדים היא גם כלי חינוכי וגם אמצעי סוציאליזציה, כמו שאומרים, ולפעמים יש מקום ל"ספרי בעיה" ספציפיים, כמו, למשל, "סיר הסירים" של אלונה פרנקל.במקרה כזה חשוב, לטעמי, שהספר יהיה גם איכותי וחינני (ו"סיר הסירים" הוא כזה בעיניי…), לצד הטיפול הדידקטי בבעיה.

    מבחינה ערכית, העניין יותר מורכב. מובן שהקריטריון הספרותי חשוב ביותר, אבל לספר יש גם ערכים, רעיונות ותפיסת עולם, וחשוב להתייחס גם אליהם. במקרה הזה, שבו הערכים המועברים בספר הם גם גזעניים ומסוכנים בעיניי וגם ממש הפוכים למטרתו המוצהרת- אני חושבת שחשוב להצביע על כך.

    אדן- תן לי טיפה יותר קרדיט, נו באמת.
    נכון, אני שמאלנית, אני מתנגדת לכיבוש, מתנגדת להאדרת המוות ולקידוש הצבא, אני לא מסתירה את זה וזה כתוב כאן בבלוג בצורה ברורה וגלויה בכמה וכמה מקומות. חוץ מזה, אני מבקרת ספרים, וככזו, כמו שכתבתי לאסתי, חשובה לי קודם כל האיכות הספרותית. אם הייתי מקבלת ספר כמו שתיארת שהיה, מבחינה ספרותית, חרא של ספר- הייתי כותבת את זה. עד עכשיו לא קבלתי לביקורת שום ספר כזה. יש לך אחד לשלוח לי?

    אביטל- אני רואה שהשאלה של מסרים בספרות ילדים ונוער וספרים "מטעם" היא שאלה גדולה ורצינית וייתכן שהיא גם שווה פוסט נפרד- אני צריכה להתבשל עם זה קצת…
    מה שכל כך הקפיץ אותי בספר הזה הוא הפער בין היומרה שלו לכך שהוא מעביר את המסר ההפוך.אני חוששת מכך שבני נוער או אפילו אנשי חינוך שאינם בעלי מודעות פוליטית מובהקת לצד זה או אחר (הרוב הגדול…)לא ישימו לב למסרים הגזעניים שעוברים בו, ולכן חשוב בעיניי לכתוב על כך ולהציב זרקור על הנקודה הזאת.
    במסגרת פינת "בואי נהיה כנים עד הסוף"-את "סמיר ויונתן על כוכב מאדים" יש לי בבית ולבושתי לא קראתי עדיין. כיוון שהוא ספר ישן לא אכתוב עליו ביקורת, אבל אני מתחייבת לקרוא אותו בקרוב, סוף סוף, ולכתוב את דעתי.

    ואני מאושרת שהגבת פה סוףסוף… (-:

  • עדי בן זקן  On 04/06/2008 at 8:03

    אני קוראת את הבלוג שלך בעיון כבר זמן מה [מה פורסם אליו קישור מבורך בפורום "ספרים וספרות" בו אני משתתפת". ואני חייבת לציין שאני נהנת מכל רגע. ההמלצות שלך שופעות חוכמה ומכילות מעבר לסתם עוד המלצה לספר קריאה. רואים שאת אשת חינוך בנפש. ושאכפת לך מכל הלב, וזה נדיר לראות את זה. ובעיקר זה כל כך יפה לראות את זה.

    תמשיכי ללוות אותנו בדרכך היפה והמרשימה-
    שלך-
    עדי בן זקן.
    [צעירונת בת 23 שמתרשמת ממך מאד]

  • טלי  On 04/06/2008 at 17:59

    ריגשת אותי מאוד מאוד, אני לא כל כך יודעת איך להגיב מלבד להסמיק…

    את מוזמנת להמשיך לקרוא וגם להשמיע את דעתך תמיד.

    אגב, בארכיון מסתתרות המון ביקורות ספרים ישנות יותר שאני לא יודעת אם גילית, אולי יעניינו אותך גם.

  • משהי  On 07/03/2010 at 16:50

    הספר פשוט מדהים.
    אין לכם מושג על מה אתם מדברים.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23/01/2013 at 0:02

      נכון!!

  • טלי  On 07/03/2010 at 16:58

    כמובן שזכותך לחשוב אחרת ממני, לי היה עצוב, ובעיקר מפחיד, לקרוא את הספר…

  • נעמה  On 15/12/2010 at 19:25

    ספר מדהים !
    אני חושבת שזו זכותם המלאה של הסופרים לבחור בארבעה נערים יהודים ולא לשלב נער ערבי …
    וזה "ממש" מזעזע שאת המחבל הפלסטני לא הציגו כבן אדם והראו גם לו יש משפחה וחיים …..שטויות!
    ואם ממש תתאמצו אז…כן תמצאו שם סטריאוטיפים אבל זה רק מפני שהסופרים לא מפחדים לשקף את הצורה בה הדברים באמת נראים .
    זה נכון יש אנשים שמעדיפים את הצד האשכנזי שלהם על פני הצד המזרחי הסופרים לא מצדיקים את זה…חס וחלילה אלא רק מציגים את העניין .
    הסופרים הציגו דמויות מתבקשות ואל תפחדו יש כאלה !
    רוסי שמנותק מישראל ואוהב את התרבות הרוסית הרבה יותר .
    אתיופית שמתביישת בעדתה ורוצה להשתלב בחברה הישראלית .
    ילדה עשירה שמתרכזת בעצמה .
    ומתנחל שמתרכז בכולם חוץ מעצמו .
    הדמויות האלה קיימות …..ואני אפילו מכירה כמה כאלו …הספר לא בא להראות שלא כולם כאלה …להפך שיש אנשים כאלה והם יכולים להשתנות אם אנחנו נראה סובלנות .

  • טלי  On 16/12/2010 at 22:30

    נעמה,
    משום מה שלחת את תגובתך פעמיים בנוסח כמעט זהה, ולכן מחקתי אחת מהן, את הקצרה יותר שלא כללה שום דבר שלא מוםיע בתגובה השניה.

    "שטויות" זה לא נימוק. הספר הזה מסוכן בעיניי, ואני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, אבל מובן שאת לא מוכרחה להסכים איתי.

    סובלנות אמיתית היא לא תפיסה לפיה "יש אנשים כאלה והם יכולים להשתנות". סובלנות אמיתית היא "יש אנשים כאלה, יש אנשים שחושבים ככה (ומבחינה זו לא משנה מי הם ה"כאלה" או מה ה"ככה"…), וזו זכותם".

    סובלנות אמיתית היא לקבל אנשים שונים מאתנו גם בלי לצפות שהם ישתנו…(-:

  • נעמה  On 18/12/2010 at 20:38

    התגובה ששפירסמתי פונה לתגובות הקודמות לי ופחות לביקורת עצמה .
    למרות שאני לא מסכימה עם הביקורת שלך אני חושבת שצורת כתיבתך היא ייחודית ומקסימה ואשמח לקרוא עוד ביקורות מפרי עטך .

  • טלי  On 20/12/2010 at 10:49

    תודה רבה נעמה – שימחת אותי! (-:

    ולא רק בגלל המחמאה, אלא בעיקר בשל הדיאלוג.

    יש כאן בבלוג שלל ביקורות פרי עטי, אם את מתעניינת בעיקר בביקורות על ספרי נוער יש בשפע כאן https://talimyturn.wordpress.com/category/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8/

    ויש פה גם שלל ביקורות על ספרים למבוגרים וספרי ילדים, את מוזמנת!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22/01/2013 at 23:58

    הגברת טלי עם כל הכבוד אני בת 14 קראתי את הספר בהיותי בת 12 והספר ממש לא גיזעני את אולי לוקחת אותו למקום אחר אבל הסופרת יודעת לרגש הנוער ולגעת בנקודות של החברה שלנו אפילו במהלך תנועת הנוער שלו אנו הולכים להעלות הצגה לסניף על הספר.
    אני קראתי את ספר זה בלי יכולת להיתנתק ממנו לשניה הוא מעיניין וסוחף!!

  • מאיה  On 31/03/2015 at 15:37

    היי אני צריכה את זה לעבודה .
    מהם הערכים או המסרים הנלמדים בספר??
    בבקשה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: