"יוצרי האלים"

מאת פרנק הרברט, תרגם מאנגלית ברק נטף, יצא בסדרת ינשוף קלאסיק של הוצאת ינשוף

בעולם עתידני ובלתי מוכר, הסוכן הצעיר והמוכשר לואיס אורנה מנסה לשרוד ולבצע את משימותיו בנאמנות למרות ששתי המטרות האלו עומדות, לרוב, זו בדרכה של זו.
הרבה אחרי תום עידן המלחמות, קונפדרציה בין-כוכבית מנסה להשליט סדר בעולם ולמנוע את היווצרותן של מלחמות באמצעות השמדת פלנטות הנחשדות כבעלות פוטנציאל לאלימות.
כל הדתות כולן מאוגדות ביחד בפלנטה אחת סודית, שהכניסה אליה מותרת רק ליחידי סגולה שזומנו לשם באופן אישי, ואפילו הסוכנים המיומנים ביותר מתקשים להבין את כל נבכי השימוש ב"פסי"- כוח רב עוצמה שמשלב בין חוש שישי, פסיכולוגיה, הילינג וכל מה שקשה להסביר בכלים מדעיים מקובלים.

לואיס אורנה הוא סוכן בשליחות הקונפדרציה, ובידיו הכוח לקבוע את גורלן של פלנטות שלמות, על יושביהן. הוא מגלה כישרונות ייחודיים ועולה במהירות בסולם הדרגות ובנוסף, מנסה לשקם את עצמו מפציעות קשות, מגלה את הקונספירציה הגדולה ביותר בתולדות היקום ומתאהב.
ויש עוד עניין פעוט – לואיס אורנה הוא אֵל. הוא לא בחר בכך, לא יודע את זה, ולרוב לא ממש מרוצה מזה, אבל הוא וכוחותיו הנדירים נוצרו בעקבות טקסים, זימונים ולחשים מיוחדים של אנשי דת.

יש כאן עולם בדיוני עם הגיון פנימי משלו, יש גיבור ויש סיפור שהופך מדי פעם לסיפור מתח אינטנסיבי, אבל בחוויית הקריאה שלי, ההיבטים העקרוניים בספר- הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה והפסיכולוגיה היו דומיננטיים יותר מסיפורו האישי של לואיס אורנה.
"יוצרי האלים" הוא ספר מדע בדיוני קלאסי מעורר מחשבה שבורא עולם רחוק עם התנהלות, נורמות, וטכנולוגיות ייחודיות שמנסות לשפוך אור על הנעשה בעולמנו המוכר. הספר מעלה דילמות מוסריות עקרוניות הנוגעות בנושאים גורליים כמו מניעת מלחמות ושמירה על השלום, האפשרות והכדאיות של שליטה בעמים אחרים, פענוח קודים בין-תרבותיים, תיאולוגיה, אמונה, מיסטיקה ואפילו יחסי שליטה בתוך המשפחה ומשחקי כוח סמויים בין נשים לגברים.
הנושאים כבדי המשקל האלה משובצים בתוך מסגרת עלילתית "אוורירית" ומלאת פערים שמשאירה לכל קורא מקום נרחב לפרשנות אישית ולמחשבה נוספת ונמנעת מלהאכיל אותנו בכפית.
סגנון הכתיבה הזה אמנם עומד בדרכה של האפשרות להזדהוּת רגשית עמוקה ומוחלטת, אבל הוא מחזק את ההיבט המחשבתי והוא בהחלט אקטואלי גם כאן ועכשיו, הרחק מהמקום והזמן שבהם נכתב במקור.

חובבי מדע בדיוני מושבעים יתענגו על הקריאה ב"יוצרי האלים" וגם קוראים אחרים יכולים להפיק ממנו הנאה ועניין. אני בהחלט התחברתי לסיפור, אבל לא יצאתי מגדרי.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב-14.4.08.

 

וקאמבק לפינת העטיפה בהשראת אסתי – את העטיפה הנוכחית עיצבה יעל בר-דיין  ואני מצטערת לומר שהיא ממש לא לטעמי. יש בה משהו מטריד ומפחיד ובעיניי היא לא קשורה לספר עצמו.

 בעבר הרחוק, כשספרי מד"ב נתפסו כז'אנר נחות, היתה נטיה לעצב את כולם באופן חללי-מפלצתי מאיים, ללא קשר לעלילת הספר הספציפי שעומד על הפרק. אני חוששת שגם העטיפה הזאת משקפת נסיון לעצב "עטיפה של ספר מדע בדיוני" סטיריאוטיפי, ולא את "יוצרי האלים".

 

גלעד סרי לוי, השכן מ"רשימות" מאוד אהב את הספר ותיאר בפירוט את העלילה ואת מעמדם הגבוה של הסופר והספר בקרב אוהבי המדע הבדיוני הקלאסי.

הביקורת באתר "בלי פאניקה" שפטה את הספר לחומרה לאור יצירותיו האחרות של פרנק הרברט. כיוון שלא קראתי ספרים אחרים שלו, נדמה לי שהבורוּת המסוימת שלי עבדה לטובתי הפעם, והצלחתי ליהנות יותר מהמומחים…

הקדמה ופרק ראשון מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות שמתפרסמות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבי  On 15/04/2008 at 7:56

    לטעמי, הבעיה בספרי מד"ב היא התעלמותם מהנושא הכלכלי-חברתי. אין בספרים אלו עניים, יחסי עובד-מעביד, איגודי עובדים, מיתון, אינפלציה, פערים כלכליים, תאגידי ענק, דיונים אודות בריאות וחינוך מסובסדים כן או לא? וכו'.

  • טלי  On 15/04/2008 at 11:37

    אבל לטעמי עשית הכללה גורפת.
    מה זה "ספרי מדע בדיוני"? הרי יש כל כך הרבה ספרים שמשתייכים לקטגוריה הזאת, כל כל הרבה סופרים, סגנונות ונושאים, נראה לי פשטני מדי לקבוע קטגורית שהם מתעלמים מנושאים כלכליים-חברתיים. לא?
    אני ממש לא מומחית למד"ב ואישית ספרי פנטזיה יותר מושכים אותי מספרי מד"ב (בד"כ), אבל אחד מהדברים שאני כן אוהבת בספרי מד"ב רבים הוא הטיפול שלהם בעניינים חברתיים משמעותיים מחיינו שלנו במסווה של עיסוק בעולמות רחוקים וזמנים עתידיים.

    קח, לדוגמא, את התת-ז'אנר שעוסק ביחסי אנשים ורובוטים- נדמה לי שיש שם עיסוק רב ביחסי משרתים-אדונים…

    אשמח אם מומחי מד"ב גדולים ממני יזכירו פה ספרים אחרים שנוגעים בסוגיות חברתיות-כלכליות.

  • גלעד סרי לוי  On 15/04/2008 at 22:31

    הספר , שלטעמי עד היום הוא הטוב מכל אלה שדנים בנושא הפרסום הוא "סוחרי החלל" של פול וקורנבלות. הספר נכתב ב 1952 והולך ומתממש מול עינינו

    גם היינליין כתב לא מעט על חברה וכלכלה, מנקודת מבט קפיטליסטית איין ראנדית.

    גם את "פני מועדות לכוכבים" אפש רלקרוא בהקשר חברתי
    וי שעוד. אלה הספרים שנזכרתי בהם מיד

  • טלי  On 16/04/2008 at 15:26

    לא היה לי ספק שיש דוגמאות כאלה בשפע ואכן, את הספרים שהזכרת אני לא מכירה…

  • אהוד  On 16/04/2008 at 23:54

    כפי שכתבתי בביקורת שאליה הפנית, הספר הזה נראה כמו "הרצה" לפני הכתיבה של חולית. כל אותם דיונים פילוסופיים מפותחים שם יותר. היתרון הגדול של חולית הוא שהעלילה מספיק טובה והדמויות מפותחות מספיק כדי להכיל את אותם דיונים כחלק אינטגרלי של הספר, בלי שזה יראה כאילו הם נכפו עליו הר כגיגית.

    יש מחלוקת בין חובבים בנוגע להמשכים של "חולית". אני אישית חושב שההמשך הישיר, "משיח חולית", הוא מעולה ואני תמיד ממליץ בחום לקרוא אותו*. הרברט עובר שם לנימה הרבה יותר אישית, והדיונים בהתאם. מאוד מעניין לראות איך הגיבורים מתמודדים עם אותם שינויים כבירים של פוליטיקה ודת, שהם עצמם גרמו אותם.

    "ילדי חולית" (החלק השלישי בסדרה) ממשיך את אותם דיונים בקנה מידה גדול, אבל הרברט מתחיל לטבוע שם בהתפלספות לשם ההתפלספות, מגמה שמחמירה ב"קיסר האל של חולית" (החלק הרביעי) עד שבחלקים מסוימים הוא די משעמם, מכיוון שאותם דיונים פשוט לא הולכים לשום מקום. אפילו לא לשאלות מעניינות.

    שני החלקים האחרונים ("כופרי חולית" ו"בית הלשכה חולית") הם קצביים יותר ומלאי אקשן, והחשיבה בם תופסת מקום משני יותר.

    * הערה בנוגע ל"משיח חולית" – אם את מתכוונת לקוא אותו בעברית, נסי למצוא את התרגום הישן של הוצאת מסדה; התרגום של עם עובד שיצא לפני כמה שנים די עלוב.

  • אהוד  On 16/04/2008 at 23:58

    ספרים רבים של אוסולה לה-גווין עוסקים במערכות כלכליות-חברתיות. "המנושל" למשל עוסק באנרכיזם וקפיטליזם; "העולם כיער" עוסק בקולוניאליזם.

    "אנשי הכבשן" המעולה של דיוויד ברין עוסק בנושאים אלה.

    לא מעט ספרים וסיפורים של סופרים צעירים – קורי דוקטורוב, פול די פיליפו, ברוס סטרלינג – עוסקים בנושאים אלה ובהשלכות של התפתחויות כלכליות-חברתיות עכשוויות.

  • טלי  On 17/04/2008 at 10:48

    המפורטת, אהוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: