"הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו"

 מאת דונלד הרינגטון, תרגם מאנגלית אסף גברון, יצא בהוצאת טובי

בניגוד לשמו המתעתע, הספר הזה אינו ספר ארכיטקטורה, אלא רומאן המספר את סיפורן של משפחה אחת ועיירה אחת בדרום ארצות הברית במשך כמה מאות שנים. סטיי מור היא עיירה בדויה המציגה דמויות בדיוניות עם נימה אגדתית מסוימת, אבל ההיכרות האינטימית עם סיפורם של המקום ושל האנשים מספקת גם תובנות על ההיסטוריה, דרכי החיים והתפיסה החברתית בעיירות מתיישבים קטנות בדרום ארצות הברית.
הכותרת הארכיטקטונית של הספר מעידה על מבנה ברור, מהודק ועקבי, כשכל פרק מתחיל באיור של מבנה וכשסגנון עיצובם של המבנים וחומרי הבנייה מעידים על שלבי התפתחותו של היישוב ומהווים נקודת פתיחה לסיפורים האנושיים. קולו של המספר נוכח ומשמעותי, ובמסווה של שיעור ארכיטקטורה ואנתרופולוגיה, הוא מתיידד עם הקורא, חולק את זיכרונותיו ומשמיע את דעתו על האירועים והדמויות, מבלי לפגוע באותנטיות המדומה.
האחים ג'ייקוב ונוח אינגלדיו הגיעו למקום במקרה ועם השנים הגיעו בעקבותיהם משפחות נוספות. אנשי סטיי מור לאורך הדורות, הם אנשים פשוטים, אנאלפביתים ברובם, שמתייחסים לנושאי פרנסה, דת, השכלה, הקמת משפחה או פוליטיקה בשילוב זהה של פליאה, אדישות, מקריות ותמימות.
אותה דרך התנהלות מביאה לקשירת קשרי נישואין, להקמת בית ספר, ליציאה למלחמה ולבחירתו המקרית של ג'ייקוב למושל. כל הגברים במשפחת אינגלדיו ביישנים מכדי לדבר עם נשים, ורובם מצליחים, בכל זאת, ליצור קשרים מלאים במחויבות ותשוקה ולהביא לעולם ילדים, עם נוכחות מעטה של מה שקרוי בימינו "אהבה". רוב הפעולות – החל מקיום יחסי מין וכלה בבניית בית או הצטרפות לצבא מוצגות כנובעות מצרכים הורמונאליים ופיזיולוגיים בלבד, ובהתייחסות הזו יש משהו מקומם ושטחי, אבל גם הרבה פשטות ויופי.

הקריאה בספר וההיכרות המצטברת עם הדורות השונים למשפחת אינגלדיו ולהתיישבות בסטיי מור יצרו אצלי תחושה של היכרות כמעט אינטימית עם המקום, עד להבנת נימי הנימים של המבנה הנפשי הקולקטיבי המקומי והכרת השפה, התסביכים, החששות והבדיחות הפרטיות. המטען הזה הצטבר לאט לאט, שכבה אחרי שכבה, עד שלקראת סוף הרומאן, אזכורים מרומזים הספיקו כדי להביא לצחוק מתגלגל או התכווצות בלב, ועם תיאור חייו של בן אינגלדיו האחרון, גם אני הרגשתי שאיבדתי משהו.

"הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו" הוא רומן מענג, משעשע וחכם, אני משערת שבני העיירה סטיי מור יישארו איתי עוד זמן רב ואני ממליצה על הספר בלב שלם, עם חיוך גדול על הפנים.

 

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 4.12.07.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: