הסברים ממאחורי הקלעים: טוב, האמת היא שאת הביקורת הזאת כתבתי מ-מ-ש מזמן, ומאז, למרות הדרך שבה סיימתי את הביקורת, כבר הספקתי לקרוא בהנאה גם את הספר השלישי, אבל אני לא יכולה לפרסם פה ביקורות שהוקלטו לרדיו וטרם שודרו ולא ראיתי טעם בפרסום ביקורת לספר השלישי לפני שפרסמתי את זו של הספר השני, בקיצור- בלגן.
אבל היום הביקורת ההיא שודרה סוף סוף, מה שאמור לתת לי בעיטה באזור מסויים לשבת ולכתוב את הביקורת על הבא בתור, שמיועדת רק לכאן, ולא תלויה בזמני שידור של אף אחד, גם זה יקרה בקרוב, ובינתיים, טיילו איתי קצת אחורה בזמן…
"פרסי ג'קסון וים המפלצות" מאת ריק ריידן, תרגמה מאנגלית יעל אכמון, יצא בסדרת גרף צעיר בהוצאת גרף
ספר שני בסדרה הוא תמיד מקרה מבחן – האם הפוטנציאל מהספר הראשון מיצה את עצמו ואנחנו ניזונים משאריות, או שהסדרה הולכת ומשתבחת עם הזמן.
הספר הראשון בסדרת "פרסי ג'קסון" יצר אצלי תחושה חזקה של ניסיון להיות "תואם הארי פוטר". גם הפעם ישנם מוטיבים בולטים שנראים כהעתקה מרולינג, כמו המורה שנאמנותו לטובים או לרעים אינה ברורה או נציג כוחות האופל שמצוי במצב של חיים- לא חיים וצובר כוח לקראת ניסיון השתלטות על העולם. ולמרות זאת, הרגשתי הפעם שפרסי ג'קסון הצליח לצאת לדרך עצמאית ומוצלחת וליצור לעצמו שפה משלו. כנראה שהסדרה הייתה זקוקה לתנופה חזקה ועכשיו, בספר השני, היא כבר שועטת קדימה בכוחות עצמה.
ובעצם לא לגמרי בכוחות עצמה, שהרי מדובר בסדרה שנשענת על סיפורי המיתולוגיה היוונית.
בספר הנוכחי, למשל, האל הרמס מסתובב עם שני נחשים זעירים שצמודים לטלפון הסלולארי שלו, פרסי וחבריו נקלעים ל"ספא של קיקי" – גלגול מודרני למכשפה קירקה, נלחמים בקיקלופ פוליפמוס שבקושי התאושש ממפגשו הטראומטי עם אודיסיאוס ומשיגים את גיזת הזהב שהופכת לז'קט יוקרתי לקראת טיסה בינלאומית.
ריק ריידן בהחלט נשען על המוניטין המכובד והסיפורים המרתקים של המיתולוגיה היוונית, ובכך הוא הופך את הספר לחגיגה של ממש עבור ילדים חובבי מיתולוגיה וגם פותח דלת בכיוון ההפוך- לילדים שיגיעו לסיפורי המיתולוגיה המקוריים בעקבות התלהבותם מפרסי ג'קסון.
כל עוד הכל נעשה ברוח טובה ובאמצעות כתיבה נעימה וקלה לקריאה אבל גם מוקפדת ומדויקת- כולם רק מרוויחים.
הפעם שמתי לב במיוחד לדרך בה כל הקצוות נקשרו, כל רמז בהתחלה קיבל משמעות בהמשך, כל הצלה הובילה לסכנה הבאה והספר כולו הסתיים באופן שגרם לי לתהות "איך לא חשבתי על זה קודם" ולהוריד את הכובע בפני ריידן שסיפק את הפלטפורמה האולטימטיבית לקראת הכרך הבא.
כתיבת ספרים בסגנון הזה היא לא אמנות גבוהת מצח שמותירה חותם על האנושות, אבל זו מלאכה בעלת חוקים וכללים ברורים וריק ריידן בקיא במלאכתו ומצליח לספק את הסחורה, לגמרי.
"פרסי ג'קסון וים המפלצות" הוא ספר כייפי, אינטנסיבי ומותח מאוד שמצליח לאזן בין הומור לרצינות בין חשיבה לאקשן ומפתיע ממש עד המילה האחרונה. אני השאלתי אותו לבת 11 שחיכתה לו בשקיקה מאז שסיימה לקרוא את קודמו, ושמחכה עכשיו בקוצר רוח לספר השלישי בסדרה.
האמת? גם אני כבר מחכה…
שודר בתכנית "חדש על המדף ברשת א' של קול ישראל ב- 16.7.09.
מה שכתבתי על הספר הראשון בסדרה
ביקורת טובה של טליה דיסקין ב"הארץ"
וגם אחת מפרגנת של קובי קמין ב"גלובס"
ואחת קצת מסויגת של יותם שווימר בnrg
וממש עכשיו יצא הטריילר לסרט הראשון בסדרה, כן, מסתמן כאן עוד להיט…
תגובות
עוד לא קראתי. הבת שלי ראשית (10) מכורה לסדרה כפי שגילי בר הלל כבר היטב יודעת.
שני הילדים שלי התכנסו כעת מסביב למחשב על מנת לצפות בטריילר. היתה התרגשות רבה.
בפוסט המשך לפוסט הספריות של אמש אני אומר משהו על תפקידה של המיתולוגיה היוונית ובמיוחד של הומרוס בחיי הצעירים. אני חושב שזה סייע לראשית להכיר את המיתולוגיה כבר בגיל צעיר יחסית.
בשמי, ובשם ה'מיועדת'.
לכם ולילדיכם הנרגשים.
הטריילר כאן רק כי שדדתי אותו מהפייסבוק של גילי ושל רני גרף- הם הרבה יותר קרובים לאולימפוס ממני… (-:
נסה לקרוא את זה גם, שועי, כחובב מיתולוגיה אתה עשוי להתלהב (או להתאכזב, אבל אני מהמרת יותר על אופציית ההתלהבות).
המשך יבוא…
פרסי המהמם אני מת על הספר הזה
משמח לקרוא, רום
טרקבאקים
[...] פרסי ג'קסון וים המפלצות. [...]