שבוע הספר- זכרונות והמלצות

שבוע הספר התחיל, ועם כל ההסתייגויות ממסחור הספרים, מהיותו של הארוע הזה ארוע צרכני בעיקרו ומכך שלפעמים עיתונים, משחקים, דיסקים ומה לא נוגסים במנדט של שבוע הספר, בכל זאת אני מרגישה משהו חגיגי באויר. אני זוכרת את הביקורים שלי כילדה קטנה בדוכני שבוע הספר בגן הזכרון בהדר (כן, יש גם חיים מחוץ לתל אביב, ובמקרה שלי מדובר על חיפה…), זוכרת את השפע העצום של ספרים, את החופש לדפדף ולקרוא ולבחור ואת השקיות העמוסות והכבדות שחזרו איתי הביתה.

אהבת קריאה לא מתחילה בארוע חד פעמי ובטח שלא מסתכמת בו, אבל יש משהו נעים דוקא בהמוניות של שבוע הספר, ב"יציאה מהארון" שמביאה המוני אנשים לצאת מהבית ולהצהיר – "כן, גם אני אוהב/ת לקרוא", בפעם היחידה בשנה שבה הגוף האמורפי הזה של המוני ב. ישראל כפי שיהונתן גפן מכנה אותם, מתכנס בכיכרות לא סביב כדורגל, מנגל או פוליטיקה, אלא סביב ספרים.

 

שבוע הספר בחיפה עבר בשנים האחרונות גלגולים ונדודים רבים, ובחלק מהשנים קרטע והיה ארוע קצת עצוב וקצת בודד, אבל בכל שנה, כשהתחלתי לראות איך מסדרים את הדוכנים הלבנים האלה, במבוך אינסופי של שמות הוצאות ספרים, התחלתי לחייך.

 

לפני שבע שנים יצא לי לפגוש את שבוע הספר גם מצידו השני של הדוכן, כשמכרתי ספרים.

זה התחיל מכמה ספרי ילדים שאמא שלי ואני תרגמנו ביחד מאנגלית לעברית ("המדריך לזיהוי מפלצות הבית" ו"היה הים" מאת סטניסלב מריאנוביץ, "אין בעיה" מאת דוד מורישון וגם "אדון קוקו" שלבושתי אני לא מצליחה להזכר מי כתב). תרגמנו אותם עבור הוצאת "נור"- הוצאה קטנה של מרוואן חורי, בעל בית דפוס מחיפה שרכש את הזכויות על מגוון ספרי ילדים מקסימים מחו"ל ורצה להפיצם בתרגום לעברית ולערבית.

תרגמנו עבורו בערך עשרה ספרים, אבל בסופו של דבר מתוכם יצאו לאור רק המעטים האלה, כשאדון קוקו האומלל אפילו לא זכה לכריכה קשה של ממש.

מרוואן החליט למכור את הספרים בשבוע הספר, ואני גייסתי כמה חברות, העמדנו דוכנים בחיפה ובת"א, הדפסנו פלאיירים והתחלנו לתרגל את המשפט "שלום, שמעת על המדריך לזיהוי מפלצות הבית?" בליווי חיוך נלהב.

השנתיים האלה שבהן מכרתי בשבוע הספר היו הפעם הראשונה (וכנראה גם האחרונה…) שבה ממש עבדתי במכירות. חייכתי בנימוס, פטפטתי עם כמות עצומה של אנשים זרים, קבלתי כסף, נתתי (וחישבתי!) עודף וקבלות, ספרתי מלאי, סידרתי את הדוכן ואפילו גיהצתי ידנית את המכשיר הזה של כרטיסי אשראי שאז, בתקופת האבן, עוד השתמשו בו.

שמעתי בפעם השבע מאות אלף את כל החכמים הגדולים שהיו משוכנעים שהשוואת הילדים/הבעל/האישה/החמות שלהם למפלצות הבית זו הברקת המאה, הייתי גאה נורא לארח חברים ומקורבים מאחורי הדוכן "שלי", פיתחתי אחוות לוחמים וידידות אמיצה וזמנית עם המוכרים בדוכנים הסמוכים והרגשתי חשובה מאוד כשהגעתי כל יום עם מפתח לפני הקהל הרחב והשתרכתי מאחור כל לילה אחרי שכולם הלכו, עם רגליים כואבות, עם שותפותיי הנאמנות ועם שקית כסף שהעברתי להוצאה.

 

האמת? היה כיף.

 

ומאז, כשאני מגיעה לדוכני שבוע הספר, אני מרגישה שזה גם קצת שלי…

 

כשפתחתי את הבלוג הזה, העליתי לארכיון את כל ביקורות הספרים ששידרתי ברדיו בשלוש השנים האחרונות. כיוון שהיה מדובר במאסה די רצינית של הרבה ביקורות בבת אחת, העליתי אותן "בלי לאנדקס", כלומר בלי להגיע לדף הראשי של הבלוג ולדף הראשי של "רשימות".

מאז הן מסתתרות שם, בארכיון הוירטואלי שלי, צוברות צפיות בשקט בשקט, ולעיתים רחוקות גם זוכות לתגובות שמשמחות אותי.

שבוע הספר זו הזדמנות טובה לגאול כמה מהן מחשכת הארכיון, ולהביא רשימה אישית לגמרי של המלצות.

בעיצוב הרשימה מנחים אותי שני קריטריונים עיקריים – ספרים שבאמת באמת אהבתי, ושלתחושתי נדחקו קצת מהתודעה ומרשימות רבי המכר, ומגיע להם צ'אנס נוסף:

ספרות יפה:

פפסי ומריה, בובי ונטורה מת כמו שחיצלליות, עשבי פרא, מעוף העורב, יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה (על ספר הביכורים של סיון בסקין כן דברו, בעיקר באינטרנט, אבל ספרי שירה ממילא לא מקבלים אף פעם מספיק תשומת לב…),הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו (לא, זה ממש לא ספר ארכיטקטורה…),דמי מפתח, סיפור כתוב במניפה.

 

ספרות פנטזיה:

ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סבריאל (מתאים גם לנוער), אם החיטה- חורים במסך וירטואלי.

 

ספרי ילדים:

המטאטא של האלמנה, האי של יאשקה, ניקולא הקטן.

 

ספרי נוער:

ילדת כוכבים, אהבה בשכונת הפרחים, עד קצה המושב , סאלי לוקהארט- מסתרי אבן האודם (ספר מתח שמתאים גם למבוגרים שלא רגילים לקרוא ספרי נוער), מלך הגנבים.

 

ולכל אלה מצטרפת גם המלצה על ספר שקשה לקטלג בז'אנר כלשהו, אלבום הצילומים והטקסטים פעם, כשהייתי קטן וכמובן, במסגרת התמיכה במפעלות המשפחה, גם המלצה חמה על לילות ערב- התרגום החדש למבחר מסיפורי אלף לילה ולילה.

 

וגם כל כך הרבה ספרים נוספים שנמצאים כאן בארכיון ובבית על המדפים ובראש ובכלל. תיהנו!

 

ואם זה לא מספיק, אפשר גם לקרוא את ההמלצות של שכנתי היקרה ל"רשימות" גילי בר הלל ואת מה שכתבו שכנותיי היקרות האחרות- אסתי סגל בהרהורים על המבצעים ושיחה עם מו"לים ודפנה לוי בשיחה עם מו"ליות של הוצאות קטנות. ועכשיו גיליתי שגם יעל שכנאי (שבעבר עשיתי לה קצת עבודות עריכה ולקטורה בהנאה גדולה) הצטרפה לשכונת "רשימות" וכתבה קצת על נסיונה כמו"לית.

וגם גלעד סרי לוי מוסיף המלצות והרהורים על המפגש והקונפליקט בין צרכנות לבין תרבות.

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל שכנאי  On 29/05/2008 at 22:14

    שמחה להצטרף לשכונת "רשימות".

    יופי של אתר יש לך פה.

    ושוב, תודה על הלינק אליי.

  • טלי  On 29/05/2008 at 23:08

    ותודה רבה! (-:

    ואני רואה שהצטרף לשמך סופסוף האתר בסוגריים- אז עכשיו את לגמרי אחת מהחבר'ה…

  • מיכל  On 30/05/2008 at 7:30

    וצריכה ללכת שוב, כי אתמול זה היה בכיוון ספרי ילדים (לילדה אחת שקוראת המווווון ולאחים שלה), ובאמת יש אווירה אחרת לעומת פעם, כשהייתי ילדה (ואחי מכר בשבוע הספר ברמת השרון, והייתי מאוד גאה).
    ואכן חשבתי לעצמי בדרך הביתה – אולי גם פעם זה היה ממוסחר, אבל אלו דברים שילדים לא רואים ולא מרגישים, ועכשיו אני נחשבת לאדם מבוגר (ובוגר 🙂 )
    דבר אחד שאני זוכרת בוודאות הוא שגם אז היו שם משחקים למכירה.

  • טלי  On 30/05/2008 at 12:07

    מיכל יקירתי- כנראה שהתשובה היא גם וגם… כלומר, במידה מסוימת אכן לא יכולנו לראות את -המסחור מגובה מטר פלוס מינוס, אבל עדיין היום זה הרבה יותר ממוסחר, כמו העולם באופן כללי…

    ותודה על הקישור והפוסט, גלעד.

Trackbacks

  • By קראתי ספר on 30/05/2008 at 7:41

     
     

    שפה מחשבה מציאות, בנג'מין לי וורף, עורך: יאיר אור, הוצאת אוב-ז.ע.פ., תשס"ד 2004 , 302 עמ', מחיר קטלוגי: 79 ₪
    שבוע הספר העברי חוזר. בחוצות הערים דוכנים ועליהם רבבות רבבות של ספרים. כ

  • […] פוסט שבוע הספר מלפני שנתיים […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: