"להביט בראי המים"

מאת רוני גבעתי, יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד                                                 

לולב היא אישה אחרי משבר נפשי קשה המגיעה לגור ליד אחותה זהרה. הלל אחיהן גר בארץ אחרת וחולה מאוד. גם בארי, בעלה של זהרה מתמודד עם מחלה קשה וילדיהן המתבגרים של שתי האחיות- מיכאל של לולב ורותם של זהרה יוצרים ביניהם מערכת יחסים מורכבת ובעייתית. במהלך הספר לולב מתאהבת בעלי ויולדת את נווה ומיכאל מתאהב בלמיה הערבייה ומכניס אותה בתהליך סבוך והדרגתי אל חיק המשפחה. האחיות לולב וזהרה מקימות בית מופלא עבור ילדים שלא מסתדרים במסגרות רגילות ושם, בעדינות וברגישות חינוכית מפעימה, הן מגיעות לליבם של הילדים בזכות האמנות, הטבע, הסיפורים, הסבלנות והאהבה. במקביל לכל האירועים הללו, לולב וזהרה מתמודדות עם סוד אפל מימי נעוריהן, חוזרות אל זיכרונות ילדותן ומנסות לאחות את פצעי העבר.

 
התיאור הזה פורש בקווים כלליים את המבנה העלילתי של "להביט בראי המים", אבל כמעט ולא אומר דבר על הספר ועל חוויית הקריאה בו. זה ספר מיוחד מאוד, שלמרות כל הדרמות הגדולות המרכיבות אותו מצליח להיות כמעט שקוף. הספר הזה כאילו מצויר בצבעי מים זהירים ועדינים שכדי להבחין ביופיים ובעוצמתם צריך להתבונן היטב. האמנות על כל גווניה משמשת בו בתפקיד מרכזי, אבל גם הספר כולו כאילו מצויר במכחול רך. יש הרבה ספרים העוסקים ביחסי אחים ובמשברים ופיוסים בתוך משפחות. יש גם הרבה ספרים המעמידים במרכזם את עולמן הפנימי של הדמויות ואת חיבוטי הנפש שלהן. "להביט בראי המים" עונה על כל ההגדרות הללו, ובכל זאת הוא לא דומה לשום ספר אחר. הדמויות מצליחות להעמיד במרכז חייהן את חיי הנפש והרגש, להתלבט, להרהר ולשקול כל דבר בכובד ראש שלא תמיד מגיעים אליו בחיים האמיתיים. הכתיבה מיוחדת מאוד, זה רומאן פרוזה שכמעט יוצר תחושה של קריאת שירה. רגעים מחיי הדמויות, מהעבר, מההווה, מחיי העבודה והמשפחה מונחים זה לצד זה ומציירים תמונה. מהתמונה הזאת עולות דמויות, התרחשויות ורגשות, אבל נדמה כאילו באותה מידה ניתן היה להניח על הדף רגעים אחרים מחיי הדמויות מבלי לגרוע שום דבר מהספר.
זה ספר מאוד מקומי שמצייר בצבעים עדינים ובלשון פיוטית את הנוף והטבע הישראליים בהרבה אהבה וכבוד לעולם החי, הצומח והנוף.

רוני גבעתי היא סופרת מוערכת לבני הנעורים, אבל קשה להכריע למי מיועד ספרה הנוכחי, ונדמה לי שגם הוצאת הספרים נמנעה מהכרעה במקרה זה, והעניקה לספר עטיפה שאיננה סוגרת אותו דווקא בקטגוריית ספרי הנוער. הקריאה בו איננה קריאה קלה. השפה והעלילה ברורות ובהירות, אבל הדחיסות הנפשית המיוחדת של הספר דורשת קריאה איטית, במנות קטנות. גם העלילה והדמויות אינם אופייניים לספרי נוער- יש כאן אמנם נערה ונער, אבל הדמויות הראשיות הן דמויות של מבוגרים שחווים דילמות של מבוגרים, זיכרונות ילדות, הורות מאוחרת, מחלות, עבודה וזוגיות רבת שנים. מבוגרים אוהבי ספר יעשו עם עצמם חסד אם יקראו בספר הזה ולא יירתעו מזיהויה של הסופרת עם קהלים צעירים. גם בני נוער יוכלו ליהנות ממנו, אבל רק "מיטיבי לכת" בקריאה, כאלה שלא חוששים מספר מורכב שגיבוריו מבוגרים וסגנונו מעודן.
בני נוער שקוראים מתלבטים תמיד בשאלה באיזה שלב נכון לעבור מספרי נוער לספרות כללית למבוגרים. המעבר החמקמק הזה יכול להגיע בגיל 13, 14 או אפילו 17 ומעלה, אבל בכל מקרה, "להביט בראי המים" יכול להיות אחד הספרים שילוו אותו.

זה ספר שדורש מקוראיו סבלנות רבה, עדינות ופתיחות לסגנונו המיוחד, אבל למי שיעניק לו את כל אלה הספר ייתן בחזרה חוויית קריאה מרגשת שלא פוגשים כל יום.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 14.7.06.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: