"חיי פאי"- מהדורה חגיגית מאויירת

מאת יאן מירטל, תרגם מאנגלית עופר שור, אייר  טומיסלאב טוריאנק, יצא בהוצאת כינרת

 
למרות שהספר הזה כיכב ברשימת רבי המכר ובשיחות הסלון של השנים האחרונות, הצלחתי איכשהו לפספס אותו כשהיה בשיא תהילתו וקראתי אותו רק עכשיו, עם צאת המהדורה המאוירת.

הספר, שמתיימר להביא את קוראיו לאמונה באלוהים אבל רחוק מאוד מלהיות ספר הטפה שיגרתי, עוסק בנער הודי שנקרא על שם ברכת שחיה צרפתית, מכנה את עצמו בשם של מושג מתמטי ומאמין בכל ליבו בישו, מוחמד ובודהא, בו זמנית.
אביו של פאי הוא מנהל גן חיות בהודו שעולה על ספינה יפנית בחיפוש אחר עתיד טוב יותר בקנדה לבני משפחתו ולחלק מבעלי החיים שבגן. כשהספינה טובעת בפתאומיות, פאי מוצא את עצמו בלב האוקיינוס כשהוא חולק סירת הצלה עם נקבת אורנג אוטנג, זברה, צבוע וטיגריס בנגלי העונה לשם ריצ'ארד פארקר. כולם פרט לנער ולטיגריס נטרפים מהר מאוד והשניים הנותרים נשארים ביחד בלב ים למשך למעלה ממאתיים ימים ובונים מערכת יחסים מורכבת המבוססת על מאזן אימה, סימוני טריטוריה ותלות הדדית.

גם בחלקים ההזויים והמשונים ביותר בהרפתקאותיהם, וכאלה יש בשפע, התנהגותו של הטיגריס נשארת התנהגות של חיית בר פראית אמיתית, מה שמוסיף מימד של אמינות לעלילה שנדמית כמופרכת.

המהדורה הנוכחית יצאה לאור בעקבות תחרות בינלאומית למציאת מאייר. איוריו של טומיסלאב טוריאנק הקרואטי צוירו בצבעי שמן עזים, בוהקים וחמים והם מצליחים להקים לתחייה בריאליזם מלא את תיאורי המציאות המוזרה והמופרכת שמביא המספר. הקפדתו של המאייר על ציורים מנקודת המבט של המספר מגבירה את האמינות לאורך כל הספר ומקבלת פרשנות אחרת עם המפנה העלילתי המפתיע ומעורר המחשבה שמגיע לקראת הסוף.
למרות שהספר כולל תכנים קשים לעיכול והרהורים קיומיים בשפע, הקריאה בספר בעל איורים צבעוניים נדמתה לי כמו קריאה בספר ילדים וגרמה לי להצטער על כך שרובם המוחלט של ספרי הקריאה למבוגרים אינם מלווים באיורים.

"חיי פאי" רחוק מלהיות ספר שישנה את חיי והוא לא גרם לי להארה רוחנית, אבל בהחלט קראתי בו בעניין ובחרדה לגורלו של הגיבור ומשקלו הסגולי גדול ממשקלם הסגולי של מרבית הספרים המתיימרים לשנות את חיי קוראיהם. האיורים המרהיבים מצליחים להעניק לקריאה ערך מוסף ואם עד עכשיו הצלחתם כמוני להימנע מקריאתו ואתם מחפשים חומר קריאה מעניין ומפתיע, ולא נרתעים מתיאורים פלסטיים של בעלי חיים מדממים, עדיף שתיחשפו לספר בגרסתו המאוירת.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 25.5.08.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 25/05/2008 at 17:52

    תודה – אבדוק, בעיקר בגלל האיורים.
    את הספר עצמו לא צלחתי. ההתחלה היתה לא רעה, אם כי קלישאתית משהו (מבחינת ההתנסחויות), ואחרי 60 עמודים בערך הוא ממש יגע אותי.

    באופן אישי אני גם לא מבינה איך ספר יכול לעורר אמונה באדם. אלו עניינים כל כך עמוקים וכעבור כך וכך שנים על פני האדמה אדם מגבש לעצמו זהות דתית עמוקה במידה זו או אחרת, והיא לרוב מנומקת בתפיסה מאוד ארוכת טווח.

    בעיני זה לא משהו שחוויה חד פעמית יכולה לשנות. ושלא אתנסה.

  • טלי  On 25/05/2008 at 18:00

    גם אני לא חושבת שאמונה זה עניין של הוקוס פוקוס או שקריאת ספר יכולה ממש לשנות את חייו של אדם.

    מצד שני, אם להיות סנובית לרגע, קריאת ספר לא יכולה לשנות את חייו של אדם קורא, אדם שהרבה ספרים עוברים תחת ידיו ובאמצעותם הרבה עולמות, תפיסות וחוויות. ספרים שמתיימרים לשנות את החיים של קוראיהם מיועדים, לרוב, יותר לאנשים שקוראים מעט (הזהרתי בנוגע לסנוביות!), וככה המשקל הסגולי היחסי שלהם גדול יותר מבחינת הקורא. ולמרות זאת, הופתעתי לגלות ש"חיי פאי" נמצא בכל זאת כמה קומות מעל רוב הספרים שמתיימרים לעשות שינוי דרמטי ואמוני בחיי קוראיהם…

    אם לא צלחת את הספר- עזבי, לא תפסידי הרבה, אבל באמת שווה להסתכל באיורים.

  • Rogatka  On 25/05/2008 at 19:20

    (אבל ה"פאי" עשה אותי רעב).
    מומלץ למי שביקר בהודו וגם למי שלא.

  • טלי  On 26/05/2008 at 10:42

    (-:

  • פמה תופדהן  On 24/10/2008 at 1:23

    פיסין פאטל, הגיבור, לא האמין בבודהא אלא היה הינדואיסט.
    הבודהיסטים אינם מאמינים באלים כלשהם.

  • טלי  On 25/10/2008 at 14:25

    אני לא מבינה כלום בבודהיזם…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: