"עור התוף של קרדיף"

 מאת דני סנדרסון, יצא בהוצאת זמורה ביתן

דני סנדרסון הוא יוצר ענק בתרבות הישראלית- כותב, מלחין, זמר, מוסיקאי מחונן ולפעמים גם סופר.
את ספרו הראשון, "נחירה פומבית", קראתי כנערה והתלהבתי מההומור הפרוע, הנועז והאבסורדי שעולה גם ברבים משיריו. שמו של הספר הנוכחי- "עור התוף של קרדיף", הטעה אותי לחשוב שמדובר בעוד ספר נונסנס משוגע, והייתי צריכה לקרוא כמה סיפורים כדי להבין שהפעם הגעתי למקום אחר.
בהתחלה התאכזבתי, ואפילו חשבתי להגדיר את הספר במילותיו של סנדרסון עצמו- "נחמד, נחמד, היה ממש נחמד", כשהכוונה היא לנחמד ולא יותר.
אבל חוויית הקריאה האישית שלי השתנתה לחלוטין בהמשך, ואחרי שגמרתי אותו בלילה אחד, אני חושבת שזה אולי הטקסט האמיץ ביותר שסנדרסון פרסם אי פעם.
בסיפורים קצרים בגוף ראשון מוצגות כאן פיסות קטנות מחייו- קצת "כוורת", קצת להקת הנח"ל, קצת ילדות על הכרמל, קצת שגרת נישואים וגידול ילדים, קצת פוליטיקה, קצת חברוּת, קצת פחדים, קצת אהבה. כל סיפור עושה זום-אין לרגע מחייו של סנדרסון, וכולם ביחד יוצרים אוטוביוגראפיה מצחיקה-עצובה וכנה מאוד. לפעמים יש פואנטה מצחיקה, לפעמים תובנות ומסקנות על החיים, ולפעמים הסיפור נגמר סתם כי הוא נגמר, כמו בחיים.
זריקת וולטרן שקיבל אחרי שהחליק בכביש לקראת הופעה, אינסטלטור שהגיע בלי שהוזמן, שיחה עם מלצרית במסעדה, ריב מוסיקלי עם אלון אולארצ'יק, הברחה מקרית של חשיש למקסיקו, נדודי שינה, חותן גרמני, יום הולדת אינטימי.
הסיפורים לא מסודרים בסדר כרונולוגי, מה שיוצר תחושה של הצצה לתוך תודעתו של סנדרסון. חדר אחד במוחו מואר בזרקור, ואחריו הזרקור עובר למקום אחר, לזמן אחר, להקשר אחר.
הכל כתוב בשפה הסנדרסונית הידועה, ואפשר לדמיין אותו מספר את הסיפורים בקולו המוכר ובאינטונציה הייחודית שלו. יש תיאורים מצחיקים, יש משחקי מילים, כל ביטוי עברי מוכר עובר דרך הפילטר הסנדרסוני ויוצא קצת אחר מהצד השני, יש אנדרדוגיות מוכרת בסגנון וודי אלן ולצידה הכרה בערכו העצמי כאדם, וכמוסיקאי מקצועי שתרם משהו לתרבות הישראלית, אבל יש הרבה פחות פוזה. סנדרסון מרשה לעצמו להציג את עצמו בלי התחכמויות, בלי לרדוף אחרי הפאנץ', בלי פירואטים מרהיבים. לפעמים זה קצת מאכזב, לפעמים זה נחמד, לפעמים זה מעורר הערכה וכבוד למי שמעז להציג את עצמו כמו שכתב מזמן, בספר ובשיר- "אני אדם פשוט, סוניה".

בסוף הקריאה אפשר רק למחוא לו כפיים מעומק הלב, ולאחל לו ולנו עוד הרבה רגעים קטנים כאלה.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל.

שני סיפורים מתוך הספר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: