"החיים המסוכנים של נערי המזבח"

 מאת כריס פורמן, תרגמה מאנגלית נורית לוינסון, יצא בהוצאת אופוס

הספר הזה מאגד בתוכו את כל הקלישאות המוכרות שמאפיינות גיל התבגרות קשה- מרד במורים, בבית הספר ובממסד, אהבה ראשונה, לחץ חברתי, אלכוהול, סמים, מין, שקרים וניסיון נואש של נערים צעירים לעשות כל מה ששייך לעולם המבוגרים.
לצד קלישאות ההתבגרות יש כאן סיפור ייחודי ואישי על תהליך התבגרותו של נער יצירתי אחד, וחשבון נפש נוקב ומתגעגע של מבוגר עם תקופת נעוריו הפרועה.

פרנסיס הוא נער קתולי בן שלוש-עשרה בג'ורג'יה של שנות השבעים, חבר בחבורה של ילדים טובים, מוכשרים בציור, שיוצאים נגד בית הספר הקתולי השמרני, וגם נגד הכנסייה, ההורים וכל העולם.
הם מציירים קומיקס מחתרתי ופרובוקטיבי שמציג את צוות בית הספר, כולל כמרים ונזירות, בתנוחות מיניות נועזות, ומתכננים תעלול מסוכן שישכיח את שערוריית הקומיקס וימנע את סילוקם מהלימודים.

בין גילוי הקומיקס לבין התוצאות הטרגיות של התעלול המתוכנן, מתגלה נפשו הסוערת של פרנסיס על קו הגבול של סוף הילדוּת.
התאהבותו במרג'י, התאהבות עדינה, אמיצה ויצרית של שני ילדים מצולקים, מציגה תמונה ריאליסטית מאוד ומרגשת מאוד של אהבה ראשונה שהולכת על הקצה- נגד המבוכה החברתית, נגד החששות ועם קפיצת ראש מוחלטת של הלב והגוף ישר לתוך המים העמוקים.
למרות שהנערים של שנות השבעים צרכו הרבה פחות טלוויזיה מהמקובל היום וכמובן שלא גלשו באינטרנט שטרם הומצא אז, הנעורים שלהם, כמיטב הסטריאוטיפים- ריקים, חלולים וחסרי תכנים ממשיים, ואת החלל הריק הם מנסים לסגור עם הרבה אלכוהול והרבה שטויות.

"החיים המסוכנים של נערי המזבח" כתוב מצוין והוא בהחלט מעניין ומרגש, אבל אני מתלבטת לגבי קהל הקוראים הפוטנציאלי שלו. בני נוער עכשוויים עשויים ליהנות ממנו, אבל אני מודה שלאור הבוטוּת, המניפולציות והסכנות שגודשות את הספר, השמרנית הקטנה שמסתתרת בתוכי מרימה את ראשה ונרתעת מלהמליץ על ספר כזה לבני נוער, בעיקר בשל הטיפים המעשיים הכלולים בו שיכולים לעודד אלימות, השתכרות, ונדליזם ושקרים של נערים צעירים, ולאור העובדה שתופעות כאלה בגילאים כאלה מתרחשות יומיום בישראל העכשווית.

מבוגרים שהתרחקו מהשלב הזה יתקשו להזדהות עם הלך הרוח הסוער והבועט שמאפיין את הספר ויסתכלו על גיבוריו במבט קצת פטרוני, אבל במחשבה שנייה, אולי ראוי להמליץ עליו דווקא להורים ומורים של מתבגרים, כדי שישמש כתמרור אזהרה וכזרקור רב עוצמה שיאיר את החצר האחורית של חלק מהילדים הטובים שמסתגרים מאחורי דלתות נעולות, הרחק מתודעתם של המבוגרים.

 

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 3.3.08.

 

מסתבר שלפני כמה שנים יצא סרט שמבוסס על הספר הזה, בכיכובם של ג'ודי פוסטר ושל הנער שנגזר עליו להיזכר בתור אח של מקולי קאלקין. לא ראיתי את הסרט, אבל לפי הטריילר מדובר בעיבוד נאמן למקור אבל פחות אפל ופחות קשה, שכולל שימוש מקסים בקטעי אנימציה.

נדמה לי שגיבורי הספר וגם הסופר (שמת מסרטן ולא כתב ספרים נוספים) היו מחבבים את קטעי האנימציה האלה …

 

ובהזדמנות זו כדאי להזכיר ספר התבגרות אחר- "בלאק סוון גרין", גם הוא מתואר מנקודת מבטו של נער צעיר וגם הוא מאוד רגשי ומאוד אותנטי, אבל  פחות בוטה ופחות אלים מ"החיים המסוכנים של נערי המזבח".

 

פינת העטיפה בהשראת אסתי –  העטיפה בעיצובה של יפה נוימן קצת הרתיעה אותי בהתחלה ולא הבנתי אם מדובר בספר  קומיקס או לא, אבל בדיעבד היא מאוד מדוייקת והולמת את רוח הספר. גם הקומיקס, גם הבוטות וגם התמונה הכל כך אמיתית של נער מתבגר שמשחק אותה קשוח וגדול כשלמעשה הוא ילד קטן ומפוחד שמתחבא בתוך הקפוצ'ון…

 

ופינת המציאוּת בהשראת המלחמה המטורפת- אני יודעת שכותרת כמו "החיים המסוכנים של נערי המזבח" נשמעת כמו עוד מחאה על החיים המסוכנים שחיים תושבי הדרום ותושבי עזה ועל מזבח היהירות שעליו מוקרבים עוד ועוד חיים לשוא, ולא כמו ביקורת על ספר נוער שעוסק בהתבגרות של נערים אמריקאים בשנות השבעים…

אז זה מה שכתבתי אתמול במקום לדפוק את הראש בקיר, וזה מה שכתבתי בשבוע שעבר במקום לבכות 

ולצערי אני חוששת שהמציאוּת עוד תזמן לי שלל הזדמנויות כתיבה שכאלה בעתיד הקרוב…

 

וחוץ מלבכות ולדפוק את הראש בקיר ולכתוב פוסטים שמקבלי ההחלטות לא טורחים לקרוא, אפשר גם לחתום אצל מתי שמואלוף על עצומה להפסקה המלחמה. כן, זאת מלחמה.

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות שמתפרסמות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 03/03/2008 at 20:00

    היה כייף לחזור עכשיו משדרות ולגלות את הפוסט הזה.

  • טלי  On 04/03/2008 at 12:44

    בתגובות הקודמות שאלתי (שאלה די רטורית, האמת, כלומר- התכוונתי ברצינות גמורה אבל לא חשבתי שבאמת יש תשובה פרקטית)אם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל עליך ועל ורד.
    לא חשבתי שהתשובה טמונה דוקא בהעלאת פוסט על ספר התבגרות אמריקאי אבל טוב שכך.

  • פנינה פלמן  On 18/04/2008 at 22:52

    את הספר "מלחמת השוקולד". האם גם את רואה דמיון כלשהו בין שני הספרים?

  • טלי  On 19/04/2008 at 13:34

    עדיין לא יצא לי לקרוא…
    שמעתי עליו דברים טובים והוא אחד מהספרים (הרבים…) שמתוייקים אצלי במוח בקטגוריית "להשיג ולקרוא בהזדמנות".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: