יאללה, מתחילים…

נעים מאוד, אני טלי.

אני מסתובבת פה ברשימות כבר שנתיים בערך, ועד היום הופעתי בתגובות בשם טלי, בלי אתר.
מעכשיו, אחרי שהתקבלתי למועדון היוקרתי, גם התגובות שלי יתהדרו באתר בסוגריים ובעיקר- מעכשיו יהיה לי המקום הזה.
בתור טכנופובית ומחשבופובית בדימוס, כל העסק קצת מפליא אותי אבל בכל זאת – Here I am….

הרומן שלי עם הדבר הזה שנקרא אינטרנט התחיל רק לפני שלוש וחצי שנים, כשחברתי היקרה א' הוליכה אותי יד ביד בנבכי הפורומים (לקח לי זמן עד שהעזתי לעזוב את היד ולשוטט לבד בתוך הים העצום הזה…).
שמעתי שמועה על קיומם של בלוגים, אבל לא הצלחתי להבין למה מישהו ירצה לכתוב יומן אישי שחשוף לעיני כל, ובטח שלא אני, עם החשיבות הרבה שאני מייחסת לשמירה על הפרטיות.
את השיעור הראשון שפקח את עיני לגבי התופעה קיבלתי מנערת חמד שפעם קצת הייתי מטפלת שלה ופעם קצת לימדתי אותה, והיא זו שאמרה לי, ממרום 13-14 שנותיה אז, שהיא מתייחסת לבלוג לא כאל יומן אישי, אלא כאל טור פובליציסטי בעיתון. וואלה. צדקה הילדה.
בעקבותיה הגעתי לבלוגה של נערת חמד אחרת, שחיכתה בקוצר רוח לרגע בו גם אני אפתח בלוג, כשהאפשרות הזאת עוד נראתה לי כמו מדע בדיוני.
וככה, בעודי מסתובבת פה ברשת בחשש, התנחלתי כקוראת אצל גילי, ומשם נדדתי גם לאיילת ולימימה ולפה ולשם, והבנתי מה זה בלוג, והתחלתי לנהל דיונים וירטואליים עם אנשים שאני מכירה רק את דמותם האינטרנטית, ופתאום הבנתי שגם אני רוצה.
פתאום התחילו להיכתב לי בראש פוסטים דמיוניים בעקבות דברים שקרו לי, פתאום גיליתי שיש לי מה להגיד לַעולם, שאני רוצה שהעולם ישמע מה אני חושבת, שעכשיו תורי להשמיע קול…

אז לקחתי אוויר, ואחרי שגמרתי להתבשל במיץ של עצמי על אש קטנה, פניתי לאורי וירדן מ"רשימות", והחלפנו מיילים, וקיבלתי אור ירוק ו… פרויקט רשימות נכנס למשבר והקפיא הצטרפות של כותבים חדשים.
ועכשיו, כשהמשבר כנראה מאחורינו, אחרי שגיל  מונה לחונך שלי וחנכנו את יוזמת החונכות לכותבים חדשים ואחרי שהטרדתי אותו בשאלות טכניות ומעצבנות, ואחרי שהעליתי לארכיון החדש שלי כאן את כל ביקורות הספרים ששידרתי ברדיו, ואחרי שזאת שהשם טלי עם אתר בסוגריים רשום על שמה בטאבו הפנימי של רשימות, הציעה ברוב מקסימותה להתחיל לחתום בשם טלילה שלא יתבלבלו בינינו, עכשיו נגמרו התירוצים, וההכנות, והגיע הזמן להתחיל על אמת.

מה הולך להיות פה?

לא יודעת.

מה שאני חושבת שהולך להיות פה, זה מחשבות על ספרים שאני אוהבת – ספרי ילדים, ספרי נוער ו"ספרי מבוגרים", ומחשבות על חינוך אחר, ועל מה שקורה מסביב, ועל תרבות, ועל האנשים הקטנים שמושפעים מהפוליטיקה הגדולה.

אני חושבת (ומקווה…) שיהיה כאן מקום לדיונים אינטליגנטים, לויכוחים ענייניים ומאירי עיניים, להסכמות ומחלוקות לגופו של עניין, עם הרבה כבוד למילה הכתובה ובלי עלבונות אישיים.

אני חושבת שיהיה כאן מקום שבו אני יכולה להשמיע את דעתי ולקבל על זה פידבק, ואני חושבת שעם הזמן, תיווצר כאן קבוצה של אנשים קבועים, והופעות אורח של קוראים מזדמנים.

אני חושבת שזה יהיה מקום שבו אני מבטאת חלק ממני, אני חושבת שכל מילה שתיכתב פה תעבור דרך הפילטר האישי שלי, אבל העניינים הבאמת פרטיים שלי ימשיכו להתקיים במקומות אחרים, בחיים האמיתיים.

זה מה שאני חושבת שיהיה פה, אבל יכול להיות שיקרו פה דברים אחרים לגמרי, אי אפשר לדעת.

טלי האחרת, הגדירה את הבלוג כמתנה שהיא נותנת לעצמה.
אני מאמצת את ההגדרה הזאת בשמחה, ומעניקה את המקום הזה כדמי חנוכה ממני אליי.

ועכשיו, עם המון פרפרים בבטן,  וחששות, והתרגשות ואמונה שבכל זאת יהיה בסדר, עכשיו תורי להתחיל.

 שלוש, ארבע ו…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלילה  On 09/12/2007 at 23:47

    ברוכה הבאה!

    ותודה גם שהזכרת לי את הרשימה ההיא ההיא… נוסטלגיה.

    מי יתן ותיהני כאן מאוד, ותפרחי ותפרי גם אותנו.

  • גיל  On 10/12/2007 at 0:38

    אני בטוח שתיהני כאן.

  • אסי סיקורל  On 10/12/2007 at 7:53

    ברוכה הבאה – ובהצלחה
    אסי

  • גילי  On 10/12/2007 at 11:54

    ברוכה הבאה, מזל טוב וסימן טוב! איזה כיף!

  • גלעד סרי לוי  On 10/12/2007 at 12:42

    ובהצלחה
    וספרים זה כל הענין

  • חנן  On 10/12/2007 at 12:50

    ביקורות ספרים…איזה כיף!

    שיהיה המון בהצלחה.

    חנן

  • טלי  On 10/12/2007 at 13:13

    תודה רבה לכולכם ואמן ואמן על הברכות.
    אני עוד מתאקלמת- לאט לאט…

  • יוסי רן  On 10/12/2007 at 17:26

    אני שמח לראות שהתקבלת למועדון המכובד של כותבי "רשימות".
    משמח אותי גם לראות שאורי ברוכין השכיל להפשיר את האתר ולהקימו לתחיה כאתר פרטי שרשום על שמו ללא מימון חיצוני של נותני חסות ופרסומות.
    הוספתי למועדפים שלי לינק חדש "רשימות של טלי" http://www.notes.co.il/tali
    חִזקִי ואִמצִי!

  • ענבל א  On 10/12/2007 at 18:45

    גם הרשת הרוויחה כותבת מוכשרת, וגם אני הרווחתי התעדכנויות אונליין בשלומך. עלי והצליחי

  • ימימה  On 10/12/2007 at 20:33

    ובהצלחה!

    נשמע מעניין.

  • יונתן  On 10/12/2007 at 20:51

    שלום, טלי,
    אכן קיבלת מתנה ענקית עטופה הייטב עם סרט אדום ואריזה צבעונית.
    זה הזמן לקרוע את העטיפה, לפתוח את החבילה ולבדוק ביחד מה יש בפנים.
    זכרי, זה כיף נורא לפוצץ את הבלונים הקטנים בניילון אבל יותר כיף לגלות על מה הם שומרים…
    חג שמח ושנה טובה!!!!

  • אביטל  On 10/12/2007 at 23:03

    כמה נכון וחכם שיש לך המקום הזה.
    וכמה טוב את כותבת.

    מחכה בסקרנות לכל הפוסטים הבאים.

    בהצלחה!

  • מעין  On 10/12/2007 at 23:47

    לאיחולי ההצלחה.
    נראה שיהיה מעניין פה. אבוא לבקר.

  • ניצן  On 11/12/2007 at 11:37

    !!שתהיה לך התאקלמות נעימה ברשת
    !אוהבת ממרחקים גדולים

  • טלי  On 11/12/2007 at 12:23

    תודה על המחמאות,אשמח שתמשיכו לבוא לבקר ויונתן- צודק לגמרי, אתה מוזמן לפשפש בארכיון ולמצוא ביקורות ספרים ששודרו מזמן, על זה ה"פקפקים" שבניילון שומרים בינתיים, אני מבטיחה להגדיל את המצאי, ולא רק לגבי ספרים, בימים הקרובים.

    בינתיים אני עוד משחקת בצעצוע החדש הזה ולומדת את כל צפונותיו (עכשיו, למשל, כבר באמת יש לי סוגריים אחרי השם, לא כמו בתגובתי הראשונה פה למעלה…).

    המשך יבוא!

  • איילת  On 13/12/2007 at 22:08

    זאת את על אמת!
    איזה יופי! 🙂 כמו למצוא מלא כסף ברחוב, או כל מטאפורה מרגשת אחרת…
    המון בהצלחה!!!

  • טלי  On 14/12/2007 at 0:09

    במטאפורה שלך… ועוד "מלא כסף", לא סתם…

    התגובות של כולכם פה משמחות ומרגשות מאוד- של אלה שאני מכירה ממש, ושל אלה שאני מכירה אינטרנטית ושל אלה שאני ממש בכלל לא מכירה- לא יודעת איזה סוג מרגש ומשמח יותר, אבל בעצם לא צריך לבחור. נכון?

  • מישהי  On 14/12/2007 at 17:31

    אהלן, אני לא ממש מפה, אבל אני תמיד שמחה לגלות אנשי חינוך ב"רשימות".
    אני מאוד סקרנית ומחכה לפענח את הכותרת "חינוכאית אלטרנטיבית"
    בכל מקרה נשמע שיהיה פה מעניין, טוב שבאת! 🙂

  • טלי  On 14/12/2007 at 17:42

    בינתיים יש פה בעיקר ענייני ספרים, אבל החינוך בו יבוא- אני מבטיחה.

    ה"אלטרנטיבית" זו דרך להבהיר שאני ממש לא שייכת למערכת החינוך הממלכתית-"רגילה"-"מסורתית" או איך שלא קוראים לה, בלי להתחייב בנישואים קתוליים לזרם אלטרנטיבי ספציפי (למרות שהחינוך הדמוקרטי בהחלט קרוב לליבי).

    ה"חינוכאית" היה נסיון שלי להימנע מההגדרה המפוצצת והיומרנית "אשת חינוך".
    להגיד "מחנכת" לא יכולתי, כי אני לא מחנכת כרגע אף אחד באופן רשמי (לפחות לא משלמים לי על משהו כזה כרגע…).
    ומצד שלישי, עם כל הכבוד והאהבה לספרים, אני לא יכולה להגדיר את עצמי מבחינה מקצועית בלי שהמילה חינוך תהיה נוכחת.

    אני שמחה שהסתקרנת, ומקוה שאצליח בהמשך להשמיע פה חלק ממחשבותיי הרבות על חינוך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: