אלף לילה ולילה בתרגום חדש- הופעת אורח(ת) וטעימות ראשונות

אני גאה ונרגשת לארח כאן, בהופעת בכורה טרנס-גלקטית, קטעים מהתרגום החדש של מבחר מסיפורי  אלף לילה ולילה שיוצא לאור ממש עכשיו בהוצאת בבל תחת השם "לילות ערב".

 

 

מתרגמת הספר, ד"ר חני עמית-כוכבי, היא מתרגמת ותיקה ומוערכת שעוסקת בתרגום ספרותי ואקדמי מערבית, אנגלית איטלקית ושפות נוספות לעברית ולאנגלית ומתרגמת סימולטנית ערבית-עברית-אנגלית.

היא חוקרת תרגום ומכשירה מתרגמים ומרצה כיום במחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן. 

חוץ מכל אלה, ומעיסוקיה הרבים הנוספים, היא אמא שלי…

 

 

הספר הנוכחי, כרך א' מתוך שני כרכים מתוכננים, תורגם מערבית של ימי הביניים במשך תקופה ארוכה של אלף יום ויום (וזה, כאמור, רק הכרך הראשון…) והיווה אתגר רציני ומורכב במיוחד.

לאור הקשרים המשפחתיים ולאור העובדה שהיה לי הכבוד הגדול להיות "עורכת הצללים" של הספר, מובן שבמקרה הזה, אין לי שום כוונה או יכולת לכתוב עליו ביקורת.

 אבל כמי שקראה אותו לעומק  בשלב ההגהות (עם רון בלב ועט ביד…), בהחלט נשביתי בקסמו. כספר שראשיתו, כנראה, במאות ה-12 וה-13, הוא רחוק מאוד מהפוליטיקלי קורקט העכשווי ומלא וגדוש בהתייחסויות סקסיסטיות ושוביניסטיות, בסחר בבני אדם שאינם נתפסים ככאלה, באכזריות ובקטעים רבים שהיו לי קשים לעיכול.

לצידם, התענגתי על תיאורים יפיפיים ואגדתיים של נופים, גנים, שווקים, ארמונות, מאכלים, אהבות, טרגדיות וסיפורים אנושיים.

הופתעתי לגלות שסינבאד הוא בעצם אודיסיאוס וש"אלף לילה ולילה" אמנם כולל חלקים מקסם המזרח הקולוניאליסטי שהוליווד מכרה לנו בהצלחה רבה, אבל הוא כולל הרבה יותר מזה.

לטעמי, כדאי לקרוא את הספר לאט לאט, בביסים קטנים, כמו שטועמים מבונבוניירה איכותית (או מגש של בקלאוות, מרציפן, אגוזים ותמרים …) ולפגוש חלקים מ"אלף לילה ולילה" האמיתי, ולא רק את העיבודים והקיצורים המוכרים.

 

אני שמחה להביא כאן את דבר המתרגמת וקטע מהספר (עמ' 114-119), בתקוה שיעשה לכם חשק לעוד…

דבר המתרגמת   "אלף לילה ולילה" הוא חיבור קלאסי הנמנה עם נכסי צאן ברזל של התרבות והספרות הערבית בפרט ושל התרבות והספרות העולמית בכלל. קובץ הסיפורים המגוון הזה, שזכה לגרסאות אין ספור, נוכח כל הזמן בחיי התרבות שלנו – הרפתקאותיהם מסמרות השיער של עלי באבא, עלא אלדין וסינדִבּאד המפליג בימים מרתקות ילדים הקוראים את עיבודן לספרי ילדים וצופים בעיבודן לסרטים מצוירים ומבוגרים הזוכרים את חוויית הקריאה בילדותם. השד היוצא מן הבקבוק משמש כמטבע לשון, והאפשרות להחזירו לשם בעורמה מעוררת מתח גם במי שמכיר את הסיפור היטב – ואולי לא יצליח הדייג לשכנעו ויאבד? דמותה האמיצה של שהרזאד, שהסיפורים מסופרים מפיה ושחייה וחיי כל נשות פרס תלויים בצחות לשונה, מהווה השראה למוסיקאים, לסופרים ולמשוררים וממשיכה לזכות לפרשנויות שונות ומגוונות.   סיפורי "אלף לילה ולילה" מציירים תמונת עולם עשירה ומושכת שבה אוכלים ושותים, נוסעים ומגיעים, לובשים מחלצות וסמרטוטים ומתעלסים בלי בושה עם אשת החיק ועם אשת החשק. הם עונים על הצורך, שהחיים המודרניים לא מחקו אותו כליל, להיסחף אחר סיפור המעוגן במציאות חומרית, חברתית ופסיכולוגית השונה מאורחות חיינו כאן ועכשיו, להיות תוך כדי קריאה במקום אחר, אך גם לזהות בנפשנו את הפחד מפני הכישוף והמוות, את הקושי שבעמידה בפגעי החיים ואת ההיקסמות שבאהבה ובהרפתקה. ג'ינים ומלכים, סבלים ודייגים, זמרות ורקדניות, וזירים ועבדים – כל אלה הם גיבורי התיאטרון המורכב שבו משחקים גיבורי "אלף לילה ולילה" לפנינו.   כמו לסיפורי עם אחרים, גם לסיפורי "אלף לילה ולילה" אין נוסח אחד מוסכם. מקורם אינו ידוע, והקריאה בהם מגלה שעל אף שהגיעו לידינו בגרסאות ערביות רבות ושונות, הם באים ממקורות רבים ושונים. הם מספרים על ערים, ארצות ויבשות שונות – בגדד, קהיר ובצרה, פרס והודו, אסיה ואפריקה. קריאתם אף מגלה השפעות תרבותיות בלתי צפויות כמו, למשל, דמותו של הענק אוכל האדם הטורף את חבריו של סינדבאד איש הים באחד ממסעותיו, הדומה בכל לפוליפמוס המוכר לנו היטב מן "האודיסיאה", פסגת היצירה היוונית הקדומה. בכל אלה שולבו מושגים וערכים אסלאמיים, ושמו של אללה שב ומופיע בהם ככוח העליון השולט בכול, שבו מאמינים במידה שווה הגיבורים בני כל העולמות – בני אדם, שדים ובעלי חיים, את שמו הם משבחים ואליו הם פונים לעזרה.   במאה הקודמת שלט בכיפה תרגומו המופתי ליצירה של פרופ' יוסף יואל ריבלין, מומחה לערבית קלאסית ומתרגם הקוראן לעברית, ששילב ידע מעמיק בערבית עם סגנון עברי עשיר בן זמנו. רבים זוכרים באהבה את שלושים הכרכים הקטנים ואדומי הכריכה של תרגום זה, שזכה למהדורות אחדות וניתן היום להשיגו רק בחנויות של ספרים משומשים. הם כוללים מספר רב של סיפורים בניקוד מלא יחד עם השירים שבהם עושים רבים מן הגיבורים והגיבורות שימוש כדי להביע את דעתם על המתרחש, ללמד את שומעיהם לקח או להביע את רגשותיהם. עם זאת, חלפו עשרות שנים מאז הושלם תרגום זה ומאז השתנו העברית, הקהל, ונורמות התרגום והגיע הזמן להכין קנקן חדש בעברית בת זמננו ליין המשובח הזה.   רוב שנותי לא תכננתי לתרגם את סיפורי "אלף לילה ולילה" ואף לא הרביתי לקרוא בהם. בכל שנות לימודי באוניברסיטה התמחיתי בעיקר בערבית הקלאסית, לשונה וספרותה. הידע שרכשתי אז בהבנת שירה ערבית קדומה, טקסטים היסטוריים, גיאוגראפיים ודתיים, והמילונים המיוחדים לערבית הקלאסית שאותם רכשתי באותה עת שימשו אותי היטב בעת התרגום. עם זאת, מעולם לא למדנו את הסיפורים הללו, העוסקים בהרפתקאות, במסעות, בתענוגות ובסבלם של בני האדם וכתובים בערבית ספרותית של ימי הביניים שהערבית המדוברת בפי גיבוריה שבה ומבצבצת מבעדה. מרבית חוקרי הספרות הערבית בארצנו לא מצאו אותם ראויים לעיסוק אקדמי, ונאלצתי להכיר אותם בכוחות עצמי. קראתי והוקסמתי. מזה שנים רבות אני עוסקת בתרגום מן הספרות הערבית לעברית, בכתיבת מחקרים בתחום זה ובהכשרת מתרגמים מערבית לעברית באוניברסיטאות ובמכללות. בשל רצוני העז להציג בפני הקורא העברי מגוון רחב ככל האפשר מן המיטב הקיים בספרות הערבית לתקופותיה ולארצות מוצאה ובשל אהבתי לז'אנרים שונים ומגוונים תרגמתי עד כה מערבית לעברית שפע של סיפורים, מחזות ושירים, ובכלל זה – שירים מן הג'אהלייה, התקופה שקדמה לאסלאם, שדגמיה הפיוטיים משפיעים על השירה הערבית עד היום. כל אלה שימשו לי סדנה מועילה בבואי להתמודד עם האתגר המורכב של התרגום שלפניכם.   תרגומיהם של טקסטים קלאסיים נהנים מההילה שדבקה במקור, ובבואי לתרגם מחדש חלק מסיפורי "אלף לילה ולילה" רעדו ידי מגודל המשימה, בידיעה שתרגומו הישן של ריבלין אהוב ונערץ על קוראיו. היעדרו של נוסח יחיד ומוסכם של אלף לילה ולילה בערבית הקשה עלי מאוד להתחיל במלאכת התרגום. לאחר בדיקה של גרסאות מודפסות רבות בחרתי במהדורה צנועה ולא מפוארת שראתה אור בהוצאת ספריית החינוך לפרסום, הדפסה והפצה בביירות בשנת 1987 בשל בהירותה ויופייה הסגנוני ומשום שמעטו בה שגיאות הדפוס הרווחות במהדורות אחרות. באשר להיקף התרגום, העדפתי לתרגם מבחר שייכלל בשני כרכים, בגלל המידה הלא מבוטלת של חזרה על תימות ועל עלילות ורמתם הלא זהה של הסיפורים ולהציע את אלה מביניהם שנראו לי מעניינים במיוחד ובנויים היטב. בחרתי במדגם מייצג. שמרתי על סיפור המסגרת שגיבוריו הם שהריאר ושהרזאד, שתחילתו פותחת את הכרך הראשון וסיומו הטוב נועל את הכרך השני. בתווך שיבצתי סיפורי הרפתקאות ומסעות, תיאורי מסיבות ואהבות ומשלי חיות. מתוך אמונה שהתרגום הספרותי הוא מעשה של אהבה והזדהות הלכתי אחר נטיית לבי ותרגמתי אותם סיפורים שמשכו אותי בחבלי קסם והעבירו אותי למחוזות רחוקים. שם אפשר שדגים ידברו מתוך המחבת וכוחות הטוב והרשע ייאבקו זה בזה בגצי אש שורפים, שם כל העלמים יפי תואר וכל העלמות יפות מראה, הטוב והרע ברורים ומוחלטים ונאבקים זה בזה ללא הפסק, הבגדים הם בגדי פאר מקושטים ויפי הארמונות והגנים עוצר נשימה. לצד זה לא התעלמתי מתיאורים קשים של עניים שכינים רוחשות בשערם ובלויי סחבות לגופם, ולא פעם התקשיתי לשאת את האכזריות הגלויה והפזיזה שבה נשלפות חרבות להתיז ראשים, וצדיקים אובדים בשל שרירות לבו של מלך או של שד.   במהלך התרגום שבתי והזכרתי לעצמי כי אני נושאת באחריות כבדה להעברת הקסם השורה על  עולמו של "אלף לילה ולילה". בדומה לשהרזאד עצמה, אם כי, תודה לאל, בלא חרב המרחפת מעל לראשי ובלא ההכרח לעבוד אך ורק בלילות, הוטל עלי להקסים את קוראי ולרתק אותם באמצעות הסיפור והלשון. בחרתי לתרגם בלשון מוקפדת ובעברית פיוטית המובנת לקוראים בני זמננו ולא פעם התענגתי על ההזדמנות שניתנה לי להשתעשע בלשון, לחרוז חרוזים בגוף הסיפור ולעשות במילים שימוש בזכות יופיין. לצד זאת פירקתי רבים מן המשפטים הארוכים והמורכבים שבמקור כדי להקל על הקריאה וההבנה וכדי שאפשר יהיה להבין מי אומר או אומרת כל אחד מהמשפטים בדיאלוגים המרובים. עם זאת העברתי לעברית חלק מהמאפיינים של סגנון המקור כדי להדגיש את הריחוק במקום ובזמן של הסיפורים ואת היותם נטועים בתרבות אחרת. הקפדתי לתרגם את כל השירים הכלולים בסיפורים תוך שימוש בחריזה, משום שהם משמשים ערוץ נוסף להבעת רגשותיהם של הדוברים ומציירים תמונת עולם של ערכים חברתיים ודתיים שהגיבורים דוגלים בהם. במהלך שלוש השנים שבהן שקדתי על תרגום היצירה סייעו לי חברים יקרים אחדים, אוהבי ספרות, חוקרים ומתרגמים, שבאוזניהם השמעתי את הנוסח הראשוני של תרגומי ומתגובותיהם שאבתי עידוד להמשיך במלאכה, ותודתי נתונה להם על כך. אחד מהם, יורם מירון (2007-1939), שהפליא ללקט סיפורי עם ערביים מישראל ולתרגמם לעברית, נפטר במהלך תקופה זו, והכרך הזה מוקדש לזכרו. תודה מיוחדת שמורה לפרופ' יוסף סדן, חוקר בעל ידע חובק עולם בכל הנוגע ל"אלף לילה ולילה", מקורותיו, גרסאותיו, גיבוריו, עלילותיו ומאפייניו הלשוניים, שכבר זיכה את הקוראים בתרגום עברי בהיר וקולח של הספר "לא אלף ולא לילה" (2003) ובתרגומים של טקסטים נוספים מערבית הפזורים בכתבי-עת אקדמיים וספרותיים. פרופ' סדן סיפק לי בנדיבות רבה מידע חיוני בדבר ספרות עזר וחומרי רקע שבהם נעזרתי רבות בבחירת הסיפורים לתרגום ובדיוק בתרגומם. ולבסוף, תודה למפעל לתרגום ספרי מופת, שהעניק סיוע להוצאת הספר וזיכה אותו בחותמת האיכות שלו.   חני עמית-כוכבי חיפה, מרס 2008     אתם מוזמנים לפתוח את שער הארמון, להשתרע על יצועי המשי והקטיפה, להיכנס פנימה ולהאזין לסיפורים.

 

המעשה בסבּל ובנערות איש היה בעיר בגדד שהיה סבּל. יום אחד היה בשוק ונשען על סלו. עמדה לצדו אישה עטויה צעיף מָוְס'לי מִמֶשי רקום זהב ושוּליו רקומים חוטי זהב וכסף. הרימה את צעיפהּ ונגלו מתחתיו עיניים שחורות בעלות עפעפּיים וריסים, והיו איבריה נעימים ותכונותיה מושלמות. אמרה לו בנועם דיבור: קח את סלך ולֵך אחרי! נשא הסבּל את הסל והלך אחריה עד שעצרה בפתח בית אחד, הִקישה בשער ויצא לקראתה גבר נוצרי. נתנה לו דינר אחד, נטלה ממנו מידה של זיתים, הניחה אותם בסל ואמרה לסבּל: קח את סלך ולֵך אחרי! אמר הסבּל: חי אללה, זהו יום מבורך! נשא הסבּל את הסל והלך אחריה עד שעצרה ליד חנות פֵּרות וקנתה מן המוכר תפוחים מסוריה וחבּוּשים מתורכיה ואפרסקים מעמאן ויסמין מחָלָבּ וחבצְּלות מים מדמשק ומלפפונים מן הנילוס ולימונים ממצרים ותמרים מהודו וכלניות וסיגליות. הניחה את כל אלה בסל ואמרה לסבּל: שא אותם! נשא אותם הסבּל והלך אחריה עד שעצרה ליד חנות של קצב ואמרה לו: חתוֹך לי עשרה רוטל בשר! חתך לה הקצב, עטפה את הבשר בעלי בננה, הניחה אותם בסל ואמרה לסבּל: שא אותם, הסבּל! נשא אותם הסבּל והלך אחריה עד שעצרה ליד חנות של אגוזים קלויים, נטלה מבחר מהם ואמרה לסבּל: קח את סלך ולך אחרי! נשא הסבּל את הסל והלך אחריה עד שעצרה ליד חנות ממתקים וקנתה את כל מה שיש בה — ממתקי בצק וסוכר, חביתיות ממולאות, מסרקות סוכר, אצבעות בצק וטעימות הקאדי, הניחה את כל סוגי הממתקים בטַס ושׂמה אותם בסל. אמר הסבּל: אילו הודעת לי מראש, הייתי מביא פֶּרד שעליו תעמיסי את כל הדברים הללו. חייכה האישה. עצרה האישה אצל הבַּשם וקנתה ממנו עשרה מיני בשמים — מי ורדים ומי פרחים ומי עץ השמן. נטלה מידה של סוכר ומי ורדים וקטורת ולבונה וקנתה ענבר ומוּשק ונטלה נר מאלכסנדריה, הניחה את כולם בסל ואמרה לסבּל: קח את סלך ולֵך אחרי! נשא הסבּל את הסל והלך אחריה עד שהגיעה לבית מהודר שלפניו רחבה גדולה והבית גבוה ופינותיו מסוידות, שַׁערו עשוי עץ הָבנֶה ומצופה ריקועים של זהב אדום. עמדה העלמה בפתח הבית והִקישה נקישה קלה, והשער נפתח לרווחה. הביט הסבּל במי שפּתחה את השער ומצא שהיא עלמה יפְת גזרה ועגולת שדיים, נאה וברה, חטובה ותמירה, מצחה כאגן הסהר ועיניה עיני איילה וגבותיה כסהר רמדאן ולחייה ככלניות בפריחתן ופיה כטבעת שלמה ופניה כירָח העולה, זוג שדיה כצמד רימונים ובטנהּ חבויה תחת בגדה כגיליון החבוי בספר. כשהביט בה הסבּל אבדה לו בינתו והסל כמעט שנפל מעל ראשו. אמר הסבּל: מעודי לא ראיתי יום מבורך מן היום הזה! אמרה העלמה שומרת השער לסוכנת הבית ולסבּל: ברוכים הבאים! ועמדה בצדו הפנימי של השער. הלכו עד שהגיעו לאולם רחב ידיים, מעוטר ויפה, ובו פיתוחי עץ ומסך ורהיטים וּוילונות וארונות ועליהם פרגוֹדים רכים ועדינים. באמצע האולם יצוע שישִ משובץ פנינים ואבני חן ועליו כילה של קטיפה אדומה ועליו עלמה שעיניה בבליות וקומתה מתואמת ופניה מביישים את השמש הזורחת כאילו היא נמנית עם כוכבי הלכת או על הפנינים, כדברי המשורר: הַמַּשְׁוֶה אֶת גּזרתֵ לְעָנָף רעֲנָן חוֹטֵא בְּדִמּוּי שֶׁכֻּלּוֹ כָּזבָ הֶעָנָף יפֶָה כְּשֶׁהוּא מְכֻסֶּה בְּעָלִים וְאַתְּ יפָה כְּשֶׁיּפְָיֵ נֶחְשָׂף   קמה העלמה השלישית מן היצוע וטופפה קלות עד שהגיעה לאמצע האולם, סמוך לאחיותיה, ואמרה: מדוע אתן עומדות? הָסירו את המשא מראשו של הסבּל המסכן הזה! ניגשה סוכנת הבית מלפניו והשוערת מאחוריו והעלמה השלישית עזרה לשתיהן. פרקו את המשא מן הסבּל ורוקנו את מה שבסל, סידרו הכול במקומו ונתנו לסבּל שני דינרים ואמרו לו: הסתובב, הסבּל! התבונן הסבּל בנערות, ביופיין ובמידותיהן הטובות, ולא ראה יפות מהן מעולם, אך אין עימן גברים. ראה הסבּל את המשקאות והפֵּרות והבשמים וכל מה שלפניהן, השתומם מאוד ועצר ולא יצא. אמרה לו העלמה: מדוע אינך הולך לדרכך? כלום מועט השָׂכר בעיניך? פנתה אל אחותה ואמרה לה: תני לו דינר נוסף! אמר הסבּל: חי אללה, גבירותי, שְׂכָ רי כפול מן המגיע לי! לא סברתי שהשׂכר מועט, כי אם לבי ומחשבתי היו עסוקים בכן ובשלומכן בעודכן יושבות לבדכן ואין גברים עימכן ואין איש יושב בחברתכן. אתן יודעות שהמגדלור עומד אֵיתן רק אם יש לו ארבע רגליים, ואין עימכן גבר שישלים את מספרכן לארבע. גורל הנשים אינו שלם בלא גברים, כדברי המשורר: ראֵה אֶצְלִי אַרבָּעָה שֶׁנִּקְבְּצוּ יחַד — גַּ'נְכּ וְעוּד וְקָאנוּן וְחָלִיל אתן שלוש נשים, וזקוקות לאדם רביעי שיהיה גבר חכם ונבון חריף ושומר סוד. אמרו לו העלמות: אנו נערות וחוששות אנו להפקיד את סודֵנו בידי מי שלא ישמרנּוּ, כי קראנו בספרים את דברי השיר הבאים: שְׁמֹר סוֹדְ מִפְּניֵ זוּלָתְ וּבְידַ אָדָם אַל תַּפְקִידֵהוּ כִּי הַמַּפְקִיד אֶת סוֹדוֹ סוֹפוֹ לְאַבְּדֵהוּ כששמע הסבּל את דבריהן אמר: חי נפשכן, אני גבר נבון ונאמן, קראתי בספרים ועיינתי בספרי קורות הימים, אני מפגין תכונות תרומיות ומסתיר תכונות מגונות ועושה כדברי המשורר: סוֹד יצְַפִּין רק אָדָם מְהֵימָן רק מִבְחַר הַבְּריּוֹת ייֵטִיבוּ לִשְׁמֹר הַסּוֹד בְּבֵיתִי נָעוּל וְשָׁמוּר אָבַד הַמַּפְתֵּחַ, הַשַּׁעַר סָגוּר   כששמעו הנערות את השיר והחרוזים ואת הדברים הנכוחים אמרו לו: יודע אתה שהוצאנו על החגיגה הזאת שפע ממון. כלום יש בידך דבר מה שבּוֹ תפצה אותנו? הרי לא נתיר לך לשבת עימנו עד אשר תוציא סכום כסף הזהה לשלנו. כלום מצפה אתה לשבת בביתנו ולארוח לנו לחברה במשתה ובשעשועים עד שיאיר הבוקר הנאה על פנינו? אמרה בעלת הבית: 'אהבה שאין עימה ממון אינה שווה גרגיר קטון.' אמרה השוערת: אם יש דבר מה בידיך — השאי רנּו כאן וצא בידיים ריקות. אמרה סוכנת הבית: אחותי, הבה נניח לו, חי אללה! הוא לא חסך מאיתנו את זמנו היום. אילו היה אחֵר במקומו, לא היה מאריך רוחו כלפינו כמוהו. מה שהביא שווה לְמה שעליו להוציא. שמח הסבּל ואמר: חי אללה, הדרהמים הראשונים באו לי היום רק מידֶכן! אמרו לו: שב עימנו וברוך בואך! קמה סוכנת הבית, חגרה סינר למותניה, מזגה מן הבקבוקים, סיננה את היין והכינה ירקות והגישה הכול על שפת מקווה מים והביאה את מה שנזדקקו לו. ניגשה וישבה, היא ואחותה, וישב הסבּל בין שתיהן, סבור שהוא שרוי בחלום. לא חדל הסבּל מלחבק ולנשק את העלמות, זאת פונה אליו בדברים וזאת אוחזת בו וזאת חובטת בו בצרור בשׂמים והוא יושב במחיצתן, עד שעִרפֵּל היין את שִׂכלם.

 

את סיפור המסגרת, פתח הדבר שכתב פרופ' יוסף סדן ומאמר של בורחס על "אלף לילה ולילה" אפשר לקרוא באתר של הוצאת "בבל", ושם גם גיליתי שאת העטיפה עיצב יובל סער, השכן מ"רשימות".

סיפור המסגרת הפותח את הספר פורסם גם במוסף "ספרים" של "הארץ" וגם במדור הספרים של ynet.

 

למרות שהמתרגמת המכובדת אינה נוהגת לקרוא בלוגים (אפילו לא את הבלוג הזה…), הפעם היא תחרוג ממנהגה, ובהחלט אפשר להפנות אליה שאלות בתגובות- היא מבטיחה לענות.

 

עדכון לגבי רכישת הספר– בעקבות שאלות שקבלתי במייל, החלטתי לעדכן כאן גם בהיבטים המעשיים יותר של העניין. אני מבינה שניתן להשיג את הספר בחנויות "צומת ספרים", במסגרת מבצע של שני ספרים + אחד חינם.

באתר bookme הוא מוצע במחיר מבצע של 71.5 ש"ח (במקום 98) – כנראה לא כולל דמי משלוח.

באתר Dbook המחיר הוא 76.30 ש"ח – כנראה כולל דמי משלוח, מה שהופך את האופציה הזו לזולה ביותר, כרגע.

* בחנויות "אקדמון" (אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים) ספרים של "ידיעות אחרונות", "בבל" ו"אסטרולוג" נמכרים במבצע מיוחד של ספר שני בעשרה שקלים, המצבע בתוקף עד 31.5.08.

 

מי שנתקל בעוד חנויות או מבצעים מוזמן לספר לי, אני מבטיחה לעדכן.

 

ראיון במוסף "ספרים" של "הארץ"

 

ביקורת של מרדכי גלמן ממוסף "ספרים" של "הארץ"

ביקורת של סיגלית בן ישראל באתר "אימגו"

ביקורת של הגר ינאי מגלי צה"ל (ובניגוד לנאמר בביקורת- עלי בבא ואלאדין דווקא לא מופיעים בכרך הזה אבל יופיעו גם יופיעו בכרך ב'…)

 

תרגומים נוספים פרי עטה (מבחר חלקי):

קולה של מצרים- על חייה ושיריה של אום כולת'ום

בין שני חצאי התפוז- התכתבות בין המשוררים מחמוד דרוויש וסאמיח אלקאסם

השירים המופיעים בספר ארמון החלומות של הערבים

שירי קינה

תרגום שיר איטלקי בפסטיבל השירה הבינלאומי במשכנות שאננים

שירים מתוך האנתולוגיה "קולות מן הים האחר"

תרגום השיר "אני שר" מאת תופיק זיאד, מתוך "לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה"

"גלגולו הראשון של אדאמסטור"- תרגום מאנגלית, ספרו הפיוטי של אנדרה ברינק

תקציר הרצאה בנושא תרגום שירה ערבית קלאסית ומודרנית לעברית כמפגש בין תרבותי

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות שמתפרסמות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן.