"שניים סינים"- על סין ועל לפיד זכויות האדם

לאחרונה קבלתי מייל חשוב לגבי לפיד זכויות האדם העולמי שמגיע לישראל מחר, ה- 18.2.08. המשחקים האולימפיים בבייג'ינג מתוכננים להתקיים באוגוסט הקרוב. נכון להיום, המשטר בסין עדיין מבצע פשעים נגד האנושות,נגד העם הסיני ונגד עמים אחרים.

בין הפשעים האלה כלולים הקמת מחנות עבודה ומחנות כפייה למתנגדי המשטר, קצירת איברים ממתרגלי "פאלון גונג" בעודם חיים לצורך מכירתם, צנזורה ופגיעה חמורה בחופש האמונה ובחופש הביטוי, דיכוי מיעוטים, פינוי כמות אדירה של אנשים מבתיהם לצורך בניית מתקנים אולימפיים, תמיכה ברצח העם בדארפור, כיבוש טיבט ודיכוי הבודהיזם הטיבטי ופגיעות חומרות רבות נוספות כלפי אזרחים סיניים ואחרים.

"לפיד זכויות האדם העולמי" יעבור דרך 37 מדינות ו-150 ערים בכל היבשות.
אני ממליצה לראות את הסרטון המזעזע הזה כדי לקבל מידע נוסף על מסעו של הלפיד ברחבי העולם ועל הפרות זכויות אדם בסין.

 

 

אף פעם לא הייתי בסין.
מהמעט ששמעתי, אני מבינה שמדובר בארץ יפיפייה עם תרבות עתיקה, עוצמתית ומרתקת.
סין- המדינה הגדולה ביותר בעולם, מעוניינת להשתמש באולימפיאדה המתקרבת כמנוף לקידום התיירות וכדי לחשוף בפני העולם המערבי את יופייה וקסמה.
הקמפיין הנוכחי מנסה להעלות לתודעה את הצד השני של המטבע, את נהרות הדם ושובלי הדיכוי שמסתתרים מאחורי היופי האקזוטי והמוקפד שינסו להראות לנו באוגוסט.

בגילוי דעת שפרסמה אגודת הסופרים העבריים לקראת האולימפיאדה בבייג'ין נכתב: "כבנים לעם שמיליונים מבניו נטבחו בשואה תוך שתיקה של העולם החופשי אסור לנו לעמוד על הדם, ישראל צריכה לנקוט מדיניות מוסרית…" .

אני מסכימה עם הדברים, אבל חושבת שבנוסף לזעזוע שלנו מהפרת זכויות האדם בסין, אסור לנו לשכוח שגם אצלנו מפרים זכויות אדם על בסיס יומיומי.
בכתבה מעניינת במוסף "פרומו" של מעריב, האדריכל אמנון רכטר סיפר השבוע על התנאים שמחכים לפועלים (גם הסינים…) שבונים לנו קניונים ובתים. רכטר הדגיש שהוא מקפיד לבדוק את תנאי החיים של העובדים בכל בניין שהוא מתכנן- "לא חשוב אם הם סינים, תאילנדים או ערבים. הרבה פעמים אני נתקל בזוועות אנושיות, תנאים שמזכירים מחנות ריכוז. פעם מצאתי פועלים שגרים בפחונים מאולתרים בחום נוראי, בלי חלונות, בלי מיטות, בלי מיזוג, בלי שירותים. 25 איש כמו סרדינים על במה מעץ. זה היה נורא" .

וזכויות אדם מופרות אצלנו גם לגבי פליטי דארפור, וגם לגבי ילדים, וקשישים, ונכים ומי לא, וזכויות אדם מופרות אצלנו בעיקר כשזה נוגע לבני אדם שגרים מהצד השני של החומה.

ולכן, אני תומכת בקיומה של העצרת שתיערך מחר ברחבת מוזיאון ת"א, אני מאמינה שכדאי להשתמש באולימפיאדת בייג'ין הקרבה כאמצעי להעלאת ההתנגדות הציבורית להפרות זכויות האדם החמורות שמתרחשות בסין, אבל אני גם מתבוננת סביבי בעיניים פקוחות ורואה, בכאב ובצער, שאנחנו, כישראלים, עדיין מאוד רחוקים מהתבוננות על פגיעה בזכויות אדם רק כעל משהו שקורה בסין הרחוקה.

גם שכנתי מ"רשימות", אסתי סגל כתבה על זה והציגה פוסטרים וייצוגים גראפיים נוספים.

פרטים נוספים על לפיד זכויות האדם אפשר למצוא באתר שלהם.

 

עדכון: דיווח על העצרת שהתקיימה בתל-אביב אפשר לקרוא כאן.

 

כאמור, אני רחוקה מלהיות מומחית לענייני סין, אבל לאחרונה קראתי שני ספרים שונים מאוד שמתרחשים בסין ומתייחסים אליה. "סיפור כתוב במניפה" מספר סיפור אנושי ומרגש עד דמעות שמתרחש מזמן, ו"בובת בייג'ין" הוא ספר עכשווי אבל סתמי לטעמי, שנפסל לפרסום על ידי השלטון הסיני. שתי הדוגמאות הבלתי מייצגות האלה מבחינות בין העושר התרבותי של סין הקלאסית לבין הרדידות המחשבתית של סין של ימינו, אבל כאמור- הן לא בהכרח מייצגות…

 

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות שמתפרסמות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: