"נערת התפוזים"

 מאת יוסטיין גורדר, תרגם מנורווגית: רוג'ר הרץ יצא בהוצאת כנרת, זמורה ביתן        

גיאורג בן החמש עשרה מגלה מכתב ארוך שכתב לו אביו אחת עשרה שנים קודם לכן. האב מת ממחלה קשה ולפני מותו השאיר לבנו מכתב לעתיד. לגיאורג יש זיכרונות מעטים מאביו, הוא חי עם אמו ובעלה השני ועם אחותו התינוקת וגילוי המכתב הופך את האב המת לנוכח בחייו של הבן.
גיאורג הופך, למעשה, לשותף של אביו המת כשהוא כותב ביחד אתו והיצירה שאנחנו קוראים כוללת את מכתבו הארוך של האב ואת תגובותיו של הבן. האב מזכיר לגיאורג רגעים נשכחים מילדותו ומחיה את הילדות הזו עבור הבן המתבגר ועבור הקוראים, ובמקביל הוא מספר לו סיפור אישי מחייו כבחור צעיר. כיוון שרוב המכתב נקרא כמעין סיפור בלשי שבמרכזו תעלומת פענוח זהותה של נערת התפוזים המסתורית, אני מתאפקת ולא מגלה את הקשר בין סיפורו של האב לבין חייו של הבן.
ובכל זאת, גם בלי חשיפת הסוד העומד במרכזו של הסיפור נחשפתי, ביחד עם גיאורג, לסיפורו של האב כבחור צעיר שפגש בחורה יפה ברכבת ויצר אתה קשר כמעט מיסטי, בלי להחליף מילה. האב כיוון את המכתב לגיאורג הנער והוא כותב לו בגובה העיניים, כמבוגר אל מבוגר וחושף בפניו את רגשותיו, חששותיו ומחשבותיו האינטימיות ביותר. עיקרו של המכתב עוסק בסיפור האהבה המסתורי והמורכב אל נערת התפוזים, אך כיוון שכותבו התקרב אל מותו יש בו גם עיסוק אמיץ וגלוי בשאלות של חיים ומוות ומשמעותם. גם המבוגרים החיים המלווים את גיאורג- אמו, בעלה, סבו וסבתו מתייחסים אליו בכבוד ומאפשרים לו להתמודד בעצמו עם קריאת המכתב הטעון שקיבל ומעניקים לו קרקע יציבה ותומכת.

בדומה לספרי התבגרות רבים, גם בספר הזה הגיבור יוצא למסע ממנו הוא יוצא בוגר יותר, עצמאי יותר וחזק יותר, אך המסע הזה, בניגוד למסעות ספרותיים אחרים, הוא מסע פנימי שגיאורג עורך בתוך חדרו ובעיקר בתוך תודעתו וזיכרונותיו. "נערת התפוזים" הוא ספר נוער במובן הרציני של המילה. זה לא ספר נוער קליל ומתקתק במשקל נוצה, אלא ספר המנסה לתת מענה לשאלות המעסיקות בני אדם בכל גיל ובעיקר בגיל הנעורים- שאלות של זהות, מחויבות, אהבה, אמונה, חיים ומוות. הספר נותן לגיטימציה לעיסוק בנושאים ה"גדולים" האלה,למחשבה ולהתלבטות ומצליח, במרבית המקרים, לעשות זאת מנקודת מבט כנה ואמיתית ובגובה העיניים.

יוסטיין גורדר מוכר לקורא הישראלי בעיקר מספרו רב המכר "עולמה של סופי". סיפור המסגרת דומה לספר שלפנינו- שם במרכז הספר עומדת נערה המקבלת מכתבים מסתוריים המלמדים אותה על גדולי הפילוסופים. "עולמה של סופי" זכור לי כספר דידקטי, יומרני ומלאכותי, ו"נערת התפוזים" חף מכל הפגעים האלה. בספר הנוכחי הסופר נצמד לסיפור אחד, קטן ואישי של משפחה אחת ולא ניסה להקיף את כלל ההיסטוריה של המחשבה המודרנית, ומשום כך הספר הזה אפקטיבי, נוגע ומעורר מחשבה הרבה יותר מקודמו, ואני יכולה רק לקוות שהוא יקבל מקום מכובד יותר בנתוני המכירות, כראוי לו.

בני נוער שנוהגים לקרוא ספרים עוברים מהר מאוד לקריאת ספרות יפה כללית, המיועדת למבוגרים. במקרה הזה אני ממליצה גם לבני העשרה שהתחילו להציץ למדפי המבוגרים להתעכב עוד קצת תחת הגדרת ספרי הנוער ולקרוא את הספר הזה, שגם מבוגרים של ממש יכולים ליהנות ממנו. נערה בת 14 שקראה את הספר הייתה מרותקת אליו למרות שאיננו ספר בסגנון "צופן דה וינצ'י" ודומיו, ונדמה לי שזו ההמלצה הטובה ביותר…

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 19.1.06.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: