"בובת בייג'ין"

צ'אן סו, תרגום מאנגלית שרון מור יוסף, יצא בהוצאת מודן

לין ג'יאפו המכונה צ'אן סו היא נערה סינית עכשווית. ברומן האוטוביוגראפי, שנשאר, ברובו, יומן ומתקשה להפוך לספרות, מתוארים חייה בין גיל ארבע עשרה לגיל שבע עשרה. הספר עורר שערורייה בסין הקומוניסטית כאשר הצנזורה פסלה אותו והפך לספר פולחן עבור צעירים סיניים רבים.
במרכזו נערה מתבגרת העונה על כל הסטריאוטיפים המערביים המקובלים- מרדנית, כעסנית, אוהבת מוסיקה רועשת, מתאהבת על ימין ועל שמאל ומתאכזבת באותה תדירות, צובעת את שערה לורוד, אדום או צהוב, מתייאשת מהחיים, שונאת את בית הספר, כועסת על ההורים ועל כל העולם ובעיקר מאוד מבולבלת.
היא לומדת בבית ספר נוקשה אותו היא עוזבת באמצע לימודיה, חוזרת ושוב עוזבת, יוצרת מערכות יחסים עם בחורים רבים שלעיתים התקשיתי להבחין ביניהם- כולם מיוסרים, רובם מוסיקאים, עם חלק גדול מהם היא מתחילה את מערכת היחסים בשיחות טלפון אינסופיות מבלי שנפגשו מעולם, מתאהבת בהם, מבלה איתם שעות רבות, שוכבת איתם ומואסת בהם. השמות והכינויים של הבחורים מתחלפים אבל ההתנהגות חוזרת בכל פעם מחדש.
צ'אן סו מתארת את האירועים בכנות וחושפת את נבכי נפשה האינטימיים, אבל פעמים רבות במהלך הקריאה הרגשתי שבעמקי נפשה בעצם אין כלום.
לא ברור לקוראים, וכנראה שגם לגיבורה, למה היא מחליטה לעזוב את בית הספר או לחזור אליו, למה היא רוצה בחור מסוים ולמה היא מתחילה לשנוא אותו, למה היא מקיימת יחסי מין, למה היא אוכלת, למה היא כועסת. האפקט המצטבר מגודש התיאורים האלה יוצר תחושת מיאוס ושטחיות ומשרה אוירה של כבדות וטעם חמוץ בפה.
לפעמים המדיום הוא המסר, ואם הכותבת התכוונה להעביר מסר העוסק בחוסר התכלית של חיי נערה בסין או חיי נעורים בכלל, היא בהחלט הצליחה.

למרות שהספר איננו ארוך והוא מחולק לקטעים קצרים, היה משהו מעיק בקריאתו, בדומה לתחושותיה של הגיבורה ביחס לחייה. ההצצה האנתרופולוגית לחיי הנוער בסין של זמננו לא מספקת תובנות מרעישות – למעט אפיונים ייחודיים מעטים בתרבות, באוכל ובדרכי ההתנהלות במדינה, נדמה שהספר יכול היה להיכתב כמעט בכל ארץ אחרת. המאבק לחופש אולי רלבנטי יותר במדינה טוטליטארית כמו סין, אבל כאן הוא מתבטא בעיקר כנגד ההורים ובית הספר עם נגיעות מעטות לשליטת המדינה בחיי אזרחיה.

התאכזבתי מקריאת "בובת בייג'ין", וקראתי אותו לאט ובקושי. נערות מתבגרות מיוסרות עשויות אולי למצוא בו נקודות אחיזה וליהנות מקריאתו, למרות שאין בו כל נחמה עבורן.

שודר בתכנית הרדיו "חדש על המדף" ברשת א' של קול ישראל ב- 20.12.06.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: