"פרספוליס- סיפורה של ילדוּת"

מאת מרג'אן סטראפי, תרגם מצרפתית ראובן מירן, יצא בהוצאת אחוזת בית 

"פרספוליס" הוא שמה הקדום של בירת הממלכה הפרסית העתיקה- טהרן של היום.
הספר "פרספוליס" הוא קומיקס למבוגרים, או כפי שהוא מכונה – "פרוזה מאויירת". זה ספר שבו הצורה והתוכן מתחרים על תשומת ליבו של הקורא, והתחרות ביניהם קשה וצמודה.
הוא מתאר את סיפור ילדותה והתבגרותה של המחברת באיראן בתקופת המהפכה האסלאמית ומלווה את חייה של מארג'י מגיל עשר בו פרצה המהפכה ועד גיל ארבע עשרה כשעזבה את איראן ונשלחה בידי הוריה לגור לבדה בווינה. אנחנו הישראלים רגילים להתייחס לאיראן כאל אוייב פוטנציאלי המאיים על קיומנו ולתפוס את תושביה כמוסלמים קיצוניים המסתגרים באורח חיים פונדמנטליסטי נוקשה. הספר הזה, שנכתב מתוך תוכם של החיים בטהרן מציב בפנינו מציאות שונה לגמרי.
מרג'אן סטראפי גדלה, במציאות ובספרה, בבית חילוני ליבראלי אצל הורים שהתנגדו למשטר האייטולות והרשו לה להשתתף בהפגנות כבר בגיל צעיר.
מבעד לעיניה אנחנו חווים את השפעות המהפכה על חיי היומיום- החובה ללבוש רעלה הנוחתת על ראשן של נשים מודרניות, משכילות ודעתניות, האבסורד שבשינוי הדראסטי שעוברת תכנית הלימודים בביה"ס עם שינוי המשטר, הצורך לארח בבית משפחה של פליטים שביתם הופצץ, דילמת המעמדות החברתיים כשהוריה של מארג'י מפגינים למען שוויון אך מחזיקים בביתם משרתת ואירועים רבים נוספים. האקטואליה והזוועות פולשים אל תוך חיי היומיום כאשר בן משפחה נעצר ומוצא להורג, כשאביה כמעט נתפס בידי השוטרים, כשבית השכנים נהרס בהפצצה וכאשר מארג'י עצמה נעצרת ברחוב בעוון הליכה בנעלי התעמלות וסיכה של מייקל ג'קסון. מארג'י היא ילדה חושבת, עצמאית ודעתנית, ילדה שרוצה להיות נביאה כשתהיה גדולה, מנהלת שיחות אינטימיות עם אלוהים, מסולקת מביה"ס לאחר ויכוח ישיר עם המורה, מיישמת את החינוך הליבראלי שקבלה ובו זמנית מורדת בהוריה ומסכנת את עצמה בניגוד לדעתם. סיפור ילדותה של המחברת הוא סיפור מרתק בעל עוצמה רבה, המפגיש את הקורא עם דמות חזקה הנמצאת בסיטואציה דרמטית ומספק התבוננות נדירה בדברים מנקודת מבט של תרבות שונה לגמרי. ההיסטוריה הפרסית, מלחמת איראן- עיראק והמהפכה האסלאמית נחשפים מבפנים, באופן בלתי אמצעי המעורר הבנה ואמפטיה לחייהם של אנשים שהורגלנו להתייחס אליהם כאל קולקטיב אטום, פונדמנטליסטי ושחור.

אבל מעבר לסיפור המרתק לכשעצמו, נוכחת בספר הזה דרך ביטוי ייחודית של שימוש בקומיקס. כל הסיפור כולו מתואר באמצעות ריבועי קומיקס בשחור-לבן המציירים בקו נקי, פשוט ובעל עוצמה רבה את החיים בטהרן ומשלבים בין ה"הארד קור" של המציאות החברתית והפוליטית לבין עולם הדמיון וחיי היומיום הילדותיים. האירועים הלאומיים לא מופיעים במנותק מהחיים ובאופן כזה השפעתם ועוצמתם דווקא גדלות. האירועים כולם מתוארים מנקודת המבט של הילדה, בגובה העיניים שלה ולפי מה שהיא מסוגלת לתפוס ולפרש. השימוש בז'אנר הקומיקס ובקווים נקיים ופשוטים עוזר לשמור על נקודת המבט הילדית של הסיפור, וזאת למרות שהחומרים המתוארים בו אינם חומרים הולמים לילדים.
השימוש בקומיקס לא מונע מהמחברת להציג את הזוועות, ובספר הזה, בניגוד לחוברות הקומיקס האמריקאיות של סופרמן ודומיו, ניתן לראות אלימות משטרתית, הפגנות, הוצאות להורג, עינויים ונשמות של מתים העולות בסערה השמיימה. ובכל זאת, כיוון שמדובר בעולמה של ילדה, הציבורי מתערבב באישי והאסירים הפוליטיים אינם חשובים יותר מהפוסטרים המערביים שההורים מצליחים להבריח עבורה מטיול בחו"ל.

אני משערת שחובבי קומיקס מושבעים ייהנו מקריאתו של רומאן רציני הכתוב בסגנון החביב עליהם, אבל גם מי שלא קרא קומיקס מימיו יישבה בקסמו של הספר המרתק, המצחיק, המזעזע והנפלא הזה.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 3.8.06.

גם גלעד סרי לוי, השכן מ"רשימות" אהב.

טעימה מהסגנון הייחודי של הספר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לילך  On 14/02/2010 at 20:14

    זה אמיתי ??

  • טלי  On 15/02/2010 at 13:37

    הספר?

    ההתלהבות שלי ממנו?

    מציאות החיים באיראן כמו שסטראפי מתארת?

    כן…(-:

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: