"מקרים אבודים"

 מאת קייט אטקינסון, תרגמה עפרה אביגד, יצא בהוצאת עברית בשיתוף כתר

במרכז הספר ניצבות טרגדיות משפחתיות מהעבר- ילדה מקסימה בת שלוש שנעלמה באמצע הלילה מחצר ביתה והותירה אחריה משפחה מעורערת עם שלוש אחיות גדולות והורים שתפקודם ההורי היה לקוי מלכתחילה, נערה צעירה שנרצחה בדם קר במשרד של אביה ללא כל סיבה נראית לעין והשאירה אחריה אב שבור שחי את זכרה בכל רגע, ובחורה צעירה, אם לתינוקת, שתערובת של תשישות, טירוף, תסכול וחוסר שינה מביאים לרצח בעלה בגרזן.
המקרים האלה מתנקזים בדרך מקרה לבלש הפרטי ג'קסון ברודי, שעסוק במאבקים מרים מול גרושתו ובעלה החדש, נחרד מכך שבתו בת השמונה מתלבשת ומדברת כמו נערה בוגרת וחולם לצאת לגמלאות ולנפוש בצרפת. שלא במפתיע, במהלך העלילה מסתבר שגם ג'קסון עצמו נרדף על ידי טרגדיה משפחתית איומה שעיצבה את ילדותו וחייו והובילה אותו לעיסוקו המקצועי.
העלילה מתקיימת במקביל בכמה מימדי זמן – כל אירוע מסופר בתקופת התרחשותו המקורית, בתיאור עשיר ומלא הממקם את האסון בלב התרחשויות החיים היומיומיות, וכל האסונות מתנקזים אל ההווה הסיפורי, למצב בו אחדים מבני המשפחה שנשארו פונים אל הבלש כדי לפתור את תעלומות עברם ואחרים נכנסים לחייו במקרה, כאילו נמשכו לשם באמצעות שדה מגנטי.
במובנים מסוימים "מקרים אבודים" הוא ספר מתח – תעלומות רצח בלתי פתורות, בלש שנקלע לצרות ומוצא את עצמו פצוע, מוכה וחבול בתדירות שרק בלשים ספרותיים מסוגלים לשרוד.
הספר המותח נקרא במהירות ובשטף וקשה להניח אותו לרגע. אבל למרות זאת, זה בפירוש לא מותחן קליל שנשכח ברגע שקריאתו מסתיימת.
זה ספר שיש בו רבדים רבים של רגש שמסודרים אחד בתוך השני כמו קליפות בצל- תסכולים, כאבים וטראומות שנחשפות בהדרגה. המבט הכפול בעת התרחשות האסון וכעבור שנים רבות מאפשר התבוננות ספרותית נדירה בכאבם של הנשארים בחיים, אפשרות להתבונן בליבם הפצוע של אלו שלכאורה החלימו מזמן מהמוות האלים של יקיריהם, מוות שלמעשה ממשיך להדהד בנפשם לנצח.
ספר שמתחיל בשלוש תעלומות מוכרח "להיסגר" לקראת הסוף, וחלק מהפתרונות מהודקים מדי ומושלמים מדי ונדמה שעוצבו כדי לספק לקוראים את הקתרזיס המיוחל. אבל קייט אטקינסון מכפרת על כך בדרך כתיבתה, שמשאירה את הפתרונות הצפויים והמפתיעים פתוחים במידה מסוימת ולא מאכילה את קוראיה בכפית.

"מקרים אבודים" הוא ספר מצוין, מרגש, מטריד וחכם ואני ממליצה עליו בחום, בצירוף אזהרה לקוראים הרגישים מפני תיאורי הרצח הפלסטיים והאכזריים במיוחד.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל.

פרק ראשון מתוך הספר.

 

זה מה שחשבתי על ספרה הקודם של אטקינסון- "מאחורי התמונות במוזיאון", וזה מה שימימה חשבה על "מקרים אבודים". 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: