"אהובתי במטפחת האדומה"- על ספר קטן, צנוע ויפה

מאת צ'ינגיס אייטְמָטוב, תרגמה מרוסית והוסיפה הערות דינה מרקון, יצא בספריה לעם בהוצאת עם עובד

כשנוסעים נסיעות ארוכות ברכבת, שומעים לפעמים את סיפור חייהם של אנשים זרים. בסיטואציה כזאת נוצרות מדי פעם שיחות נפש מפורטות בין שני זרים שלעולם לא יפגשו שוב.                         

 הספר הנוכחי הוא בעצם שיחה שכזאת, בין המספר- עיתונאי שנמצא בדרכים לרגל עבודתו, לבין איליאס, נהג משאית שפורשׂ בפני המספר ובפני הקוראים את סיפור חייו הטראגי.
סיפורו של איליאס מתחיל כסיפור של אהבה אסורה בינו לבין אסֶל, נערה כפרייה פשוטה שמאורסת לבחור אחר. השניים בורחים, מקימים קן משפחתי קטן וחמים ומביאים לעולם תינוק.
במקביל, איליאס מתמודד עם אתגר מסובך בעבודתו, כשרעיון מקורי שלו נתקל בתגובות של לעג וחוסר אמון מצד חבריו לעבודה. בבסיסו, איליאס הוא בחור פשוט עם צרכים פשוטים, אבל הוא סובל מנטייה להגיב באימפולסיביות שמסבכת אותו בעבודתו ובחייו האישיים. דווקא כשהכול מתנהל על מי מנוחות, הוא בוחר לטלטל את המשאית הרעועה של חייו ומאבד, במו ידיו, כמעט כל מה שהיה לו.

הספר הזה הוא ספר קטן בהיקפו ובמימדיו והסיפור המסופר בו הוא סיפור קטן של חיי אדם אחד וחייהם של האנשים הספורים המעורבים בחייו. במשך רוב הקריאה עקבתי אחרי הסיפור בהסתייגות מסוימת וחשבתי שמדובר בעוד סיפור כתוב היטב שלא יותיר אצלי שום חותם רגשי או מחשבתי, אבל לקראת סוף הקריאה הגעתי לקטע שתפס אותי בגרון ופגע לי בבטן הרכה. אני הגבתי ככה לקריאת התיאור הפשוט עד כדי פלצות בו איליאס כמעט משכנע את בנו הקטן, שגדל אצל אב אחר ואיננו מודע לזהותו, לנסוע איתו לתמיד. קוראים אחרים עשויים להתחבר לאלמנטים אחרים בעלילה או בדמותו של הגיבור, אבל נדמה לי שבתוך הסיפור הלא יומרני הזה טמונות אפשרויות הזדהות, רתיעה או אמפטיה שונות שממתינות למפגש עם קוראים שונים.
הסיפור האנושי האוניברסאלי הזה מתרחש בנופים הרחוקים של הרים וכפרים בקירגיזיה ופותח חלון לתרבות לא מוכרת. למרות ההילה האיכותית והיוקרתית שאופפת תרגום מופת מרוסית, אין כאן התמודדות מורכבת עם ספר כבד ומכובד, אלא חוויה ספרותית עדינה וצנועה.

"אהובתי במטפחת האדומה" הוא ספר קטן שמספר סיפור אנושי קטן של איש פשוט עם לב גדול ובהחלט כדאי לקרוא אותו.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 23.1.08.

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות שמתפרסמות בבלוג שלי. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 23/01/2008 at 22:56

    אני קוראת די בחשש: פן יספיילרו אותי.

    זה בערך כמו שילד מסתיר את העיניים עם רווחים, אבל הפוך 🙂
    למרות זאת זה מתווסף לרשימה (הארוכה)

  • אסתי  On 23/01/2008 at 23:01

    כי אחרי והיום איננו כלה המופתי
    קראתי את גרדום ואת ג'מילה ולא נפלתי בלשון המעטה
    ובלשון יותר בוטה – התבאסתי.
    לא כי לא היו טובים מאוד כמו והיום איננו כלה. אלא כי לא היו טובים מספיק.

    אבל עכשיו נראה לי שאלך על זה בכל זאת. הגיע הזמן להתגבר על הפחד. לא?

  • טלי  On 23/01/2008 at 23:23

    מיכל- כן, אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת.כשאני כותבת ביקורת על ספר שבו התפחויות העלילה הן העיקר אני משתדלת לקמץ בפרטים כדי לא לספיילר אף אחד. במקרים אחרים, כמו הספר הזה, למשל, נדמה לי שהעלילה היא לא העיקר, למרות שבמחשבה שנייה, כן מצאתי במה שכתבתי פה ספוילרון אחד- אני מקוה שהוא היה כתוב בדיוק מאחורי האצבעות שלך…
    אבל אני מוכנה לקחת את העניין הזה כאתגר ולהשתדל אפילו יותר להבא (או להזהיר אותך).

    אסתי-למרבה הבושה והחור בהשכלה, לא קראתי את "והיום איננו כלה" והספר הנוכחי הוא הראשון של אייטמטוב שאני קוראת.
    נתקלתי ברחבי הרשת בביקורת אחת שהתאכזבה ממנו בשל ההשוואה ל"והיום…", וזאת בעיה מוכרת וידועה, גם אני נתקלתי בה עם ספר של מאיה ערד, כשהגעתי עם ציפיות מרקיעות שחקים והתאכזבתי (כתבתי על זה פה-)
    http://www.notes.co.il/tali/38927.asp
    במקרה של "אהובתי במטפחת האדומה", בהחלט נהניתי מהספר, אבל שתיכן (וכולם) תעשו לעצמכן טובה אם תצליחו, באקרובטיקה קצת מורכבת, גם להכניס אותו לרשימת הקריאה וגם לא לצפות ליותר מדי. הוא קטן, הוא מינורי, ואם לא דורשים ממנו יותר מדי, הוא בהחלט יודע לתת בחזרה.
    ציפיות גבוהות עלולות, לטעמי, להכביד עליו ולעשות לו עוול.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: